aber Kleider von Reichen für Arme nicht.
אבל בגדי עשירים לעניים לא
Eruwin 30a עירובין
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und wenn du sagst: Hier erschwerend und dort erschwerend – es wird doch gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Man macht den Eruw für einen Kranken und einen Greis nach dem Maß seiner Nahrung, und für einen Vielfraß mit einer mittleren Mahlzeit eines jeden Menschen. Das ist eine Schwierigkeit.
וכי תימא הכא לחומרא והכא לחומרא והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר מערבין לחולה ולזקן כדי מזונו ולרעבתן בסעודה בינונית של כל אדם קשיא
Und hat Rabbi Schimon ben Elasar denn so gesagt? Es wird doch gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Og, der König von Baschan – seine Türöffnung [bemisst sich] nach seiner Größe.
ומי אמר ר"ש בן אלעזר הכי והתניא רבי שמעון בן אלעזר אומר עוג מלך הבשן פיתחו כמלואו
ואביי התם היכי ליעביד הדומי נהדמיה [ונפקיה]
Man fragte: Streiten die Rabbanan gegen Rabbi Schimon ben Elasar oder nicht? Komm und höre: Denn Rabba bar bar Chana sagte, Rabbi Jochanan habe gesagt: Og, der König von Baschan – seine Türöffnung [misst] vier [Handbreiten].
איבעיא להו פליגי רבנן עליה דרבי שמעון בן אלעזר או לא ת"ש דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן עוג מלך הבשן פיתחו בארבעה
Dort [geht es darum], dass es viele kleine Öffnungen gibt und eine, die vier [Handbreiten] hat; denn gewiss, wenn er sich hindurchzwängt, zwängt er sich durch jene.
התם דאיכא פתחים קטנים טובא ואיכא חד דהוי ארבעה דודאי כי קא מרוח בההוא קא מרוח
Raw Chija bar Raw Aschi sagte, Raw habe gesagt: Man macht den Eruw mit rohem Fleisch. Raw Schimi bar Chija sagte: Man macht den Eruw mit rohen Eiern. Und wie viele? Raw Nachman bar Jizchak sagte: (eines.) Sinai sagte: zwei.
אמר רב חייא בר רב אשי אמר רב מערבין בבשר חי אמר רב שימי בר חייא מערבין בביצים חיות וכמה אמר רב נחמן בר יצחק (אחת) סיני אמר שתים:
Wer sich durch Gelübde Speise verbietet, dem ist Wasser erlaubt usw.: Nur Salz und Wasser heißen nicht Speise, alle anderen Dinge heißen Speise. Ist das eine Widerlegung von Raw und Schmuel? Denn Raw und Schmuel sagten beide: Man spricht „der verschiedene Arten von Speisen erschafft“ nur über die fünf Getreidearten.
הנודר מן המזון מותר במים כו': מלח ומים הוא דלא איקרי מזון הא כל מילי איקרי מזון לימא תיהוי תיובתא דרב ושמואל דרב ושמואל דאמרי תרוייהו אין מברכין בורא מיני מזונות אלא על חמשת המינין בלבד
Haben wir das nicht schon einmal gegen sie eingewandt? Wollen wir sagen, dass es auch hieraus eine Widerlegung gegen sie gibt?
ולא אותביניה חדא זימנא לימא תיהוי תיובתייהו נמי מהא
Raw Huna sagte: [Es geht um den,] der sagt: Alles, was nährt, sei mir verboten. Wasser und Salz nähren nicht, alle anderen Dinge nähren.
אמר רב הונא באומר כל הזן עלי מים ומלח הוא דלא זייני הא כל מילי זייני
Rabba bar bar Chana sagte doch: Als ich hinter Rabbi Jochanan herging, um Früchte von Ginnossar zu essen – wenn wir hundert waren, nahmen wir für jeden Einzelnen je zehn; wenn wir zehn waren, nahmen wir für jeden Einzelnen je hundert, und je hundert davon fasste (nicht) ein Korb von drei Sea; und er aß sie alle und sagte: Ich schwöre, dass ich nichts Nährendes gekostet habe! – Sage: keine Mahlzeit.
והאמר רבה בר בר חנה כי הוה אזילנא בתריה דרבי יוחנן למיכל פירי דגינוסר כי הוינן בי מאה הוה מנקטינן לכל חד וחד עשרה עשרה כי הוינן בי עשרה הוה מנקטינן לכל חד וחד מאה מאה וכל מאה מינייהו (לא) הוי מחזיק להו צנא בת תלתא סאוי והוה אכיל להו לכולהון ואמר שבועתא דלא טעים לי זיונא אימא מזונא
Raw Huna sagte, Raw habe gesagt: [Sagt einer:] Ich schwöre, dass ich dieses Brot nicht esse – so macht man für ihn den Eruw damit; [sagt er:] Dieses Brot sei mir [verboten] – so macht man für ihn den Eruw nicht damit.
אמר רב הונא אמר רב שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ככר זו עלי אין מערבין לו בה
Man wandte ein: Wer sich ein Brot durch Gelübde verbietet, für den macht man den Eruw damit. Doch wohl, wenn er sagte: „[sei] mir“? – Nein, wenn er [mit einem Schwur] „dieses“ sagte.
מיתיבי הנודר מן הככר מערבין לו בה מאי לאו דאמר עלי לא דאמר זו
Das ist auch einleuchtend, denn im Schlussteil wird gelehrt: Wann? Wenn er sagte: Ich schwöre, dass ich es nicht koste.
הכי נמי מסתברא דקתני סיפא אימתי בזמן שאמר שבועה שלא אטעמנה
Sagte er aber „[sei] mir“ – was dann? Tatsächlich, dass man für ihn den Eruw damit nicht macht? Wenn dem so wäre, statt zu lehren: [Sagt er:] Dieses Brot sei Geheiligtes, so macht man für ihn den Eruw nicht damit, weil man den Eruw nicht mit Geheiligtem macht – hätte er doch unterscheiden und beim selben Fall lehren sollen: Wovon wurde das gesagt? Wenn er „dieses“ sagte; sagte er aber „[sei] mir“, so macht man für ihn den Eruw nicht damit!
אבל אמר עלי מאי הכי נמי דאין מערבין לו בה א"ה אדתני ככר זו הקדש אין מערבין לו בה לפי שאין מערבין בהקדשות ליפלוג וליתני בדידה במה דברים אמורים דאמר זו אבל אמר עלי אין מערבין לו בה
Raw Huna kann dir sagen: Was denn sonst? Dass man überall, wo er „mir“ sagte, den Eruw macht? Dann ist der Anfangssatz schwierig.
אמר לך רב הונא אלא מאי כל היכא דאמר עלי מערבין קשיא רישא
Es fehlt etwas, und so wird gelehrt: Wer sich ein Brot durch Gelübde verbietet, für den macht man den Eruw damit; und selbst wenn er „mir“ sagte, wird er wie einer, der sagt: Ich schwöre, dass ich es nicht koste.
חסורי מיחסרא והכי קתני הנודר מן הככר מערבין לו בה ואפילו אמר עלי נעשה כאומר שבועה שלא אטעמנה
Jedenfalls ist es eine Schwierigkeit für Raw Huna! – Er sagte es nach Rabbi Elieser, denn es wird gelehrt: Rabbi Elieser sagt: [Sagt einer:] Ich schwöre, dass ich dieses Brot nicht esse – so macht man für ihn den Eruw damit; dieses Brot sei mir [verboten] – so macht man für ihn den Eruw nicht damit.
מכל מקום קשיא לרב הונא הוא דאמר כרבי אליעזר דתניא רבי אליעזר אומר שבועה שלא אוכל ככר זו מערבין לו בה ככר זו עלי אין מערבין לו בה
Und hat Rabbi Elieser denn so gesagt? Es wird doch gelehrt: Dies ist die Regel: Verbietet ein Mensch sich selbst eine Speise, so macht man für ihn den Eruw damit; ist die Speise dem Menschen verboten, so macht man für ihn den Eruw nicht damit. Rabbi Elieser sagt: Dieses Brot sei mir [verboten] – man macht für ihn den Eruw damit; dieses Brot sei Geheiligtes – man macht für ihn den Eruw nicht damit, weil man für ihn den Eruw nicht mit Geheiligtem macht.
ומי אמר רבי אליעזר הכי והתניא זה הכלל אדם אוסר עצמו באוכל מערבין לו בה אוכל הנאסר לו לאדם אין מערבין לו בה רבי אליעזר אומר ככר זו עלי מערבין לו בה ככר זו הקדש אין מערבין לו בה לפי שאין מערבין לו בהקדשות
Zwei Tannaim [streiten] über die Ansicht von Rabbi Elieser.
תרי תנאי ואליבא דרבי אליעזר:
Man macht den Eruw für einen Nasiräer mit Wein usw.: Unsere Mischna ist nicht nach Bet Schammai, denn es wird gelehrt: Bet Schammai sagen: Man macht den Eruw nicht für einen Nasiräer mit Wein und nicht für einen Israeliten mit Teruma; Bet Hillel sagen: Man macht den Eruw für einen Nasiräer mit Wein und für einen Israeliten mit Teruma. Bet Hillel sagten zu Bet Schammai: Stimmt ihr nicht zu,
מערבין לנזיר ביין כו': מתני' דלא כב"ש דתניא ב"ש אומרים אין מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה ב"ה אומרים מערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה אמרו להן ב"ה לב"ש אי אתם מודים
Original: Eruvin 30a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.