sondern sie war von außerhalb der Sabbatgrenze gekommen. Wer aß, meinte: Was für einen Israeliten gebracht wurde, ist für einen anderen Israeliten erlaubt;
אלא מחוץ לתחום אתא מאן דאכל סבר הבא בשביל ישראל זה מותר לישראל אחר
Eruwin 40a עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
und wer nicht aß, meinte: Alles, was ins Haus des Exilarchen kommt, kommt in der Absicht für alle Gelehrten.
ומאן דלא אכל סבר כל דאתי לבי ריש גלותא אדעתא דכולהו רבנן אתי
Aber Raw Scheschet traf doch Rabba bar Schmuel und sagte zu ihm [dies]! – Diese Dinge sind niemals geschehen.
והא אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל וא"ל לא היו דברים מעולם
Jene Rüben, die nach Mechosa kamen – Rawa ging hinaus, sah, dass sie welk waren, und erlaubte, sie zu kaufen. Er sagte: Diese wurden gewiss schon gestern ausgerissen.
ההוא ליפתא דאתי למחוזא נפק רבא חזיא דכמישא שרא רבא למיזבן מיניה אמר הא ודאי מאיתמול נעקרה
Was willst du sagen: Sie sind von außerhalb der Sabbatgrenze gekommen? Was für einen Israeliten gebracht wurde, darf ein anderer Israelit essen, und erst recht dieses, das in der Absicht für Nichtjuden gebracht wurde.
מאי אמרת מחוץ לתחום אתיא הבא בשביל ישראל זה מותר לאכול לישראל אחר וכל שכן האי דאדעתא דנכרים אתא
Als er sah, dass man mehr und mehr davon brachte, verbot er es ihnen.
כיון דחזא דקא מפשי ומייתי להו אסר להו:
Jenen Leuten einer Hochzeitsgesellschaft, für die man am zweiten Feiertag Myrte geschnitten hatte, erlaubte Rabina, am Abend sofort daran zu riechen. Rawa bar Tachlifa sagte zu Rabina: Der Meister sollte es ihnen verbieten, weil sie keine Toragelehrten sind.
הנהו בני גננא דגזו להו אסא בי"ט שני לאורתא שרא להו רבינא לאורוחי ביה לאלתר א"ל רבא בר תחליפא לרבינא ליסר להו מר מפני שאינן בני תורה
Raw Schemaja wandte dagegen ein: Der Grund ist, dass sie keine Toragelehrten sind – Toragelehrten wäre es also erlaubt? Wir brauchen doch [die Wartezeit], die man zum Herstellen braucht! Sie gingen und fragten Rawa. Er sagte zu ihnen: Wir brauchen [die Wartezeit], die man zum Herstellen braucht.
מתקיף לה רב שמעיה טעמא דאינן בני תורה הא בני תורה שרי והא בעינן בכדי שיעשו אזלו שיילוה לרבא אמר להו בעינן בכדי שיעשו:
Rabbi Dosa sagt: Wer vor den Schrein tritt usw.:
ר' דוסא אומר העובר לפני התיבה כו':
Rabba sagte: Als wir bei Raw Huna waren, fragten wir: Erwähnt man den Neumond an Rosch Haschana? Sagen wir: Da sie sich in den Zusatzopfern unterscheiden [, muss man ihn erwähnen]? Oder dient vielleicht ein Gedenken für das eine und das andere?
אמר רבה כי הוינן בי רב הונא איבעיא לן מהו להזכיר של ראש חדש בראש השנה כיון דחלוקין במוספין אמרינן או דילמא זכרון אחד עולה לכאן ולכאן
Er sagte zu uns: Ihr habt es gelernt: Rabbi Dosa sagt: Wer vor den Schrein tritt usw. Geht es nicht doch um das Erwähnen?
אמר לן תניתוה רבי דוסא אומר העובר לפני התיבה כו' מאי לאו להזכיר
Nein, um das Bedingen.
לא להתנות
Das ist auch einleuchtend, denn in der Baraita wird gelehrt: Und ebenso tat es Rabbi Dosa an den Neumondstagen des ganzen Jahres, und man stimmte ihm nicht zu.
הכי נמי מסתברא מדקתני בברייתא וכן היה ר' דוסא עושה בראשי חדשים של כל השנה כולה ולא הודו לו
Wenn du sagst, um das Bedingen – gut, deshalb stimmte man ihm nicht zu. Wenn du aber sagst, um das Erwähnen – warum stimmte man ihm nicht zu?
אי אמרת בשלמא להתנות משום הכי לא הודו לו אלא אי אמרת להזכיר אמאי לא הודו לו
Was denn sonst? Um das Bedingen – wozu muss er [den Streit] dann bei zwei [Fällen] führen? – Es ist nötig: Hätte er uns [nur] Rosch Haschana gelehrt, hätte ich gesagt: Dabei sagen die Rabbanan, dass nicht, weil man ihn gering achten würde; aber bei den Neumondstagen des ganzen Jahres, sage ich, stimmen sie Rabbi Dosa zu.
ואלא מאי להתנות למה לי לאיפלוגי בתרתי צריכא דאי אשמעינן ר"ה הוה אמינא בהא קאמרי רבנן דלא משום דאתי לזלזולי ביה אבל בראשי חדשים של כל השנה כולה אימא מודו ליה לר' דוסא
Und wäre es [nur] bei diesem gesagt worden, [hätte ich gesagt:] Dabei sagt es Rabbi Dosa; aber bei jenem, sage ich, stimmt er den Rabbanan zu. [Darum] ist es nötig.
ואי אתמר בהא בהא קאמר ר' דוסא אבל בהך אימא מודה להו לרבנן צריכא
Man wandte ein: Fällt Rosch Haschana auf einen Schabbat, sagen Bet Schammai: Man betet zehn [Segenssprüche]; und Bet Hillel sagen: Man betet neun. Wenn es so wäre, müssten es nach Bet Schammai elf sein!
מיתיבי ראש השנה שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל עשר ובית הלל אומרים מתפלל תשע ואם איתא בית שמאי אחת עשרה מבעי ליה
Original: Eruvin 40a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.