mit dem man Gewichte gewogen hat, ist tauglich! – Kein Widerspruch: das eine mit [dem Wasser] selbst, das andere mit seinem Gegengewicht.
ששקל בהן משקלות כשרה לא קשיא הא בגופן הא בכנגדן
Gittin 53b גיטין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Mit ihm selbst – da verrichtet er doch eine Handlung damit, und wenn ein nicht erkennbarer Schaden als Schaden gilt, sollte er auch nach menschlichem Recht schuldig sein! Vielmehr: beide mit seinem Gegengewicht, und es ist kein Widerspruch: das eine, wenn er seine Aufmerksamkeit [von ihm] abgewandt hat; das andere, wenn er seine Aufmerksamkeit nicht abgewandt hat.
בגופן מעשה קא עביד בהו ואי היזק שאינו ניכר שמיה היזק בדיני אדם נמי לחייב אלא אידי ואידי בכנגדן ולא קשיא הא דאסח דעתיה הא דלא אסח דעתיה:
Raw Papa wandte ein: Hat er eine Münze geraubt, und sie wurde außer Kurs gesetzt; Hebe, und sie wurde unrein; Gesäuertes, und Pessach ging darüber hinweg, so sagt er zu ihm: „Da hast du das Deine vor dir.“
מתיב רב פפא גזל מטבע ונפסל תרומה ונטמאת חמץ ועבר עליו הפסח אומר לו הרי שלך לפניך
Und wenn du sagst, ein nicht erkennbarer Schaden gilt als Schaden – dieser ist doch ein Räuber, er müsste vollwertiges Geld bezahlen! Eine Widerlegung.
ואי אמרת היזק שאינו ניכר שמיה היזק האי גזלן הוא ממונא מעליא בעי שלומי תיובתא
Wollen wir sagen, dass es wie [ein Streit unter] Tannaim ist? Wer verunreinigt, wer mischt und wer ausgießt – ob versehentlich oder vorsätzlich, er ist schuldig – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Versehentlich ist er frei, vorsätzlich ist er schuldig.
לימא כתנאי המטמא והמדמע והמנסך אחד שוגג ואחד מזיד חייב דברי ר"מ רבי יהודה אומר בשוגג פטור במזיד חייב
Streiten sie nicht etwa darin, dass der eine meint, ein nicht erkennbarer Schaden gilt als Schaden, und der andere meint, er gilt nicht als Schaden?
מאי לאו בהא קמיפלגי דמר סבר היזק שאינו ניכר שמיה היזק ומר סבר לא שמיה היזק
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Alle meinen, ein nicht erkennbarer Schaden gilt nicht als Schaden; und hier streiten sie darüber, ob man das Versehen wegen des Vorsatzes mit einer Buße belegt hat: Der eine meint, man hat das Versehen wegen des Vorsatzes mit einer Buße belegt, und der andere meint, man hat das Versehen nicht wegen des Vorsatzes mit einer Buße belegt.
אמר רב נחמן בר יצחק דכולי עלמא היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק והכא בקנסו שוגג אטו מזיד קא מיפלגי דמר סבר קנסו שוגג אטו מזיד ומר סבר לא קנסו שוגג אטו מזיד
Und er wies auf einen Widerspruch zwischen Rabbi Meir und Rabbi Meir und zwischen Rabbi Jehuda und Rabbi Jehuda hin; denn es wird gelehrt: Wer am Schabbat kocht – versehentlich, darf es gegessen werden; vorsätzlich, darf es nicht gegessen werden – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Versehentlich darf es am Ausgang des Schabbats gegessen werden; vorsätzlich darf es niemals gegessen werden.
ורמי דרבי מאיר אדרבי מאיר ורמי דרבי יהודה אדרבי יהודה דתניא המבשל בשבת בשוגג יאכל במזיד לא יאכל דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת במזיד לא יאכל עולמית
Rabbi Jochanan der Sandalenmacher sagt: Versehentlich darf es am Ausgang des Schabbats gegessen werden, von anderen, nicht aber von ihm; vorsätzlich darf es niemals gegessen werden, weder von ihm noch von anderen. Rabbi Meir widerspricht [also] Rabbi Meir, und Rabbi Jehuda widerspricht Rabbi Jehuda!
ר' יוחנן הסנדלר אומר בשוגג יאכל למוצאי שבת לאחרים ולא לו במזיד לא יאכל עולמית לא לו ולא לאחרים קשיא דרבי מאיר אדרבי מאיר קשיא דרבי יהודה אדרבי יהודה
Rabbi Meir gegen Rabbi Meir ist kein Widerspruch: Er verhängt eine Buße bei rabbinischen [Geboten]; bei [Geboten] der Tora verhängt er keine Buße.
דר"מ אדרבי מאיר לא קשיא כי קניס בדרבנן בדאורייתא לא קניס
Aber das Ausgießen ist doch von der Tora, und er verhängt eine Buße! – Wegen der Schwere des Götzendienstes hat er ihm eine Buße auferlegt.
והא מנסך דאורייתא הוא וקא קניס משום חומרא דעבודת כוכבים קנס ליה
Rabbi Jehuda gegen Rabbi Jehuda ist kein Widerspruch: Bei rabbinischen [Geboten] verhängt er keine Buße; bei [Geboten] der Tora verhängt er eine Buße. Aber das Ausgießen ist doch von der Tora, und er verhängt keine Buße! – Wegen der Schwere des Götzendienstes hält man sich ohnehin fern davon.
דר' יהודה אדר' יהודה לא קשיא כי לא קניס בדרבנן בדאורייתא קניס והא מנסך דאורייתא ולא קניס משום חומרא דעבודת כוכבים מיבדל בדילי מיניה
Und er wies auf einen Widerspruch zwischen Rabbi Meir und Rabbi Meir bei [Geboten] der Tora hin; denn es wird gelehrt: Wer am Schabbat pflanzt – versehentlich, lässt er es stehen; vorsätzlich, reißt er es aus; und im Siebentjahr, ob versehentlich oder vorsätzlich, reißt er es aus – Worte Rabbi Meirs.
ורמי דרבי מאיר אדר"מ בדאורייתא דתניא הנוטע בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר דברי ר"מ
Rabbi Jehuda sagt: Im Siebentjahr – versehentlich, lässt er es stehen; vorsätzlich, reißt er es aus; und am Schabbat, ob versehentlich oder vorsätzlich, reißt er es aus.
רבי יהודה אומר בשביעית בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשבת בין בשוגג בין במזיד יעקר
Und nach deiner Ansicht ist es schon in sich schwierig: Das eine ist doch von der Tora, und das andere ist von der Tora – was ist der Unterschied zwischen Schabbat und Siebentjahr?
ולטעמיך תקשה לך היא גופה מכדי הא דאורייתא והא דאורייתא מאי שנא שבת ומאי שנא שביעית
Vielmehr dort – wie er den Grund lehrt: Rabbi Meir sagte: Weshalb sage ich: Am Schabbat versehentlich lässt er es stehen, vorsätzlich reißt er es aus, und im Siebentjahr, ob versehentlich oder vorsätzlich, reißt er es aus? Weil Israel [die Jahre] für das Siebentjahr zählt
אלא התם כדקתני טעמא א"ר מאיר מפני מה אני אומר בשבת בשוגג יקיים במזיד יעקר ובשביעית בין בשוגג בין במזיד יעקר מפני שישראל מונין לשביעית
Original: Gittin 53b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.