Und wenn du sagst: Hat er seine Arbeit [absichtlich] in die Halbfeiertage gelegt und ist gestorben, büßt man seinen Sohn nach ihm nicht – so weil er [noch] kein Verbot begangen hat; was gilt hier? Haben die Rabbanan ihn selbst gebüßt, und er ist nicht mehr da; oder haben die Rabbanan sein Vermögen gebüßt, und das ist da?
ואם תימצי לומר כוון מלאכתו במועד ומת לא קנסו בנו אחריו משום דלא עבד איסורא הכא מאי לדידיה קנסו רבנן והא ליתיה או דילמא לממוניה קנסו רבנן והא איתיה
Er sagte zu ihm: Ihr habt es gelernt: Ein Feld, das im Siebtjahr von Dornen gesäubert wurde, darf im Jahr nach dem Siebtjahr besät werden; wurde es [gepflügt und] verbessert oder als Pferch gedüngt, darf es im Jahr nach dem Siebtjahr nicht besät werden.
אמר ליה תניתוה שדה שנתקווצה בשביעי' תזרע למוצאי שביעית נטייבה או נדיירה לא תזרע למוצאי שביעית
Und Rabbi Jose bar Rabbi Chanina sagte: Wir halten fest: Hat er es verbessert und ist gestorben, darf sein Sohn es besäen. Also: Ihn selbst haben die Rabbanan gebüßt, seinen Sohn haben die Rabbanan nicht gebüßt.
וא"ר יוסי בר' חנינא נקטינן הטיבה ומת בנו זורעה אלמא לדידי' קנסו רבנן לבריה לא קנסו רבנן
Abaje sagte: Wir halten fest: Hat er die reinen Speisen seines Nächsten verunreinigt und ist gestorben, haben die Rabbanan seinen Sohn nach ihm nicht gebüßt. Was ist der Grund? Ein Schaden, der nicht erkennbar ist, heißt nicht Schaden, und es ist eine Buße der Rabbanan: Ihn selbst haben die Rabbanan gebüßt, seinen Sohn haben die Rabbanan nicht gebüßt.
אמר אביי נקטינן טימא טהרות של חבירו ומת לא קנסו רבנן בנו אחריו מ"ט היזק שאינו ניכר לא שמיה היזק וקנסא דרבנן היא לדידיה קנסוהו רבנן לבריה לא קא קנסו רבנן:
„Oder ins Ausland“: Die Rabbanan lehrten: Wer seinen Sklaven ins Ausland verkauft – [der Sklave] wird frei und braucht einen Freibrief von seinem zweiten Herrn. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Manchmal wird er frei, und manchmal wird er nicht frei. Wie? Sagte er: „Meinen Sklaven Soundso habe ich dem Soundso, einem Antiochener, verkauft“, wird er nicht frei; „einem Antiochener, der in Antiochia [wohnt]“, wird er frei.
או לחוצה לארץ: תנו רבנן המוכר עבדו לחוצה לארץ יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני רבן שמעון בן גמליאל אומר פעמי' יצא ופעמים לא יצא כיצד אמר פלוני עבדי מכרתיהו לפלוני אנטוכי לא יצא לאנטוכי שבאנטוכיא יצא
Rabbi Jirmeja fragte: Ein Babylonier, der im Land Israel eine Frau heiratete, und sie brachte ihm Sklaven und Mägde ein, und er hat vor zurückzukehren – was gilt?
בעי רבי ירמיה בן בבל שנשא אשה בארץ ישראל והכניסה לו עבדים ושפחות ודעתו לחזור מהו
Frag es nach dem, der sagt, das Recht ist auf ihrer Seite: Da das Recht auf ihrer Seite ist, gelten sie als ihre; oder vielleicht, da sie ihm für die Früchte verpfändet sind, gelten sie als seine?
תיבעי למאן דאמר הדין עמה כיון דהדין עמה כדידה דמו או דילמא כיון דמשעבדי ליה לפירא כדידיה דמו
Und frag es nach dem, der sagt, das Recht ist auf seiner Seite: Da das Recht auf seiner Seite ist, gelten sie als seine; oder vielleicht, da er ihren Körper nicht erworben hat, gelten sie als ihre? – Es bleibt unentschieden.
ותיבעי למאן דאמר הדין עמו כיון דהדין עמו כדידיה דמו או דלמא כיון דלא קני ליה לגופיה כדידה דמו תיקו:
Rabbi Abbahu sagte: Rabbi Jochanan lehrte mich: Ein Sklave, der mit seinem Herrn nach Syrien hinausgezogen ist, und sein Herr verkaufte ihn dort – er wird frei. Rabbi Chija lehrte doch: Er hat sein Recht verloren!
אמר ר' אבהו שנה לי רבי יוחנן עבד שיצא אחר רבו לסוריא ומכרו שם רבו יצא לחירות והתני ר' חייא איבד את זכותו
Es wird doch gelehrt: Der Sklave zieht mit seinem Herrn nach Syrien hinaus. „Zieht hinaus“ – kommt er etwa nicht umhin hinauszuziehen? Wir haben doch gelernt: Und man darf nicht alle hinausführen!
והתניא יוצא העבד אחר רבו לסוריא יוצא לא סגי דלא נפיק והתנן ואין הכל מוציאין
Vielmehr: Ist der Sklave mit seinem Herrn nach Syrien hinausgezogen und sein Herr verkaufte ihn dort – wenn sein Herr vorhat zurückzukehren, zwingt man ihn; und wenn sein Herr nicht vorhat zurückzukehren, zwingt man ihn nicht.
אלא יצא העבד אחר רבו לסוריא ומכרו רבו שם אם דעת רבו לחזור כופין אותו ואם אין דעת רבו לחזור אין כופין אותו
Raw Anan sagte: Ich habe von Mar Schmuel zwei [Lehren] gehört: die eine ist diese, und die andere ist das, was gesagt wurde: Wer sein Feld im Jobeljahr selbst verkauft – Raw sagte: Es ist verkauft und geht [sogleich wieder] hinaus; und Schmuel sagte: Es ist überhaupt nicht verkauft.
אמר רב ענן שמעית מיניה דמר שמואל תרתי חדא הך ואידך דאיתמר המוכר שדהו בשנת היובל עצמה רב אמר מכורה ויוצאה ושמואל אמר אינה מכורה כל עיקר
Raw Josef sagte: Wir wollen sehen: Da in der Baraita gelehrt wird: Wer seinen Sklaven ins Ausland verkauft, wird frei und braucht einen Freibrief von seinem zweiten Herrn – schließe daraus, dass sein zweiter Herr ihn erworben hat und der Kauf nicht rückgängig gemacht wird. Und wenn Schmuel dort sagt: „Es ist nicht verkauft“, [so heißt das:] Das Geld kehrt zurück.
אמר רב יוסף ניחזי אנן מדתני בברייתא המוכר עבדו לחו"ל יצא לחירות וצריך גט שחרור מרבו שני שמע מינה קנייה רבו שני ולא הדרי זביני וכי אמר שמואל התם אינה מכורה ומעות חוזרין
Original: Gittin 44b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.