Rabbi Seira sagte: Der Neumond ist anders: Da man ihn beim Morgen- und beim Abendgebet einschließt, schließt man ihn auch beim Zusatzgebet ein.
אמר רבי זירא שאני ר"ח מתוך שכולל לשחרית וערבית כולל נמי במוספין
Eruwin 40b עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2Halacha 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und kennen Bet Schammai denn das Einschließen? Es wird doch gelehrt: Fällt Neumond auf einen Schabbat, sagen Bet Schammai: Man betet acht; und Bet Hillel sagen: Man betet sieben. Das ist eine Schwierigkeit.
ומי אית להו לב"ש כולל והתניא ר"ח שחל להיות בשבת ב"ש אומרים מתפלל שמנה וב"ה אומרים מתפלל שבע קשיא:
Und das Einschließen selbst ist [ein Streit von] Tannaim, denn es wird gelehrt: Fällt ein Schabbat auf einen Neumond oder auf die Halbfeiertage, so betet man am Abend, am Morgen und zur Mincha wie gewöhnlich sieben und sagt das dem Anlass Entsprechende im [Segen über den] Dienst; Rabbi Elieser sagt: in der Danksagung. Und hat er es nicht gesagt, lässt man ihn [das Gebet] wiederholen.
וכולל עצמו תנאי היא דתניא שבת שחל להיות בר"ח או בחולו של מועד ערבית שחרית ומנחה מתפלל כדרכו שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ר' אליעזר אומר בהודאה ואם לא אמר מחזירין אותו
Und beim Zusatzgebet beginnt er mit dem des Schabbats, schließt mit dem des Schabbats und sagt die Heiligkeit des Tages in der Mitte.
ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע
Rabban Schimon ben Gamliel und Rabbi Jischmael, Sohn von Rabbi Jochanan ben Beroka, sagen: Überall, wo er sieben benötigt, beginnt er mit dem des Schabbats, schließt mit dem des Schabbats und sagt die Heiligkeit des Tages in der Mitte.
רשב"ג ור' ישמעאל בנו של ר' יוחנן בן ברוקה אומרים כל מקום שזקוק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע
Was ist dabei herausgekommen? Raw Chisda sagte: Ein Gedenken dient ihm für das eine und das andere. Und ebenso sagte Rabba: Ein Gedenken dient ihm für das eine und das andere.
מאי הוה עלה א"ר חסדא זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן וכן אמר רבה זכרון אחד עולה לו לכאן ולכאן:
Und Rabba sagte: Als ich bei Raw Huna war, fragten wir: Sagt man den Zeit-Segen an Rosch Haschana und am Jom Kippur? Sagen wir ihn, da sie von Zeit zu Zeit kommen? Oder sagen wir ihn vielleicht nicht, da sie nicht Wallfahrtsfeste heißen? Er wusste es nicht.
ואמר רבה כי הוינא בי רב הונא איבעיא לן מהו לומר זמן בראש השנה וביום הכפורים כיון דמזמן לזמן אתי אמרינן או דילמא כיון דלא איקרו רגלים לא אמרינן לא הוה בידיה
Als ich zu Raw Jehuda kam, sagte er: Ich sage den Zeit-Segen sogar über einen neuen Kürbis. Ich sagte zu ihm: Nach dem Freiwilligen frage ich nicht; ich frage nach der Pflicht – was gilt? Er sagte zu mir: Raw und Schmuel sagten beide: Man sagt den Zeit-Segen nur an den drei Wallfahrtsfesten.
כי אתאי בי רב יהודה אמר אנא אקרא חדתא נמי אמינא זמן א"ל רשות לא קא מיבעיא לי כי קא מיבעיא לי חובה מאי א"ל רב ושמואל דאמרי תרווייהו אין אומר זמן אלא בשלש רגלים
Man wandte ein: „Gib einen Anteil an sieben und auch an acht“ (Koh 11,2). Rabbi Elieser sagt: Sieben – das sind die sieben Tage der Schöpfung; acht – das sind die acht Tage bis zur Beschneidung. Rabbi Jehoschua sagt: Sieben – das sind die sieben Tage von Pessach; acht – das sind die acht Tage des Festes [Sukkot]. Und wenn er sagt „und auch“, schließt er Schawuot, Rosch Haschana und Jom Kippur ein.
מיתיבי (קהלת יא, ב) תן חלק לשבעה וגם לשמונה ר' אליעזר אומר שבעה אלו ז' ימי בראשית שמונה אלו ח' ימי מילה ר' יהושע אומר שבעה אלו שבעה ימי פסח שמונה אלו שמונה ימי החג וכשהוא אומר וגם לרבות עצרת ור"ה ויוה"כ
Doch wohl für den Zeit-Segen? – Nein, für den Segen [über den Tag].
מאי לאו לזמן לא לברכה
Das ist auch einleuchtend, denn wenn es dir in den Sinn käme, für den Zeit-Segen – gibt es denn den Zeit-Segen alle sieben [Tage]? – Das ist keine Schwierigkeit: Hat er heute nicht gesegnet, segnet er morgen oder an einem anderen Tag.
הכי נמי מסתברא דאי ס"ד לזמן זמן כל שבעה מי איכא הא לא קשיא דאי לא מברך האידנא מברך למחר וליום אוחרא
Jedenfalls brauchen wir einen Becher! – Sollen wir sagen, das unterstützt Raw Nachman, denn Raw Nachman sagte: Den Zeit-Segen sagt man sogar auf der Straße? – Das ist keine Schwierigkeit: wenn ihm ein Becher zur Hand kam.
מ"מ בעינן כוס לימא מסייע ליה לר"נ דאמר ר"נ זמן אומרו אפילו בשוק הא לא קשיא דאיקלע ליה כוס
Das passt für Schawuot und Rosch Haschana; am Jom Kippur – wie soll er es machen? Wenn er darüber segnet und ihn trinkt – da er den Zeit-Segen gesagt hat, hat er [den Tag] auf sich genommen, und er ist ihm verboten.
התינח עצרת ור"ה יום הכפורים היכי עביד אי מברך עליה ושתי ליה כיון דאמר זמן קבליה עליה ואסר ליה
Denn Raw Jirmeja bar Abba sagte doch zu Raw: Hast du dich [schon von der Arbeit] getrennt? Und er sagte zu ihm: Ja, ich habe mich getrennt.
דהאמר ליה רב ירמיה בר אבא לרב מי בדלת וא"ל אין בדילנא
Soll er darüber segnen und ihn hinstellen? – Wer segnet, muss kosten. Soll er ihn einem Kind geben? – Die Halacha ist nicht nach Raw Acha: Vielleicht gewöhnt es sich daran.
לברוך עליה ולנחיה המברך צריך שיטעום ליתביה לינוקא לית הלכתא כרב אחא דילמא אתי למסרך
Was ist dabei herausgekommen? Die Rabbanan schickten Raw Jemar Saba am Vorabend des Neujahrs zu Raw Chisda. Sie sagten zu ihm: Geh, sieh, wie er praktisch verfährt, und komm und sage es uns. Als er ihn sah, sagte er zu ihm: Hebt man den frischen [Kürbis] auf, ist er an seiner Stelle schon zertreten. Man brachte ihm einen Becher Wein; er sprach den Kiddusch und sagte den Zeit-Segen.
מאי הוי עלה שדרוה רבנן לרב יימר סבא קמיה דרב חסדא במעלי יומא דריש שתא אמרו ליה זיל חזי היכי עביד עובדא תא אימא לן כי חזייה א"ל דלויה לרטיבה רפסא ליה בדוכתיה אייתו ליה כסא דחמרא קדיש ואמר זמן
Und die Halacha ist: Man sagt den Zeit-Segen an Rosch Haschana und am Jom Kippur; und die Halacha ist: Den Zeit-Segen sagt man sogar auf der Straße.
והלכתא אומר זמן בר"ה וביוה"כ והלכתא זמן אומרו אפילו בשוק:
Und Rabba sagte: Als wir bei Raw Huna waren, fragten wir: Ein Schüler des Lehrhauses, der am Vorabend des Schabbats fastet – darf er [das Fasten] vollenden? Er wusste es nicht. Ich kam zu Raw Jehuda, und er wusste es [auch] nicht.
ואמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן בר בי רב דיתיב בתעניתא במעלי שבתא מהו לאשלומי לא הוה בידיה אתאי לקמיה דרב יהודה ולא הוה בידיה
Rawa sagte: Sehen wir es selbst! Denn es wird gelehrt: Fällt der Neunte Aw auf einen Schabbat
אמר רבא נחזייה אנן דתניא ט' באב שחל להיות בשבת
Original: Eruvin 40b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.