[eine Chaliza durch] einen Minderjährigen und mit einem Filzschuh ist ungültig und macht nicht untauglich.
קטן ואנפיליא פסולות ואין פוסלות
Gittin 25a גיטין
Aufbau der Debatte:Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Seiri sagte: Alle machen nicht untauglich, außer dem letzten.
זעירי אמר כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון
Und ebenso sagte Raw Assi: Alle machen nicht untauglich, außer dem letzten. Und Rabbi Jochanan sagte: Auch der letzte macht nicht untauglich.
וכן אמר רב אסי כולן אין פוסלין חוץ מן האחרון ור' יוחנן אמר אף אחרון נמי אינו פוסל
Und Rabbi Jochanan folgt damit seiner Ansicht, denn Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Brüder, die [das Erbe] geteilt haben, sind Käufer und geben [es] einander im Jobeljahr zurück.
ואזדא רבי יוחנן לטעמיה דא"ר אסי א"ר יוחנן האחין שחלקו לקוחות הן ומחזירין זה לזה ביובל
Und beides ist nötig: Wäre es [nur] hierzu gesagt worden, [hätte ich gemeint,] hierbei sagt Rabbi Jochanan, dass es keine nachträgliche Bestimmung gibt, weil wir „um ihretwillen“ brauchen; dort aber [gilt]: Ein Verkauf ist es, von dem der Allbarmherzige sagte, er kehre im Jobeljahr zurück, Erbschaft und Schenkung aber nicht.
וצריכא דאי איתמר בהא בהא קאמר רבי יוחנן דאין ברירה משום דבעינן לה לשמה אבל התם מכר הוא דאמר רחמנא ליהדר ביובל אבל ירושה ומתנה לא
Und hätte er uns [nur] das Feld gelehrt, [hätte ich gemeint: dort,] weil es zur Erschwerung ist, oder auch, weil es wie von Anfang an ist; hier aber würde ich sagen: nicht. [Daher] ist es nötig.
ואי אשמעינן שדה משום דלחומרא אי נמי כתחילה אבל הכא אימא לא צריכא:
Raw Hoschaja fragte Raw Jehuda: Sagte er zum Schreiber: „Schreibe [ihn] für diejenige, die zuerst zur Tür hinausgeht“ – wie ist es? Er sagte zu ihm: Ihr habt es gelernt: „Mehr noch: Sagte er zum Schreiber: ‚Schreibe, und von welcher ich will, werde ich mich scheiden‘, so ist er ungültig, sich damit zu scheiden.“ Also gibt es keine nachträgliche Bestimmung.
בעא מיניה רב הושעיא מרב יהודה אמר ללבלר כתוב לאיזו שתצא בפתח תחילה מהו אמר ליה תניתוה יתר מיכן אמר ללבלר כתוב לאיזו שארצה אגרש פסול לגרש בו אלמא אין ברירה
Er wandte gegen ihn ein: Wer zu seinen Söhnen sagt: „Ich schlachte das Pessachopfer für denjenigen unter euch, der als Erster nach Jerusalem hinaufzieht“ – sobald der Erste mit seinem Kopf und dem größeren Teil [seines Körpers] eingetreten ist, hat er seinen Anteil erworben und erwirbt ihn [auch] für seine Brüder mit sich.
איתיביה האומר לבניו הריני שוחט את הפסח על מי שיעלה מכם ראשון לירושלים כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו
Er sagte zu ihm: Hoschaja, mein Sohn, was haben Pessachopfer mit Scheidebriefen zu tun? Dazu wurde doch gesagt: Rabbi Jochanan sagte: Um sie zu den Geboten anzuspornen.
אמר ליה הושעיא ברי מה ענין פסחים אצל גיטין הא אתמר עלה א"ר יוחנן כדי לזרזן במצות
Das ist auch genau zu entnehmen, denn er lehrt: „Sobald der Erste mit seinem Kopf und dem größeren Teil eingetreten ist, hat er seinen Anteil erworben und erwirbt ihn [auch] für seine Brüder mit sich.“ Freilich, wenn du sagst, er hat sie von Anfang an [als Teilnehmer] eingeschrieben, ist es gut; wenn du aber sagst, er hat sie nicht eingeschrieben – kann man sich etwa nach dem Schlachten noch einschreiben? Wir haben doch gelernt: Man kann sich einschreiben und seine Hand wieder davon zurückziehen, bis es geschlachtet ist.
דיקא נמי דקתני כיון שנכנס ראשון ראשו ורובו זכה בחלקו ומזכה את אחיו עמו אי אמרת בשלמא דאמנינהו מעיקרא שפיר אלא אי אמרת דלא אמנינהו לאחר שחיטה מי קמיתמנו והתנן נמנין ומושכין ידיהן ממנו עד שישחט
So wurde auch gelehrt: Es geschah einmal, dass die Töchter den Söhnen zuvorkamen; da erwiesen sich die Töchter als eifrig und die Söhne als träge.
תניא נמי הכי מעשה וקדמו בנות לבנים ונמצאו בנות זריזות ובנים שפלים
Abaje sagte: Er fragte ihn [nach einem Fall,] wo man es vom Willen anderer abhängig macht, und er entschied ihm [aus einem Fall,] wo man es vom eigenen Willen abhängig macht; und dann wandte er gegen ihn [einen Fall] ein, wo man es vom Willen anderer abhängig macht.
אמר אביי קא בעי מיניה תולה בדעת אחרים וקא פשיט ליה תולה בדעת עצמו והדר מותיב ליה תולה בדעת אחרים
Rawa sagte: Was ist das für ein Einwand? Vielleicht nimmt, wer die nachträgliche Bestimmung annimmt, sie an, gleich ob man vom eigenen Willen oder vom Willen anderer abhängig macht; und wer sie nicht annimmt, nimmt sie nicht an, gleich ob man vom eigenen Willen oder vom Willen anderer abhängig macht.
אמר רבא מאי קושיא דלמא דמאן דאית ליה ברירה לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים אית ליה ברירה ומאן דלית ליה ברירה לא שנא תולה בדעת עצמו ולא שנא תולה בדעת אחרים לית ליה ברירה
Raw Mescharschija sagte zu Rawa: Aber Rabbi Jehuda nimmt doch, wo man vom eigenen Willen abhängig macht, keine nachträgliche Bestimmung an, und wo man vom Willen anderer abhängig macht, nimmt er sie an!
א"ל רב משרשיא לרבא והא רבי יהודה דתולה בדעת עצמו לית ליה ברירה ותולה בדעת אחרים אית ליה ברירה
Wo man vom eigenen Willen abhängig macht, nimmt er sie nicht an, denn es wurde gelehrt: Wer Wein von Kutäern kauft, sagt: „Zwei Log, die ich künftig absondern werde, seien Teruma, zehn Erster Zehnt, neun Zweiter Zehnt“,
תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה דתניא הלוקח יין מבין הכותים אומר שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה עשרה מעשר ראשון תשעה מעשר שני
Original: Gittin 25a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.