Vielmehr aus dem, was wir gelernt haben: Wer sein Haus verlässt und geht, um den Schabbat in einer anderen Stadt zu verbringen – sei er Nichtjude oder Israelit –, macht [das Tragen] für die Hofbewohner verboten, so die Worte Rabbi Meirs.
אלא מהא דתנן המניח את ביתו והלך לשבות בעיר אחרת אחד נכרי ואחד ישראל אוסר לבני חצירות דברי רבי מאיר
Rabbi Jehuda sagt: Er macht es nicht verboten. Rabbi Jose sagt: Ein Nichtjude macht es verboten, ein Israelit macht es nicht verboten, denn es ist nicht die Art eines Israeliten, am Schabbat zu kommen. Rabbi Schimon sagt: Selbst wenn er sein Haus verlässt und geht, um den Schabbat bei seiner Tochter in derselben Stadt zu verbringen, macht er es nicht verboten, denn er hat seine Gedanken bereits davon abgewandt.
רבי יהודה אומר אינו אוסר רבי יוסי אומר נכרי אוסר ישראל אינו אוסר מפני שאין דרך ישראל לבא בשבת רבי שמעון אומר אפילו הניח את ביתו והלך לשבות אצל בתו באותה העיר אינו אוסר שכבר הסיח דעתו
Vielmehr aus dem, was wir gelernt haben: Und das ist es, was man sagte: Der Arme macht den Eruw mit seinen Füßen. Rabbi Meir sagt: Wir haben [darin] nur den Armen.
אלא מהא דתנן וזהו שאמרו העני מערב ברגליו רבי מאיר אומר אנו אין לנו אלא עני
Rabbi Jehuda sagt: Sowohl der Arme als auch der Reiche; man sagte nur deshalb, mit Brot einen Eruw zu machen, um es dem Reichen zu erleichtern, damit er nicht hinausgehen und mit seinen Füßen einen Eruw machen muss.
רבי יהודה אומר אחד עני ואחד עשיר לא אמרו מערבין בפת אלא להקל על העשיר שלא יצא ויערב ברגליו
Und Raw Chija bar Aschi lehrte es Chija bar Raw vor Raw: „Sowohl der Arme als auch der Reiche“; und Raw sagte zu ihm: Schließe damit auch: Die Halacha ist wie Rabbi Jehuda.
ומתני ליה רב חייא בר אשי לחייא בר רב קמיה דרב אחד עני ואחד עשיר ואמר ליה רב סיים בה נמי הלכה כרבי יהודה
Vielmehr aus dem, was wir gelernt haben: Die Schwägerin [deren Mann kinderlos starb] darf weder die Chaliza vollziehen noch die Schwagerehe eingehen, bis drei Monate für sie [vergangen] sind.
אלא מהא דתנן היבמה לא תחלוץ ולא תתייבם עד שיהו לה שלשה חדשים
Und ebenso dürfen alle anderen Frauen weder heiraten noch sich verloben, bis drei Monate für sie [vergangen] sind – seien es Jungfrauen oder Nichtjungfrauen, seien es Witwen oder Geschiedene, seien es Verlobte oder Verheiratete.
וכן שאר כל הנשים לא ינשאו ולא יתארסו עד שיהו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד אלמנות ואחד גרושות אחד ארוסות ואחד נשואות
Und wir sagten: Rabbi (Elieser) ging nicht ins Lehrhaus; er traf Rabbi Assi, der dastand, und sagte zu ihm: Was wurde im Lehrhaus gesagt? Er sagte zu ihm: So sagte Rabbi Jochanan: Die Halacha ist wie Rabbi Jose. – Daraus folgt, dass [nur] ein Einzelner gegen ihn streitet?
ואמרינן רבי (אליעזר) לא על לבי מדרשא אשכחיה לרבי אסי דהוה קאים אמר ליה מאי אמור בבי מדרשא אמר ליה הכי אמר רבי יוחנן הלכה כרבי יוסי מכלל דיחידאה פליג עליה
Ja; es wurde doch gelehrt: Wenn sie bestrebt war, in das Haus ihres Vaters zu gehen, oder wenn sie Streit mit ihrem Mann hatte, oder wenn ihr Mann alt oder krank war, oder wenn sie krank, unfruchtbar, alt, minderjährig oder eine Ajlonit war oder nicht gebärfähig, oder wenn ihr Mann im Gefängnis eingesperrt war, [oder] die nach dem Tod ihres Mannes eine Fehlgeburt hatte – sie alle müssen drei Monate warten, so die Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jose erlaubt [ihnen], sich sofort zu verloben und zu heiraten.
אין והתניא הרי שהיתה רדופה לילך לבית אביה או שהיתה לה כעס עם בעלה או שהיה בעלה זקן או חולה או שהיתה היא חולה עקרה זקנה קטנה ואיילונית ושאינה ראויה לילד או שהיה בעלה חבוש בבית האסורין המפלת לאחר מיתת בעלה כולן צריכין להמתין ג' חדשים דברי ר"מ רבי יוסי מתיר ליארס ולינשא מיד
Doch was ist die Schwierigkeit? Vielleicht, um [die Ansicht] auszuschließen, die Raw Nachman im Namen Schmuels sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Meir bei seinen Verordnungen.
ומאי קושיא דלמא לאפוקי מדרב נחמן אמר שמואל דאמר הלכה כרבי מאיר בגזירותיו
Vielmehr aus dem, was gelehrt wurde: Man darf zu einem Markt von Nichtjuden gehen und von ihnen Vieh, Knechte und Mägde, Häuser, Felder und Weinberge kaufen, und man schreibt [die Urkunde] und lässt sie in ihren Gerichtshöfen eintragen, denn es ist, als rette man [das Land] aus ihrer Hand.
אלא מהא דתניא הולכין ליריד של נכרים ולוקחים מהן בהמה ועבדים ושפחות בתים שדות וכרמים וכותב ומעלה בערכאות שלהן מפני שהוא כמציל מידן
Und wenn er ein Kohen war, darf er sich außerhalb des Landes verunreinigen, um mit ihnen zu prozessieren und Einspruch zu erheben; und so wie er sich außerhalb des Landes verunreinigen darf, so darf er sich [auch] auf einem Friedhof verunreinigen.
ואם היה כהן מטמא בחוצה לארץ לדון ולערער עמהן וכשם שמטמא בחוצה לארץ כך מטמא בבית הקברות
Und er darf sich verunreinigen, um eine Frau zu heiraten und um Tora zu lernen. Rabbi Jehuda sagte: Wann? Wenn er [hier] keine [Gelegenheit] findet zu lernen; findet er aber [Gelegenheit] zu lernen, darf er sich nicht verunreinigen.
ומטמא לישא אשה וללמוד תורה אמר רבי יהודה אימתי בזמן שאין מוצא ללמוד אבל מוצא ללמוד לא יטמא
Rabbi Jose sagt: Auch wenn er [Gelegenheit] findet zu lernen, darf er sich verunreinigen, weil
ר' יוסי אומר אף בזמן שמוצא ללמוד נמי יטמא לפי
Original: Eruvin 47a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.