Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 1Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
hätte ich gesagt, die Wohnung eines Götzendieners heißt Wohnung; daher lehrt er uns, dass die Wohnung eines Götzendieners nicht Wohnung heißt. Und [hätte ich es nur] aus dieser, hätte ich gesagt: Ich weiß nicht, wie viele Häuser [gemeint sind]; daher lehrt er uns: Häuser [heißt] zwei.
הוה אמינא דירת עובד כוכבים שמה דירה קא משמע לן דדירת עובד כוכבים לא שמה דירה ואי מהכא הוה אמינא לא ידענא בתים כמה קא משמע לן בתים תרין
Jetzt, da Raw [es] selbst bei einem Hof gesagt hat, ist der Grund Raws, dass er meint: Es ist verboten, sich am Ort eines Götzendieners zum Einzelnen zu machen.
השתא דאמר רב אפילו חצר טעמא דרב דקא סבר אסור לעשות יחיד במקום עובד כוכבים
Raw Josef sagte: Wenn so, ist es das, was ich Rabbi Tabla habe sagen hören: „Götzendiener, Götzendiener“, zweimal, und ich wusste nicht, was er meinte.
אמר רב יוסף אי הכי היינו דשמענא ליה לרבי טבלא דאמר עובד כוכבים עובד כוכבים תרי זימני ולא ידענא מאי אמר:
MISCHNA: Zwei Höfe, einer innerhalb des anderen: Hat der innere einen Eruw gemacht und der äußere nicht, so ist der innere erlaubt und der äußere verboten.
מתני׳ שתי חצירות זו לפנים מזו עירבה הפנימית ולא עירבה החיצונה הפנימית מותרת והחיצונה אסורה
Der äußere, aber nicht der innere – so sind beide verboten. Hat dieser für sich und jener für sich einen Eruw gemacht, so ist dieser für sich erlaubt und jener für sich erlaubt.
החיצונה ולא הפנימית שתיהן אסורות עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה
Hat einer aus dem äußeren vergessen und keinen Eruw mitgemacht, so ist der innere erlaubt und der äußere verboten; [einer] aus dem inneren, und er hat keinen Eruw mitgemacht – so sind beide verboten.
שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת והחיצונה אסורה מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות
Haben sie ihren Eruw an einem Ort niedergelegt, und einer hat vergessen, sei es aus dem inneren, sei es aus dem äußeren, und keinen Eruw mitgemacht, so sind beide verboten. Gehören sie aber Einzelnen, so brauchen sie keinen Eruw zu machen.
נתנו עירובן במקום אחד ושכח אחד בין מן הפנימית בין מן החיצונה ולא עירב שתיהן אסורות ואם היו של יחידים אינן צריכין לערב:
GEMARA: Als Raw Dimi kam, sagte er im Namen Rabbi Jannais: Das sind die Worte Rabbi Akiwas, der sagt: Selbst ein Fuß, der an seinem Ort erlaubt ist, macht verboten, wo er nicht an seinem Ort ist; die Weisen aber sagen: So wie ein erlaubter Fuß nicht verboten macht, so macht auch ein verbotener Fuß nicht verboten.
גמ׳ כי אתא רב דימי א"ר ינאי זו דברי רבי עקיבא דאמר אפילו רגל המותרת במקומה אוסרת שלא במקומה אבל חכמים אומרים כשם שרגל המותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת
Wir haben gelernt: „Hat der äußere einen Eruw gemacht, aber nicht der innere, so sind beide verboten.“ Wessen [Ansicht ist das]? Wollte man sagen, Rabbi Akiwas – wieso gerade ein verbotener Fuß? Selbst ein erlaubter Fuß ebenso! Vielmehr doch die der Rabbanan.
תנן עירבה חיצונה ולא פנימית שתיהן אסורות מני אילימא רבי עקיבא מאי איריא רגל אסורה אפילו רגל מותרת נמי אלא לאו רבנן
Wir haben gelernt: „Hat dieser für sich und jener für sich einen Eruw gemacht, so ist dieser für sich erlaubt und jener für sich erlaubt.“ Der Grund ist, dass [der innere] einen Eruw gemacht hat; hat er aber keinen gemacht, sind beide verboten.
תנן עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה טעמא דעירבה הא לא עירבה שתיהן אסורות
Wessen [Ansicht] ist nun dieser Tanna, der sagt: Ein erlaubter Fuß macht nicht verboten, ein verbotener Fuß macht verboten? Wollte man sagen, Rabbi Akiwa – selbst ein erlaubter Fuß ebenso! Vielmehr sind es doch die Rabbanan. Und ferner: Da der Schluss Rabbi Akiwa ist, ist der Anfang nicht Rabbi Akiwa.
והא האי תנא דאמר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת מני הא אילימא ר"ע היא אפילו רגל המותרת נמי אלא לאו רבנן היא ועוד מדסיפא רבי עקיבא רישא לאו ר"ע
Das Ganze ist Rabbi Akiwa; es fehlt aber etwas, und so lehrt er: „Hat dieser für sich und jener für sich einen Eruw gemacht, so ist dieser für sich erlaubt und jener für sich erlaubt.“ Wovon ist die Rede? Wenn [der innere] eine Dakka [schmale Abgrenzung] gemacht hat; hat er aber keine Dakka gemacht, ist der äußere verboten – Worte Rabbi Akiwas; denn Rabbi Akiwa verbietet den äußeren, weil das Durchgangsrecht verboten macht; die Weisen aber sagen: Das Durchgangsrecht macht nicht verboten.
כולה רבי עקיבא היא וחסורי מיחסרא והכי קתני עירבה זו לעצמה וזו לעצמה זו מותרת בפני עצמה וזו מותרת בפני עצמה בד"א שעשתה דקה אבל לא עשתה דקה חיצונה אסורה דברי ר"ע שר"ע אוסר את החיצונה מפני שדריסת הרגל אוסרת וחכ"א אין דריסת הרגל אוסרת
Raw Biwi bar Abaje wandte ein: „Gehören sie aber Einzelnen, so brauchen sie keinen Eruw zu machen“ – folglich müssen sie, wenn sie vielen gehören, einen Eruw machen. Folglich macht ein Fuß, der an seinem Ort erlaubt ist, nicht verboten, ein verbotener Fuß aber macht verboten!
מתיב רב ביבי בר אביי ואם היו של יחידים אין צריכין לערב הא של רבים צריכין לערב אלמא רגל המותרת במקומה אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת
Und ferner wandte Rawina ein: „Hat einer aus dem äußeren vergessen und keinen Eruw mitgemacht, so ist der innere erlaubt und der äußere verboten; hat einer aus dem inneren vergessen und keinen Eruw mitgemacht, so sind beide verboten.“ Der Grund ist, dass er vergessen hat; hat er aber nicht vergessen, sind beide erlaubt. Folglich macht ein erlaubter Fuß nicht verboten, ein verbotener Fuß aber macht verboten!
ועוד מתיב רבינא שכח אחד מן החיצונה ולא עירב הפנימית מותרת וחיצונה אסורה שכח אחד מן הפנימית ולא עירב שתיהן אסורות טעמא דשכח הא לא שכח שתיהן מותרות אלמא רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת
Vielmehr, als Rawin kam, sagte er im Namen Rabbi Jannais: Es gibt drei Meinungen in der Sache: Der erste Tanna meint, ein erlaubter Fuß macht nicht verboten, ein verbotener Fuß macht verboten; Rabbi Akiwa meint, selbst ein erlaubter Fuß macht verboten; und die späteren Rabbanan meinen: So wie ein erlaubter Fuß nicht verboten macht, so macht auch ein verbotener Fuß nicht verboten.
אלא כי אתא רבין א"ר ינאי ג' מחלוקות בדבר ת"ק סבר רגל המותרת אינה אוסרת רגל האסורה אוסרת ר"ע סבר אפילו רגל המותרת אוסרת ורבנן בתראי סברי כשם שרגל מותרת אינה אוסרת כך רגל האסורה אינה אוסרת:
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: [Im] äußeren. Und warum nennt man ihn „ein Ort“? Ein Ort, der für beide bestimmt ist.
אמר רב יהודה אמר רב חיצונה ומאי קרו לה מקום אחד מקום המיוחד לשתיהן
Original: Eruvin 75a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.