aber bei einem jüdischen Gericht – sobald das Todesurteil gegen ihn ergangen ist, töten sie ihn auch.
אבל בב"ד של ישראל כיון דנפק ליה דינא לקטלא קטלי ליה
Gittin 29a גיטין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 2Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Abaje sagte zu ihm: Bei einem jüdischen Gericht ist es doch auch möglich, dass sie [noch] einen Freispruchsgrund für ihn finden! – Wenn sie einen Freispruchsgrund für ihn finden, [dann] bevor das Urteil gefällt ist; nachdem das Urteil gefällt ist, finden sie keinen Freispruchsgrund mehr für ihn.
א"ל אביי ב"ד של ישראל נמי אפשר דחזו ליה זכותא כי חזו ליה זכותא מקמי דליגמר דינא בתר גמר דינא תו לא חזו ליה זכותא
Soll man sagen, dies unterstützt ihn: Wo immer zwei auftreten und sagen: „Wir bezeugen, dass der Mann So-und-so im Gericht des So-und-so verurteilt wurde, und So-und-so und So-und-so waren seine Zeugen“, so wird dieser hingerichtet? – Vielleicht ist ein Flüchtiger anders.
לימא מסייעא ליה כ"מ שיעמדו שנים ויאמרו מעידים אנו את איש פלוני שנגמר דינו בבית דינו של פלוני ופלוני ופלוני עדיו ה"ז יהרג דלמא בורח שאני
Komm und höre: Hörte man aus einem jüdischen Gericht, dass sie sagten: „Mann So-und-so ist gestorben“, „Mann So-und-so wurde getötet“, so lässt man seine Frau [wieder] heiraten. Aus den Protokollen der Götzendiener: „Mann So-und-so ist gestorben“, „Mann So-und-so wurde getötet“, so lässt man seine Frau nicht [wieder] heiraten.
ת"ש שמע מב"ד של ישראל שהיו אומרים איש פלוני מת איש פלוני נהרג ישיאו את אשתו מקומנטריסים של עובדי כוכבים איש פלוני מת איש פלוני נהרג אל ישיאו את אשתו
Was heißt „gestorben“ und was heißt „getötet“? Wollte man sagen: wirklich gestorben und wirklich getötet – warum lässt man dann im entsprechenden Fall bei den Götzendienern seine Frau nicht heiraten? Wir halten doch fest, dass jedem, der arglos spricht, geglaubt wird!
מאי מת ומאי נהרג אילימא מת ממש ונהרג ממש דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי אל ישיאו את אשתו הא קיי"ל כל מסיח לפי תומו הימוני מהימני ליה
Doch wohl: „gestorben“ heißt: zum Sterben hinausgeführt, und „getötet“ heißt: zur Hinrichtung hinausgeführt; und er lehrt: Bei einem jüdischen Gericht lässt man seine Frau heiraten!
אלא לאו מת יוצא למות ונהרג יוצא ליהרג וקתני בב"ד של ישראל ישיאו את אשתו
In Wahrheit [heißt es] wirklich gestorben und wirklich getötet. Und [was du sagst:] Warum im entsprechenden Fall bei den Götzendienern nicht – wir halten doch fest, dass jedem, der arglos spricht, geglaubt wird? Das gilt nur bei einer Sache, mit der sie nichts zu tun haben; aber bei einer Sache, mit der sie zu tun haben, pflegen sie ihre Lügen zu bekräftigen.
לעולם מת ממש ונהרג ממש דכוותיה גבי עובדי כוכבים אמאי לא והא קיי"ל דכל מסיח לפי תומו הימוני מהימני הני מילי במילתא דלא שייכי בה אבל במילתא דשייכי בה עבדי לאחזוקי שקרייהו:
MISCHNA: Wer einen Scheidebrief im Land Israel überbringt und erkrankt, kann ihn durch einen anderen schicken. Hat [der Mann] aber zu ihm gesagt: „Nimm für mich von ihr den Gegenstand So-und-so“, so darf er ihn nicht durch einen anderen schicken, denn [der Mann] will nicht, dass sein anvertrautes Gut in der Hand eines anderen sei.
מתני׳ המביא גט בא"י וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני לא ישלחנו ביד אחר שאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר:
GEMARA: Raw Kahana sagte: „Erkrankt“ haben wir gelernt. – Das ist doch selbstverständlich, „erkrankt“ wird ja gelehrt! – Man könnte sagen, dasselbe gelte auch, wenn er nicht erkrankt ist, und dass er „erkrankt“ lehrt, lehrt er nur den gewöhnlichen Lauf der Dinge; das lehrt er uns.
גמ׳ אמר רב כהנא חלה תנן פשיטא חלה קתני מהו דתימא ה"ה אע"ג דלא חלה והאי דקתני חלה אורחא דמילתא קתני קמ"ל
Wie ist der Fall? Wenn [der Mann] zu ihm sagte: „Bring [ihn]“, dann auch, wenn er nicht erkrankt ist; und wenn er zu ihm sagte: „Du sollst [ihn] bringen“, dann selbst, wenn er erkrankt ist, nicht; und wenn es Rabban Schimon ben Gamliel ist, dann selbst, wenn er erkrankt ist, nicht.
היכי דמי אי דא"ל הולך אע"ג דלא חלה נמי ואי דא"ל את הולך אפי' חלה נמי לא ואי רשב"ג אפילו חלה נמי לא
Denn es wurde gelehrt: „Bring diesen Scheidebrief meiner Frau“ – er kann ihn durch einen anderen schicken. „Du sollst diesen Scheidebrief meiner Frau bringen“ – er darf ihn nicht durch einen anderen schicken. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: So oder so kann ein Bevollmächtigter keinen Bevollmächtigten bestellen.
דתניא הולך גט זה לאשתי ה"ז משלחו ביד אחר את הולך גט זה לאשתי הרי זה לא ישלחנו ביד אחר רשב"ג אומר בין כך ובין כך אין השליח עושה שליח
Wenn du willst, sage ich: „Bring [ihn]“, und zwar, wenn er erkrankt ist. Und wenn du willst, sage ich: „Du sollst [ihn] bringen“, und bei Erkrankung ist es anders. Und wenn du willst, sage ich: Es ist Rabban Schimon ben Gamliel, und bei Erkrankung ist es anders.
איבעית אימא הולך והוא דחלה ואי בעית אימא את הולך וחלה שאני ואי בעית אימא רשב"ג היא וחלה שאני
Wir haben gelernt: Wer einen Scheidebrief im Land Israel überbringt und erkrankt, kann ihn durch einen anderen schicken. Dem widerspricht: Sagte er zu zweien: „Gebt meiner Frau einen Scheidebrief“, oder zu dreien: „Schreibt einen Scheidebrief und gebt [ihn] meiner Frau“, so sollen diese schreiben und geben. – Diese ja, aber ein Bevollmächtigter nicht!
תנן המביא גט בא"י וחלה הרי זה משלחו ביד אחר ורמינהו אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין אבל שליח לא
Abaje sagte: Was ist dort der Grund? Wegen der Kränkung des Mannes; hier nimmt der Mann es nicht übel.
אמר אביי התם טעמא מאי משום בזיון דבעל הכא בעל לא קפיד
Rawa sagte: Weil es [bloße] Worte sind, und Worte können einem Bevollmächtigten nicht übertragen werden.
רבא אמר משום דמילי נינהו ומילי לא מימסרן לשליח
Was ist der Unterschied zwischen ihnen? Der Unterschied zwischen ihnen ist ein Bevollmächtigter für eine Schenkung, und [es hängt] vom Streit zwischen Raw und Schmuel [ab]: Raw sagt: Eine Schenkung ist nicht wie ein Scheidebrief; und Schmuel sagt: Eine Schenkung ist wie ein Scheidebrief.
מאי בינייהו איכא בינייהו שליח מתנה ובפלוגתא דרב ושמואל רב אמר מתנה אינה כגט ושמואל אמר מתנה הרי היא כגט:
„Hat er aber zu ihm gesagt: ‚Nimm für mich von ihr den Gegenstand So-und-so‘.“ Resch Lakisch sagte: Hier lehrte Rabbi: Der Entleiher darf nicht weiterverleihen, und der Mieter darf nicht weitervermieten.
ואם אמר לו טול לי הימנה חפץ פלוני: אמר ריש לקיש כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר
Rabbi Jochanan sagte zu ihm: Das wissen sogar die Schulkinder! Vielmehr ist manchmal auch der Scheidebrief nicht [gültig], denn es ist, als hätte er zu ihm gesagt: „Scheide sie nur im Haus“, und er schied sie im Obergemach; „Scheide sie nur mit der Rechten“, und er schied sie mit der Linken.
אמר לו רבי יוחנן זו אפילו תינוקות של בית רבן יודעים אותה אלא זימנין דגיטא נמי לא הוי דנעשה כמי שאמר לו אל תגרשה אלא בבית וגירשה בעלייה אל תגרשה אלא בימין וגירשה בשמאל
Wenn sie ihm entgegenkommt und ihm den Gegenstand gibt und er ihr danach den Scheidebrief gibt, streitet niemand, dass der Scheidebrief ein richtiger Scheidebrief ist. Sie streiten, wo er zu ihm sagte:
דכולי עלמא היכא דנפקה לאפיה ויהבה ליה חפץ והדר שקלה מיניה גיטא כולי עלמא לא פליגי דגיטא גיטא מעליא הוי כי פליגי היכא דא"ל
Original: Gittin 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.