seine Schräge keine Handbreite hat; hat aber seine Schräge eine Handbreite [ist es verboten], denn die Schrägen von Zelten gelten wie Zelte.
בשיפועה טפח אבל יש בשיפועה טפח שיפועי אהלים כאהלים דמו
Eruwin 102b עירובין
Aufbau der Debatte:Mischna 3Baraita 2Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und Raw Schischa, der Sohn Raw Idis, sagte: Ein Filzhut ist erlaubt. – Es wird doch gelehrt: Verboten! – Das ist kein Widerspruch: Dieser, wenn [seine Krempe] eine Handbreite hat, jener, wenn sie keine Handbreite hat.
ואמר רב שישא בריה דרב אידי סיינא שרי והתניא אסור לא קשיא הא דאית ביה טפח הא דלית ביה טפח
Demnach wäre es auch verboten, wenn man seinen Mantel eine Handbreite vorstehen lässt?
אלא מעתה שרביב בגלימיה טפח הכי נמי דאסור
Vielmehr ist es kein Widerspruch: Dieser, wenn er fest sitzt, jener, wenn er nicht fest sitzt.
אלא לא קשיא הא דמיהדק הא דלא מיהדק:
MISCHNA: Die untere Angel darf man im Heiligtum wieder einsetzen, aber nicht in der Provinz; die obere ist hier wie dort verboten. Rabbi Jehuda sagt: Die obere im Heiligtum und die untere in der Provinz.
מתני׳ מחזירין ציר התחתון במקדש אבל לא במדינה והעליון כאן וכאן אסור רבי יהודה אומר העליון במקדש והתחתון במדינה:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Die Angel einer Tür, einer Truhe, eines Kastens oder eines Schranks setzt man im Heiligtum wieder ein; in der Provinz drückt man sie [nur] hinein. Die obere aber darf man hier wie dort nicht wieder einsetzen – eine Verordnung, damit man sie nicht einschlägt; und hat man sie eingeschlagen, ist man ein Sündopfer schuldig.
גמ׳ תנו רבנן ציר דלת שידה תיבה ומגדל במקדש מחזירין במדינה דוחקין והעליון כאן וכאן לא יחזיר גזרה שמא יתקע ואם תקע חייב חטאת
Die [Tür] einer Grube, einer Zisterne oder eines Anbaus darf man nicht wieder einsetzen; und hat man sie wieder eingesetzt, ist man ein Sündopfer schuldig.
של בור ושל דות ושל יציע לא יחזיר ואם החזיר חייב חטאת:
MISCHNA: Ein Wundpflaster darf man im Heiligtum wieder auflegen, aber nicht in der Provinz; [es] erstmals [aufzulegen], ist hier wie dort verboten.
מתני׳ מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה אם בתחילה כאן וכאן אסור:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Ein Wundpflaster, das sich von der Wunde gelöst hat, darf man am Schabbat wieder auflegen. Rabbi Jehuda sagt: Ist es nach unten gerutscht, schiebt man es nach oben; [ist es] nach oben [gerutscht], schiebt man es nach unten. Und man deckt einen Teil des Pflasters auf und wischt die Öffnung der Wunde ab, dann deckt man wieder einen Teil des Pflasters auf und wischt die Öffnung der Wunde ab.
גמ׳ תנו רבנן רטיה שפרשה מעל גבי מכה מחזירין בשבת ר' יהודה אומר הוחלקה למטה דוחקה למעלה למעלה דוחקה למטה ומגלה מקצת הרטיה ומקנח פי המכה וחוזר ומגלה מקצת רטיה ומקנח פי המכה
Das Pflaster selbst aber darf man nicht abwischen, weil man dabei glättet; und hat man geglättet, ist man ein Sündopfer schuldig.
ורטיה עצמה לא יקנח מפני שהוא ממרח ואם מירח חייב חטאת
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist wie Rabbi Jehuda. Raw Chisda sagte: Das haben sie nur gelehrt, wenn es sich auf ein Gerät gelöst hat; hat es sich aber auf den Boden gelöst, ist es nach aller Meinung verboten.
אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר' יהודה אמר רב חסדא לא שנו אלא שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע דברי הכל אסור
Mar, der Sohn Raw Aschis, sagte: Ich stand vor meinem Vater; sein Pflaster fiel ihm auf ein Laken, und er legte es wieder auf. Ich sagte zu ihm: Hält der Meister nicht an dem fest, was Raw Chisda gesagt hat: Der Streit [gilt nur], wenn es sich auf ein Gerät gelöst hat, hat es sich aber auf den Boden gelöst, ist es verboten – und Schmuel hat gesagt: Die Halacha ist wie Rabbi Jehuda?
אמר מר בר רב אשי הוה קאימנא קמיה אבא נפלה ליה אבי סדיא וקא מהדר ליה אמינא ליה לא סבר לה מר להא דאמר רב חסדא מחלוקת שפירשה על גבי כלי אבל פירשה על גבי קרקע אסור ואמר שמואל הלכה כרבי יהודה
Er sagte zu mir: Ich habe es nicht gehört – das heißt: Ich bin nicht dieser Meinung.
אמר לי לא שמיע לי כלומר לא סבירא לי:
MISCHNA: Eine Saite darf man im Heiligtum knoten, aber nicht in der Provinz; [sie] erstmals [anzubringen], ist hier wie dort verboten.
מתני׳ קושרין נימא במקדש אבל לא במדינה ואם בתחילה כאן וכאן אסור:
GEMARA: Man wies auf einen Widerspruch hin: Eine Saite der Harfe, die riss – man knotete sie nicht, sondern band sie mit einer Schleife! – Das ist kein Widerspruch: Diese [Lehre] nach den Rabbanan und jene nach Rabbi Elieser.
גמ׳ ורמינהו נימת כנור שנפסקה לא היה קושרה אלא עונבה לא קשיא הא רבנן והא ר' אליעזר
Nach Rabbi Elieser, der sagt, die Vorbereitungen für ein Gebot verdrängen den Schabbat, knotet man sie; nach den Rabbanan, die sagen, sie verdrängen ihn nicht, bindet man sie mit einer Schleife.
לרבי אליעזר דאמר מכשירי מצוה דוחין את השבת קושרה לרבנן דאמרי אין דוחין עונבה
אי רבי אליעזר אפילו לכתחילה נמי
Vielmehr ist es kein Widerspruch: Diese nach Rabbi Jehuda und jene nach den Rabbanan.
אלא לא קשיא הא רבי יהודה והא רבנן
Und Rabbi Jehuda – nach wessen Ansicht [spricht er]?
ורבי יהודה אליבא דמאן
Original: Eruvin 102b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.