Von wem ist das? Von Rabbi Schimon, der sagt: Nichts, [was nur] als Schewut [verboten ist], steht den heiligen Schriften entgegen. Sage den Schlusssatz: Rabbi Jehuda sagt: Selbst wenn sie nur eine Fadenbreite vom Boden entfernt ist, rollt er sie zu sich zurück. Rabbi Schimon sagt: Selbst [wenn sie] auf dem Boden selbst [liegt], rollt er sie zu sich zurück.
מני ר"ש היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות אינו עומד בפני כתבי הקודש אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אין מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו רבי שמעון אומר אפילו בארץ עצמה גוללו אצלו
Rabba sagte: Hier befassen wir uns mit einer Schwelle, die [von vielen] betreten wird, und wegen der Missachtung der heiligen Schriften haben die Rabbanan es erlaubt.
רבה אמר הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן
Abaje wandte ihm ein: Innerhalb von vier Ellen rollt er sie zu sich zurück, außerhalb von vier Ellen dreht er sie auf die Schriftseite um. Wenn du sagst, wir befassen uns mit einer betretenen Schwelle – was macht es mir aus, ob innerhalb von vier Ellen oder außerhalb von vier Ellen?
איתיביה אביי תוך ד' אמות גוללו אצלו חוץ לד' הופכו על הכתב ואי אמרת באיסקופה נדרסת עסקינן מה לי תוך ד' אמות מה לי חוץ לארבע אמות
Wenn so, sollte man auch innerhalb von vier Ellen verordnen, damit er sie nicht vom öffentlichen Gebiet ins Privatgebiet hineinbringe! Und wenn du sagst: Da eine Karmelit dazwischenliegt, macht es uns nichts aus – Rawa sagte doch: Wer einen Gegenstand vom Anfang von vier [Ellen] zum Ende von vier befördert und ihn dabei über sich hinweg befördert, ist schuldig!
אי הכי תוך ד' אמות נמי נגזר דילמא מעייל מרה"ר לרה"י וכי תימא כיון דמפסקת כרמלית לית לן בה והאמר רבא המעביר חפץ מתחלת ארבע לסוף ארבע והעבירו דרך עליו חייב
Und wenn du willst, sage: Tatsächlich mit einer nicht langen Schwelle, und gewöhnlich schaut man in heilige Schriften hinein und legt sie dann ab. – Man sollte befürchten, dass er im öffentlichen Gebiet hineinschaut und sie geradewegs ins Privatgebiet hineinbringt!
ואיבעית אימא לעולם באסקופה שאינה ארוכה וסתם כתבי הקדש עיוני מעיין בהו ומנח להו וליחוש דילמא מעיין בהו ברה"ר ועייל להו בהדיא לרה"י
Von wem ist das? Von Ben Asai, der sagt: Ein Gehender gleicht einem Stehenden. – Vielleicht aber wirft er sie hinein! Denn Rabbi Jochanan sagte: Ben Asai stimmt beim Werfenden zu.
הא מני בן עזאי היא דאמר מהלך כעומד דמי ודילמא זריק להו מזרק דאמר רבי יוחנן מודה בן עזאי בזורק
„Las er oben auf dem Dach“ usw. Ist das denn erlaubt? Es wird doch gelehrt: Den Schreibern von [Tora-]Rollen, Tefillin und Mesusot erlaubte man nicht, ein Blatt auf seine Schriftseite umzudrehen; vielmehr breitet man ein Tuch darüber.
היה קורא בראש הגג וכו': ומי שרי והתניא כותבי ספרים תפילין ומזוזות לא התירו להן להפך יריעה על פניה אלא פורס עליה את הבגד
Abaje sagte zu ihm: Wie hast du unsere Mischna erklärt? An einer schrägen Wand. Sage den Schlusssatz: Rabbi Jehuda sagt: Selbst wenn sie nur eine Fadenbreite vom Boden entfernt ist, rollt er sie zu sich zurück – sie ruht doch!
[אמר ליה אביי] במאי אוקימתא למתניתין בכותל משופע אימא סיפא רבי יהודה אומר אפילו אינו מסולק מן הארץ אלא מלא החוט גוללו אצלו והא נח ליה
Es fehlt etwas, und so lehrt sie: Wovon ist die Rede? An einer schrägen Wand; aber
חסורי מיחסרא והכי קתני במה דברים אמורים בכותל משופע אבל
Original: Eruvin 98a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.