Er sagt es gemäß Rabbi Elieser ben Jaakow; denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser ben Jaakow sagt: Manchmal schwört ein Mensch auf seine eigene Behauptung hin. Wie? „Eine Mine deines Vaters ist bei mir, und ich habe ihm davon eine Hälfte zukommen lassen“ – dieser schwört; und das ist einer, der auf seine eigene Behauptung hin schwört.
הוא דאמר כרבי אליעזר בן יעקב דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר פעמים שאדם נשבע על טענת עצמו כיצד מנה לאביך בידי והאכלתיו פרס הרי זה נשבע וזה הוא שנשבע על טענת עצמו
Hat denn [die Klage] eines Minderjährigen irgendein Gewicht? Wir haben doch gelernt: Man schwört nicht auf die Klage eines Taubstummen, eines Geistesgestörten oder eines Minderjährigen!
קטן מידי מששא אית ביה והתנן אין נשבעין על טענת חרש שוטה וקטן
Was [heißt] Minderjähriger? Ein Erwachsener; und warum nennt er ihn Minderjährigen? Weil er in Bezug auf die Angelegenheiten seines Vaters ein Minderjähriger ist.
מאי קטן גדול ואמאי קרי ליה קטן דלגבי מילי דאביו קטן הוא
Alle [anderen] Klagen sind doch auch Behauptung anderer und eigenes Geständnis! Vielmehr streiten sie über [die Lehre] Rabbas; denn Rabba sagte: Weshalb hat die Tora gesagt, wer einen Teil der Forderung zugibt, soll schwören? Es gilt als feststehend: Kein Mensch ist dreist gegenüber seinem Gläubiger.
כולהו טענתא נמי טענת אחרים והודאת עצמו נינהו אלא בדרבה קמיפלגי דאמר רבה מפני מה אמרה תורה מודה מקצת הטענה ישבע חזקה אין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו
Und dieser wollte ihm das Ganze ableugnen, und dass er es ihm nicht ableugnet, [liegt daran], dass kein Mensch dreist gegenüber seinem Gläubiger ist; und er wollte ihm das Ganze zugeben, und dass er es ihm nicht zugibt, [liegt daran], dass er sich ihm nur entzieht; er denkt: [Ich warte,] bis ich Geld habe, dann bezahle ich ihn. Und der Allbarmherzige sagte: Lege ihm einen Eid auf, damit er ihm das Ganze zugebe.
והאי בכוליה בעי למכפריה ליה והאי דלא כפריה משום דאין אדם מעיז פניו בפני בעל חובו ובכוליה בעי דלודי ליה והאי דלא אודי ליה אישתמוטי הוא דקא משתמיט ליה סבר עד דהוו לי זוזי ופרענא ליה ואמר רחמנא רמי שבועה עילויה כי היכי דלודי ליה בכוליה
Rabbi Elieser ben Jaakow meint: Es ist kein Unterschied, ob [gegenüber] ihm selbst oder seinem Sohn – er ist nicht dreist, und daher ist er nicht einer, der Verlorenes zurückgibt. Die Weisen aber meinen: [Gegenüber] ihm selbst ist er nicht dreist, gegenüber seinem Sohn aber ist er dreist; und da er nicht dreist ist, ist er einer, der Verlorenes zurückgibt.
ר' אליעזר בן יעקב סבר ל"ש בו ול"ש בבנו אינו מעיז והילכך לאו משיב אבידה הוא ורבנן סברי בו הוא דאינו מעיז אבל בבנו מעיז ומדלא מעיז משיב אבידה הוא:
Original: Gittin 51b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.