eine Schnur [aufgereihter] Vögel, trennt er einem von ihnen den Kopf ab und gibt ihn ihm: Isst er ihn, darf man von seiner Schächtung essen, wenn nicht, darf man von seiner Schächtung nicht essen.
דקוריא של צפרים קוטע ראשו של אחד מהן ונותן לו אכלו מותר לאכול משחיטתו ואם לאו אסור לאכול משחיטתו
Abaje folgert aus dem Anfangssatz, Rawa folgert aus dem Schlusssatz. Abaje folgert aus dem Anfangssatz: Der Grund ist, dass der Israelit bei ihm steht; geht er aber [nur] ein und aus, nicht.
אביי דייק מרישא רבא דייק מסיפא אביי דייק מרישא טעמא דישראל עומד על גביו אבל יוצא ונכנס לא
Aber für Abaje ist doch der Schlusssatz schwierig! – Er kann dir sagen: Auch das Ein- und Ausgehen nennt man „er kam und fand“. Und für Rawa ist doch der Anfangssatz schwierig! – Er kann dir sagen: Auch das Ein- und Ausgehen gleicht dem Dabeistehen.
ולאביי קשיא סיפא אמר לך יוצא ונכנס נמי בא ומצאו קרי ליה ולרבא קשיא רישא אמר לך יוצא ונכנס נמי כעומד על גביו דמי
„Desgleichen: Findet er in seiner Hand eine Schnur Vögel, trennt er einem den Kopf ab“ usw. – Weshalb? Man sollte doch befürchten, dass er gerade diesen ordnungsgemäß geschächtet hat!
כיוצא בו מצא בידו דקוריא של צפרין קוטע ראשו כו' אמאי ליחוש דלמא האי הוא דהוה שחיט שפיר
Ob sie sich an Nichtgeschriebenes halten oder nicht, ist [ein Streit von] Tannaim; denn es wurde gelehrt: Die Mazza eines Kutäers ist erlaubt, und man erfüllt mit ihr seine Pflicht an Pessach.
ואחזוק ולא אחזוק בדלא כתיבא תנאי היא דתניא מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח
Der Meister sagte: „Die Mazza eines Kutäers ist erlaubt, und man erfüllt mit ihr seine Pflicht an Pessach.“ Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, sie seien in der Bewachung [des Teigs] nicht kundig; das lässt er uns hören. „Rabbi Elieser verbietet es, weil sie in den Feinheiten der Gebote nicht kundig sind“ – er ist der Ansicht, sie seien in der Bewachung nicht kundig.
אמר מר מצת כותי מותרת ואדם יוצא בה ידי חובתו בפסח פשיטא מהו דתימא לא בקיאי בשימור קמ"ל ר"א אוסר לפי שאין בקיאין בדקדוקי מצות קסבר לא בקיאי בשימור
„Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Jedes Gebot, an das sich die Kutäer halten, beachten sie viel sorgfältiger als Israel.“ Das ist ja der erste Tanna! – Ein Unterschied zwischen ihnen besteht bei Geschriebenem, an das sie sich nicht halten: Der erste Tanna ist der Ansicht, da es geschrieben ist, [gilt es,] auch wenn sie sich nicht daran halten; und Rabban Schimon ben Gamliel ist der Ansicht: Halten sie sich daran, ja, halten sie sich nicht daran, nein.
רשב"ג אומר כל מצוה שהחזיקו בה כותים הרבה מדקדקין בה יותר מישראל היינו ת"ק איכא בינייהו דכתיבא ולא אחזיקו בה ת"ק סבר כיון דכתיבא אע"ג דלא אחזיקו בה ורשב"ג סבר אי אחזוק אין אי לא אחזוק לא
Vielmehr besteht ein Unterschied zwischen ihnen bei Nichtgeschriebenem, an das sie sich halten: Der erste Tanna ist der Ansicht, da es nicht geschrieben ist, [gilt es] auch dann nicht, wenn sie sich daran halten; Rabban Schimon ben Gamliel ist der Ansicht: Da sie sich daran halten, halten sie sich daran.
אלא איכא בינייהו דלא כתיבא ואחזיקו בה תנא קמא סבר כיון דלא כתיבא אע"ג דאחזיקו בה נמי לא רשב"ג סבר כיון דאחזוק אחזוק
Zur Sache selbst: Rawa sagte: Bei einem abtrünnigen Israeliten, der Aas aus Gier isst, prüft man das Messer und gibt es ihm, und es ist erlaubt, von seiner Schächtung zu essen.
גופא אמר רבא ישראל מומר אוכל נבילות לתיאבון בודק סכין ונותן לו ומותר לאכול משחיטתו
Die Rabbanan sagten zu Rawa: Es wurde gelehrt, was dich unterstützt: Das Gesäuerte von Übertretern ist nach Pessach
אמרו ליה רבנן לרבא תניא דמסייע לך חמצן של עוברי עבירה אחר הפסח
Original: Chullin 4a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.