Rabba sagte: Was ist der Grund Raws? Weil er seinen Ort nicht bestimmt hat.
אמר רבה מ"ט דרב משום דלא מסיים אתריה
Eruwin 50a עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und manche sagen: Rabba sagte: Was ist der Grund Raws? Weil er meint: Alles, was nicht eins nach dem anderen [gültig] ist, ist auch nicht auf einmal [gültig].
ואיכא דאמרי אמר רבה מ"ט דרב משום דקסבר כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
Was ist [der Unterschied] zwischen ihnen? Zwischen ihnen ist [der Fall], dass er sagte: „Vier Ellen innerhalb von acht sollen mir erwerben.“
מאי בינייהו איכא בינייהו דאמר ליקנו לי בארבע אמות מגו שמונה
Nach dem, der sagt, weil er seinen Ort nicht bestimmt hat – der hat ja seinen Ort nicht bestimmt.
מאן דאמר משום דלא מסיים אתריה הא לא מסיים אתריה
Und nach dem, der sagt, weil alles, was nicht eins nach dem anderen [gültig] ist, auch nicht auf einmal [gültig] ist – dies gilt wie vier Ellen, denn hier hat er [ja] vier Ellen gesagt.
ומאן דאמר משום כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו האי כארבע אמות דמי דהכא ארבע אמות קאמר
Zur Sache: Rabba sagte: Alles, was nicht eins nach dem anderen [gültig] ist, ist auch nicht auf einmal [gültig]. Abaje wandte gegen Rabba ein: Wer bei den Zehnten zu viel [absondert], dessen Früchte sind in Ordnung gebracht, aber seine Zehnten sind verdorben.
גופא אמר רבה כל דבר שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו איתיביה אביי לרבה המרבה במעשרות פירותיו מתוקנין ומעשרותיו מקולקלין
Warum? Sage doch: Alles, was nicht eins nach dem anderen [gültig] ist, ist auch nicht auf einmal [gültig]!
אמאי לימא כל שאינו בזה אחר זה אפילו בבת אחת אינו
Beim Zehnten ist es anders, denn er gilt [auch] in Hälften; denn wenn er sagt: „Die Hälfte soll heilig werden“, wird die Hälfte jedes Weizenkorns heilig.
שאני מעשר דאיתיה לחצאין דאי אמר תקדוש פלגא פלגא דחיטתא קדשה
Aber da ist doch der Viehzehnte, der nicht in Hälften gilt;
והרי מעשר בהמה דליתיה לחצאין
und (Rabba) sagte: Kamen zwei als zehntes heraus, und er nannte sie [beide] „zehntes“, so sind das zehnte und das elfte miteinander vermischt!
ואמר (רבה) יצאו שנים בעשירי וקראן עשירי עשירי ואחד עשר מעורבין זה בזה
Beim Viehzehnten ist es anders, denn er gilt eins nach dem anderen bei einem Irrtum;
שאני מעשר בהמה דאיתיה בזה אחר זה בטעות
denn wir haben gelernt: Nannte er das neunte „zehntes“, das zehnte „neuntes“ und das elfte „zehntes“, so sind alle drei geheiligt.
דתנן קרא לתשיעי עשירי ולעשירי תשיעי ולאחד עשר עשירי שלשתן מקודשין
Aber da ist doch das Dankopfer, das nicht bei einem Irrtum gilt und nicht eins nach dem anderen gilt; und es wurde gesagt: Ein Dankopfer, das über achtzig Broten geschlachtet wurde – Chiskija sagte: Vierzig von den achtzig sind dadurch geheiligt; Rabbi Jochanan sagte: Vierzig von den achtzig sind dadurch nicht geheiligt.
והרי תודה דליתה בטעות וליתה בזה אחר זה ואיתמר תודה שנשחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו עלה מ' מתוך שמונים ר' יוחנן אמר לא קדשו עלה מ' מתוך שמונים
Dazu wurde doch gesagt: Rabbi (Seira) sagte: Alle stimmen überein: Wo er gesagt hat: „Vierzig von den achtzig sollen geheiligt werden“, sind sie geheiligt; [hat er gesagt:] „Vierzig sollen nur geheiligt werden, wenn [alle] achtzig geheiligt werden“, so streitet niemand, dass sie nicht geheiligt sind.
הא איתמר עלה אמר ר' (זירא) הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשי לא יקדשו ארבעים אלא אם כן קדשו שמונים כולי עלמא לא פליגי דלא קדשו
Sie streiten nur bei [einer Angabe] ohne nähere Bestimmung: Der eine Meister meint, er beabsichtigte eine Absicherung, und er brachte sie unter einer Bedingung;
כי פליגי בסתמא מר סבר לאחריות קא מכוין ועל תנאי אייתינהו
Original: Eruvin 50a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.