Aber man sollte doch vom Raben ableiten: Wie dort zwei nicht [genügen], so [genügen] überall zwei nicht! – Wenn dem so wäre, wozu hätte der Allbarmherzige Peres und Osnija geschrieben? Wenn wir nun einen, der zwei hat, nicht essen, muss man es für einen, der eines hat, noch sagen?
ולילף מעורב מה התם תרי לא אף כל תרי לא א"כ פרס ועזניה דכתב רחמנא למה לי השתא דאית ליה תרי לא אכלינן דאית ליה חד מיבעיא
Aber man sollte doch von Peres und Osnija ableiten! – Wenn dem so wäre, wozu hätte der Allbarmherzige den Adler geschrieben? Wenn wir nun einen, der eines hat, nicht essen, muss man es für einen, der überhaupt keines hat, noch sagen? Vielmehr: Den Adler, der überhaupt keines hat, darfst du nicht essen; aber einen, der eines hat, iss.
וניגמר מפרס ועזניה א"כ נשר דכתב רחמנא למה לי השתא דאית ליה חד לא אכלינן דלית ליה כלל מיבעיא אלא נשר דלית ליה כלל הוא דלא תיכול הא דאית ליה חד אכול
Aber ist dann der Grund, dass der Allbarmherzige den Adler geschrieben hat, und wäre dem nicht so, hätte ich gesagt, man solle von Peres und Osnija ableiten? Peres und Osnija sind doch zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, und zwei Schriftverse, die dasselbe lehren, lehren [für Anderes] nicht!
ואלא טעמא דכתב רחמנא נשר הא לאו הכי הוה אמינא לילף מפרס ועזניה הוה ליה פרס ועזניה שני כתובין הבאין כאחד ושני כתובין הבאין כאחד אין מלמדין
Nun, es sind doch vierundzwanzig unreine Vögel; ist es nicht unmöglich, dass eines, das bei jenen vorhanden ist, bei diesen nicht vorhanden wäre, sodass sie zu zwei Schriftversen würden, die dasselbe lehren?
מכדי עשרים וארבעה עופות טמאים הוו אי אפשר דחד דאיכא בהנך ליכא בהני והוו להו שני כתובים הבאים כאחד
Man hat überliefert: Es sind vierundzwanzig unreine Vögel und vier Kennzeichen; drei kehren bei allen wieder: Zwanzig von ihnen [haben] je drei, und zwei [hat] der Rabe, eines der Peres und eines die Osnija, wobei das, was bei diesem vorhanden ist, bei jenem nicht vorhanden ist. Du könntest sagen, man solle von ihm ableiten; darum schrieb der Allbarmherzige den Adler: Den Adler, der überhaupt keines hat, darfst du nicht essen; aber einen, der eines hat, iss.
גמירי עשרים וארבעה עופות טמאים הוו וארבעה סימנין תלתא הדרי בכולהו עשרים מהם שלשה שלשה ותרי בעורב חד בפרס וחד בעזניה דאיתיה בהא ליתיה בהא מהו דתימא ליליף מיניה כתב רחמנא נשר נשר דלית ליה כלל הוא דלא תיכול הא איכא דאית ליה חד אכול
Aber wozu hat der Allbarmherzige die Turteltauben geschrieben? Raw Ukba bar Chama sagte: Für das Opfer. Raw Nachman sagte:
אלא תורין דכתב רחמנא למה לי אמר רב עוקבא בר חמא לקרבן אמר רב נחמן
Original: Chullin 61b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.