Haben sie aber in der Gasse einen Schittuf gemacht, so ist es hier wie dort erlaubt.
ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן
Eruwin 73b עירובין
Aufbau der Debatte:Einwand 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Haben sie in den Höfen einen Eruw und in der Gasse einen Schittuf gemacht, und einer der Hofbewohner hat vergessen und keinen Eruw mitgemacht, so ist es hier wie dort erlaubt.
עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרין כאן וכאן
[Hat einer] der Bewohner der Gasse [vergessen] und sich nicht am Schittuf beteiligt, so ist es in den Höfen erlaubt und in der Gasse verboten; denn die Gasse ist für die Höfe wie der Hof für die Häuser.
מבני מבוי ולא נשתתף מותרין בחצירות ואסורין במבוי שהמבוי לחצירות כחצר לבתים:
GEMARA: Wessen [Ansicht] ist das? Die Rabbi Meirs, der sagt: Wir brauchen einen Eruw, und wir brauchen einen Schittuf.
גמ׳ מני רבי מאיר היא דאמר בעינן עירוב ובעינן שיתוף
Sag den mittleren Teil: „Haben sie aber in der Gasse einen Schittuf gemacht, so ist es hier wie dort erlaubt“ – da sind wir bei den Rabbanan angelangt, die sagen: Eines genügt!
אימא מציעתא ואם נשתתפו במבוי מותרין כאן וכאן אתאן לרבנן דאמרי בחדא סגיא
Das ist keine Schwierigkeit: Er meint: „und wenn sie auch [noch] einen Schittuf gemacht haben“.
הא ל"ק ואם נשתתפו נמי קאמר
Sag den Schluss: „Haben sie in den Höfen einen Eruw und in der Gasse einen Schittuf gemacht, und einer der Hofbewohner hat vergessen und keinen Eruw mitgemacht, so ist es hier wie dort erlaubt.“ Wie ist das gemeint? Wenn er nicht aufgegeben hat, warum ist es erlaubt? Vielmehr doch, dass er aufgegeben hat. Sag [nun] den Schluss: „Hat einer der Bewohner der Gasse vergessen und sie haben sich nicht beteiligt, so ist es in den Höfen erlaubt und in der Gasse verboten.“ Wenn er aufgegeben hat, warum ist es in der Gasse verboten?
אימא סיפא עירבו בחצירות ונשתתפו במבוי ושכח אחד מבני חצר ולא עירב מותרים כאן וכאן היכי דמי אי דלא בטיל אמאי מותרים אלא פשיטא דבטיל אימא סיפא שכח אחד מבני מבוי ולא נשתתפו מותרין בחצירות ואסורין במבוי ואי דבטיל אמאי אסורין במבוי
Und wolltest du sagen, Rabbi Meir meine, es gebe keine Aufgabe des Anrechts bei einer Gasse – es wird doch gelehrt: „Denn er hat euch sein Anrecht aufgegeben“ – Worte Rabbi Meirs!
וכי תימא קסבר רבי מאיר אין ביטול רשות במבוי והא תניא שהרי ביטל לכם רשותו דברי רבי מאיר
Vielmehr doch, dass er nicht aufgegeben hat; und da er im Schluss nicht aufgegeben hat, hat er auch im Anfang nicht aufgegeben. [Dann sind] Anfang und Schluss Rabbi Meir, der mittlere Teil die Rabbanan?
אלא פשיטא דלא בטיל ומדסיפא דלא בטיל רישא נמי דלא בטיל רישא וסיפא רבי מאיר מציעתא רבנן
Das Ganze ist Rabbi Meir. Und was ist der Grund? Rabbi Meir sagte: Wir brauchen einen Eruw, und wir brauchen einen Schittuf, damit die Lehre vom Eruw bei den Kindern nicht vergessen werde; hier aber, da die meisten einen Eruw gemacht haben, wird sie nicht vergessen.
כולה רבי מאיר היא וטעמא מאי אמר רבי מאיר בעינן עירוב ובעינן שיתוף שלא לשכח תורת עירוב מן התינוקות והכא כיון דרובה עירבו לא משתכחא
Raw Jehuda sagte: Raw lehrte nicht „zueinander offen“. Ebenso sagte Raw Kahana: Raw lehrte nicht „zueinander offen“. Manche sagen: Raw Kahana selbst lehrte nicht „zueinander offen“.
אמר רב יהודה רב לא תני פתוחות זו לזו וכן אמר רב כהנא רב לא תני פתוחות זו לזו איכא דאמרי רב כהנא גופיה לא תני פתוחות זו לזו
Abaje sagte zu Raw Josef: Was ist der Grund, dass er nicht „zueinander offen“ lehrte? Er meint: Ein Schittuf, den man nicht durch die Türen zur Gasse hinein- und hinausbringt, heißt nicht Schittuf.
אמר ליה אביי לרב יוסף מאי טעמא דלא תני פתוחות זו לזו קסבר כל שיתוף שאין מכניסו ומוציאו דרך פתחים במבוי לאו שמיה שיתוף
Er wandte ihm ein: „Ein Hausherr, der mit seinen Nachbarn Teilhaber war, mit diesem an Wein und mit jenem an Wein – sie brauchen keinen Eruw zu machen“! – Dort [im Fall], dass man ihn hinaus- und hineingebracht hat.
איתיביה בעל הבית שהיה שותף לשכניו לזה ביין ולזה ביין אין צריכין לערב התם דאפקיה ועייליה
(Er wandte ihm ein:) „Wie macht man den Schittuf in der Gasse? usw.“ – Auch dort [im Fall], dass man ihn hinaus- und hineingebracht hat.
(איתיביה) כיצד משתתפין במבוי וכו' התם נמי דאפקיה ועייליה
Rabba bar Chanan wandte dagegen ein: Demnach wäre es, wenn er ihm Brot in seinem Korb übereignet hat, ebenfalls kein Schittuf? Und wolltest du sagen, so ist es tatsächlich – Raw Jehuda sagte doch im Namen Raws: Mitglieder einer Tischgesellschaft, die zu Tisch lagen, als der Tag für sie heilig wurde – auf das Brot, das auf dem Tisch ist, verlassen sie sich als Eruw, und manche sagen: als Schittuf.
מתקיף לה רבה בר חנן אלא מעתה הקנה לו פת בסלו ה"נ דלא הוי שיתוף וכי תימא הכי נמי והא אמר רב יהודה אמר רב בני חבורה שהיו מסובין וקדש עליהן היום הפת שעל שלחן סומכים עליה משום עירוב ואמרי לה משום שיתוף
Und Rabba sagte: Sie streiten nicht: Hier, wenn sie im Haus zu Tisch liegen, dort, wenn sie im Hof zu Tisch liegen.
ואמר רבה לא פליגי כאן במסובין בבית כאן במסובין בחצר
Vielmehr ist der Grund Raws, dass er meint: Eine Gasse wird durch Seitenpfosten und Querbalken nur erlaubt, wenn Häuser und Höfe in sie münden.
אלא טעמא דרב דקא סבר אין מבוי ניתר בלחי וקורה עד שיהו בתים וחצירות פתוחים לתוכו
Zur Sache selbst: Raw sagte: Eine Gasse wird durch Seitenpfosten und Querbalken nicht erlaubt,
גופא אמר רב אין מבוי ניתר בלחי וקורה
Original: Eruvin 73b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.