Ein Mensch soll nicht am Stadttor umhergehen, um sofort [nach Schabbat] ins Badehaus zu gehen – dann hätte er es zurückgenommen.
לא יטייל אדם על פתח מדינה כדי שיכנס למרחץ מיד הדר ביה
Eruwin 39a עירובין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Doch dem ist nicht so: Er hatte es gehört und nahm es nicht zurück. Dort ist die Sache offenkundig, hier ist die Sache nicht offenkundig.
ולא היא שמע ליה ולא הדר ביה התם מוכחא מילתא הכא לאו מוכחא מילתא היא
Ist er ein junger Gelehrter, sagt man: Eine Lehre hat ihn [fort]gezogen; und ist er ein Am ha-Arez, sagt man: Sein Esel ist ihm verloren gegangen.
אי צורבא מרבנן הוא אמרי' שמעתא משכתיה ואי עם הארץ הוא אמרי' חמרא אירכס ליה
Zur Sache selbst: Raw Jehuda sagte: Hat er am ersten Tag den Eruw mit seinen Füßen gemacht, macht er am zweiten den Eruw mit seinen Füßen; hat er am ersten Tag den Eruw mit Brot gemacht, macht er am zweiten Tag den Eruw mit Brot.
גופא אמר רב יהודה עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו בשני עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני
Hat er am ersten den Eruw mit Brot gemacht, kann er am zweiten den Eruw mit seinen Füßen machen; hat er am ersten den Eruw mit seinen Füßen gemacht, kann er am zweiten den Eruw nicht mit Brot machen, weil man nicht von vornherein [am Feiertag] den Eruw mit Brot macht.
עירב בפת בראשון מערב ברגליו בשני עירב ברגליו בראשון אין מערב בפת בשני שאין מערבין בתחלה בפת
Hat er am ersten Tag den Eruw mit Brot gemacht, macht er am zweiten Tag den Eruw mit Brot – Schmuel sagte: und zwar mit demselben Brot. Raw Aschi sagte: Das ist auch genau aus unserer Mischna [zu entnehmen], denn sie lehrt: Wie macht er es? Er bringt ihn am ersten [Tag] hin, bleibt bis zum Dunkelwerden dabei, nimmt ihn und geht davon; am zweiten bleibt er bis zum Dunkelwerden dabei, isst ihn und geht davon.
עירב בפת ביום ראשון מערב בפת ביום שני אמר שמואל ובאותה הפת אמר רב אשי דיקא נמי מתני' דקתני כיצד הוא עושה מוליכו בראשון ומחשיך עליו ונוטלו ובא לו בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו
Und die Rabbanan? Vielleicht lehrt sie uns dort [nur] einen guten Rat.
ורבנן דילמא התם עצה טובה קמ"ל:
MISCHNA: Rabbi Jehuda sagt: Wenn man an Rosch Haschana befürchtete, dass [der Monat] verlängert würde, kann ein Mensch zwei Eruwe machen und sagen: Mein Eruw am ersten [Tag] sei nach Osten und am zweiten nach Westen; am ersten nach Westen und am zweiten nach Osten; mein Eruw [gelte] am ersten, und am zweiten [bin ich] wie die Leute meiner Stadt; mein Eruw [gelte] am zweiten, und am ersten [bin ich] wie die Leute meiner Stadt. Die Weisen aber stimmten ihm nicht zu.
מתני׳ ר' יהודה אומר ראש השנה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ולא הודו לו חכמים
Und weiter sagte Rabbi Jehuda: Ein Mensch kann am ersten Feiertag über einen Korb [Früchte] eine Bedingung aussprechen und ihn am zweiten essen.
ועוד אמר ר' יהודה מתנה אדם על הכלכלה ביו"ט ראשון ואוכלה בשני
Und ebenso darf ein Ei, das am ersten gelegt wurde, am zweiten gegessen werden. Die Weisen aber stimmten ihm nicht zu.
וכן ביצה שנולדה בראשון תאכל בשני ולא הודו לו חכמים
Rabbi Dosa ben Harkinas sagt: Wer am Feiertag von Rosch Haschana vor den Schrein tritt, sagt: „Stärke uns, Ewiger, unser Gott, an diesem Neumondstag, sei es heute, sei es morgen“; und am nächsten Tag sagt er: „sei es heute, sei es gestern“. Die Weisen aber stimmten ihm nicht zu.
ר' דוסא בן הרכינס אומר העובר לפני התיבה ביו"ט של ר"ה אומר החליצנו ה' אלהינו את יום ראש החדש הזה אם היום אם למחר ולמחר הוא אומר אם היום אם אמש ולא הודו לו חכמים:
GEMARA: Wer stimmte ihm nicht zu? Raw sagte: Es ist Rabbi Jose, denn es wird gelehrt: Die Weisen stimmen Rabbi Elieser zu, dass, wenn man an Rosch Haschana befürchtete, dass [der Monat] verlängert würde, ein Mensch zwei Eruwe machen und sagen kann: Mein Eruw am ersten [Tag] sei nach Osten und am zweiten nach Westen; am ersten nach Westen und am zweiten nach Osten; mein Eruw [gelte] am ersten, und am zweiten [bin ich] wie die Leute meiner Stadt; mein Eruw [gelte] am zweiten, und am ersten [bin ich] wie die Leute meiner Stadt. Rabbi Jose verbietet es.
גמ׳ מאן לא הודו לו אמר רב ר' יוסי היא דתניא מודים חכמים לר"א בר"ה שהיה ירא שמא תתעבר מערב אדם שני עירובין ואומר עירובי בראשון למזרח ובשני למערב בראשון למערב ובשני למזרח עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי ר' יוסי אוסר
Rabbi Jose sagte zu ihnen: Stimmt ihr nicht zu, dass, wenn Zeugen von der Mincha[-Zeit] an kamen, man jenen Tag als heilig begeht und den folgenden als heilig?
אמר להן ר' יוסי אי אתם מודים שאם באו עדים מן המנחה ולמעלה שנוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש
Original: Eruvin 39a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.