Und die Rabbanan? Dort, damit man ihn nicht gering achtet.
ורבנן התם כי היכי דלא לזלזולי ביה:
Eruwin 39b עירובין
Aufbau der Debatte:Baraita 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und weiter sagte Rabbi Jehuda usw.:
ועוד א"ר יהודה וכו':
Und [alles] ist nötig: Hätte er uns [nur] Rosch Haschana gelehrt, [hätte ich gesagt:] Dabei sagt es Rabbi Jehuda, weil man nichts tut; aber beim Korb, wo es aussieht, als würde man Tewel herrichten, sage ich: Er stimmt den Rabbanan zu.
וצריכא דאי אשמעינן ר"ה בהא קאמר ר' יהודה משום דלא קעביד מידי אבל כלכלה דמיחזי כמתקן טיבלא אימא מודה להו לרבנן
Und hätte er uns [nur] diese beiden gelehrt, [hätte ich gesagt: weil] man bei ihnen keine Verordnung zu treffen braucht; beim Ei aber, bei dem eine Verordnung wegen abfallender Früchte und wegen ausgeflossener Säfte zu treffen ist, sage ich: Er stimmt den Rabbanan zu. [Darum] ist es nötig.
ואי אשמעינן הני תרתי משום דליכא למיגזר עלייהו אבל ביצה דאיכא למיגזר בה משום פירות הנושרין ומשום משקין שזבו אימא מודה להו לרבנן צריכא:
Es wird gelehrt: Wie meinte Rabbi Jehuda, dass ein Mensch am ersten Feiertag über einen Korb eine Bedingung aussprechen und ihn am zweiten essen kann? Lagen vor ihm zwei Körbe mit Tewel, so sagt er: Wenn heute Werktag ist und morgen heilig, sei dieser Teruma für jenen; und wenn heute heilig ist und morgen Werktag, sind meine Worte nichtig. Und er gibt ihm den Namen und legt ihn hin.
תניא כיצד א"ר יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביו"ט ראשון ואוכלה בשני היו לפניו שתי כלכלות של טבל אומר אם היום חול ולמחר קדש תהא זו תרומה על זו ואם היום קדש ולמחר חול אין בדברי כלום וקורא עליה שם ומניחה
Und am nächsten Tag sagt er: Wenn heute Werktag ist, sei dieser Teruma für jenen; und wenn heute heilig ist, sind meine Worte nichtig. Und er gibt ihm den Namen und isst ihn. Rabbi Jose verbietet es. Und ebenso verbot es Rabbi Jose bei den zwei Feiertagen der Diaspora.
ולמחר הוא אומר אם היום חול תהא זו תרומה על זו ואם היום קדש אין בדברי כלום וקורא עליה שם ואוכלה ר' יוסי אוסר וכן היה ר' יוסי אוסר בשני ימים טובים של גליות
Jene Gazelle, die ins Haus des Exilarchen kam, die am ersten Feiertag der Diaspora gefangen und am zweiten Feiertag geschlachtet worden war –
ההוא בר טביא דאתא לבי. ריש גלותא דאתציד ביו"ט ראשון של גליות ואשתחיט ביו"ט שני
Raw Nachman und Raw Chisda aßen [davon], Raw Scheschet aß nicht. Raw Nachman sagte: Was soll ich mit Raw Scheschet machen, der kein Gazellenfleisch isst? Raw Scheschet sagte zu ihm: Wie soll ich essen, wo doch Issi lehrt – und manche sagen, Issi wird gelehrt: Und ebenso verbot Rabbi Jose bei den zwei Feiertagen der Diaspora?
ר"נ ורב חסדא אכלו רב ששת לא אכל אמר ר"נ מאי אעביד ליה לרב ששת דלא אכיל בישרא דטביא א"ל רב ששת והיכי איכול דתני איסי ואמרי לה איסי תני וכן היה ר' יוסי אוסר שני ימים טובים של גליות
Rawa sagte: Was ist das für ein Einwand? Vielleicht meint er so: Und ebenso verbot Rabbi Jose bei den zwei Feiertagen von Rosch Haschana in der Diaspora. – Wenn dem so ist, hätte er sagen müssen: [die zwei Feiertage] in der Diaspora [statt: der Diaspora].
אמר רבא ומאי קושיא דילמא ה"ק וכן היה ר' יוסי אוסר בשני יו"ט של ר"ה בגולה א"ה של גליות בגולה מיבעי ליה
Raw Assi sagte: Was ist das für ein Einwand? Vielleicht meint er so: Und ebenso behandelte Rabbi Jose die zwei Feiertage der Diaspora als Verbot wie die zwei Feiertage von Rosch Haschana – nach den Rabbanan, die [es] erlauben.
א"ר אסי ומאי קושיא דילמא הכי קאמר וכן היה ר' יוסי עושה איסור שני ימים טובים של גליות כשני ימים טובים של ראש השנה לרבנן דשרו
Raw Scheschet traf Rabba bar Schmuel und sagte zu ihm: Hat der Meister etwas über die Heiligkeiten gelernt? Er sagte zu ihm: Wir haben gelernt: Rabbi Jose stimmt bei den zwei Feiertagen der Diaspora zu. Er sagte zu ihm: Wenn du sie triffst, sage ihnen gar nichts.
אשכחיה רב ששת לרבה בר שמואל אמר ליה תני מר מידי בקדושות אמר ליה תנינא מודה רבי יוסי בשני ימים טובים של גליות אמר ליה אי משכחת להו לא תימא להו ולא מידי
Raw Aschi sagte: Mir sagte Amemar: Jene Gazelle war nicht [am Feiertag] gefangen worden,
אמר רב אשי לדידי אמר לי אמימר ההוא בר טביא לאו איתצודי איתציד
Original: Eruvin 39b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.