Und aus welchem Grund sagte man, wenn es bekannt geworden ist, erwirkt es keine Sühne? Damit man nicht sage: Der Altar verzehrt Geraubtes.
ומה טעם אמרו נודעה אינה מכפרת שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות
Gittin 55b גיטין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Nach Ulla ist recht, dass er „Sündopfer“ lehrt; nach Raw Jehuda aber – warum gerade ein Sündopfer? Doch auch ein Brandopfer!
בשלמא לעולא היינו דקתני חטאת אלא לרב יהודה מאי איריא חטאת אפי' עולה נמי
Er sagt es [nach dem Muster] „Es ist nicht nötig“: Es ist nicht nötig [zu sagen]: ein Brandopfer, das ganz [verbrannt] wird; sondern sogar ein Sündopfer, von dem [nur] Fett und Blut auf den Altar kommen und das Übrige die Kohanim essen – trotzdem hat man verfügt, damit man nicht sage: Der Altar verzehrt Geraubtes.
לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא עולה דכליל היא אלא אפי' חטאת נמי דחלב ודם הוא דסליק לגבי מזבח ואידך כהנים אכלי ליה אפי' הכי גזור שלא יאמרו מזבח אוכל גזילות
Wir haben gelernt: „Über das geraubte Sündopfer, [dessen Raub] der Öffentlichkeit nicht bekannt geworden ist, dass es Sühne erwirkt, um der Ordnung des Altars willen.“ Nach Ulla ist es gut; nach Raw Jehuda aber müsste es umgekehrt heißen!
תנן על חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים שהיא מכפרת מפני תיקון המזבח בשלמא לעולא ניחא אלא לרב יהודה איפכא מיבעי ליה
So meint er es auch: Ist es nicht bekannt geworden, erwirkt es Sühne; ist es bekannt geworden, erwirkt es keine Sühne, um der Ordnung des Altars willen.
הכי נמי קאמר לא נודעה מכפרת נודעה אינה מכפרת מפני תיקון המזבח
Rawa wandte ein: Hat einer gestohlen und geheiligt und danach geschlachtet und verkauft, so zahlt er doppelten Ersatz, aber nicht vier- und fünffachen Ersatz. Und dazu wird gelehrt: [Schlachtet er es] draußen in solcher Weise, so ist er mit Karet bestraft. Und wenn du sagst, das Aufgeben allein bewirkt keinen Erwerb – was hat Karet damit zu tun?
מתיב רבא גנב והקדיש ואחר כך טבח ומכר משלם תשלומי כפל ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה ותני עלה בחוץ כי האי גוונא ענוש כרת ואי אמרת יאוש כדי לא קני כרת מאי עבידתיה
Raw Schesbi sagte: Karet nach ihren [der Weisen] Worten. Man lachte über ihn: Gibt es denn Karet nach ihren Worten? Rawa sagte zu ihnen: Ein großer Mann hat etwas gesagt, lacht nicht darüber! [Gemeint ist:] Karet, das durch ihre Worte über ihn kam – die Weisen haben es in seinem Besitz stehen lassen, damit er seinetwegen schuldig werde.
אמר רב שיזבי כרת מדבריהם אחיכו עליה כרת מדבריהם מי איכא אמר להו רבא גברא רבה אמר מילתא לא תחוכו עלה כרת שעל ידי דבריהן באתה לו אוקמוה רבנן ברשותיה כי היכי דליחייב עלה
Rawa sagte: Das ist mir allerdings eine Frage: Als die Weisen es in seinem Besitz stehen ließen – von der Zeit des Diebstahls an oder von der Zeit des Heiligens an? Was ist der Unterschied? Für seine Schur und seine Jungen. Wie ist es? Rawa sagte dann: Es ist einleuchtend: von der Zeit des Heiligens an, damit der Sünder nicht belohnt werde.
אמר רבא הא וודאי קא מיבעיא לי כי אוקמוה רבנן ברשותיה משעת גניבה או משעת הקדישה למאי נפקא מינה לגיזותיה וולדותיה מאי הדר אמר רבא מסתברא משעת הקדישה שלא יהא חוטא נשכר:
MISCHNA: In Judäa gab es kein Sikarikon[-Recht] bei den Erschlagenen des Krieges; von [der Zeit nach] den Erschlagenen des Krieges an gibt es dort Sikarikon. Wie? Hat einer vom Sikarikos gekauft und danach vom Hausherrn gekauft, ist sein Kauf nichtig; [kaufte er] vom Hausherrn und danach vom Sikarikos, ist sein Kauf gültig.
מתני׳ לא היה סיקריקון ביהודה בהרוגי מלחמה מהרוגי המלחמה ואילך יש בה סיקריקון כיצד לקח מסיקריקון וחזר ולקח מבעל הבית מקחו בטל מבעל הבית וחזר ולקח מסיקריקון מקחו קיים
Hat er vom Mann gekauft und danach von der Frau gekauft, ist sein Kauf nichtig; [kaufte er] von der Frau und danach vom Mann, ist sein Kauf gültig. Das ist die erste Mischna.
לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה מקחו בטל מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים זו משנה ראשונה
Das Gericht nach ihnen sagte: Wer vom Sikarikos kauft, gibt den Eigentümern ein Viertel. Wann? Wenn sie nicht in der Lage sind, [es selbst] zu kaufen; sind sie aber in der Lage zu kaufen, so haben sie den Vorrang vor jedem Menschen.
ב"ד של אחריהם אמרו הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם
Rabbi setzte ein Gericht ein, und sie stimmten ab: Wenn [das Feld] zwölf Monate in der Hand des Sikarikos geblieben ist, hat jeder, der zuerst kauft, erworben, doch gibt er den Eigentümern ein Viertel.
רבי הושיב בית דין ונמנו שאם שהתה בפני סיקריקון שנים עשר חדש כל הקודם ליקח זכה אבל נותן לבעלים רביע:
GEMARA: Jetzt – bei den Erschlagenen des Krieges gab es dort kein Sikarikon, und von den Erschlagenen des Krieges an gibt es dort Sikarikon?
גמ׳ השתא בהרוגי המלחמה לא היה בה סיקריקון מהרוגי מלחמה ואילך יש בה סיקריקון
Raw Jehuda sagte: Er meint: Man hat dort nicht nach dem Recht des Sikarikon gerichtet; denn Rabbi Assi sagte: Drei Verfügungen verfügten sie: Die erste Verfügung: Jeder, der nicht tötet, den soll man töten. Die mittlere: Jeder, der tötet, soll vier Sus bringen. Die letzte: Jeder, der tötet, den soll man töten. Daher, bei der ersten und der mittleren, da sie töteten, entschließt er sich unter dem Zwang und überträgt [sein Feld];
אמר רב יהודה לא דנו בה דין סיקריקון קאמר דאמר רבי אסי ג' גזירות גזרו גזרתא קמייתא כל דלא קטיל ליקטלוהו מציעתא כל דקטיל לייתי ארבע זוזי בתרייתא כל דקטיל ליקטלוהו הלכך קמייתא ומציעתא כיון דקטלי אגב אונסיה גמר ומקני
bei der letzten sagt er [sich]: Heute soll er es nehmen, morgen verklage ich ihn vor Gericht.
בתרייתא אמרי האידנא לישקול למחר תבענא ליה בדינא:
Rabbi Jochanan sagte: Was [bedeutet], was geschrieben steht: „Wohl dem Menschen, der sich stets fürchtet; wer aber sein Herz verhärtet, wird ins Unglück fallen“ (Spr 28,14)? Wegen Kamza und Bar Kamza wurde Jerusalem zerstört; wegen eines Hahns und einer Henne wurde der Königsberg zerstört; wegen der Deichsel einer Sänfte wurde Betar zerstört.
אמר רבי יוחנן מאי דכתיב (משלי כח, יד) אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא אשקא דריספק חרוב ביתר
Wegen Kamza und Bar Kamza wurde Jerusalem zerstört: Ein Mann, dessen Freund Kamza und dessen Feind Bar Kamza war, veranstaltete ein Festmahl. Er sagte zu seinem Diener: „Geh, bring mir Kamza.“ Er ging und brachte ihm Bar Kamza.
אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא עבד סעודתא אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי קמצא אזל אייתי ליה בר קמצא
Er kam und fand ihn dasitzen. Er sagte zu ihm: „Jener Mann ist doch der Feind jenes Mannes – was willst du hier? Steh auf, geh hinaus!“ Er sagte zu ihm: „Da ich nun gekommen bin, lass mich, und ich gebe dir das Geld für das, was ich esse und trinke.“
אתא אשכחיה דהוה יתיב אמר ליה מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא מאי בעית הכא קום פוק אמר ליה הואיל ואתאי שבקן ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא
Original: Gittin 55b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.