Darf man so verfahren? Er sagte zu ihm: Ich bin empfindlich.
עבדין כדין אמר ליה דעתי קצרה עלי
Chullin 107b חולין
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 5Beweis 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Als Rabbi Seira hinaufzog, fand er Rabbi Ami und Rabbi Assi, wie sie mit Lappen von Schläuchen aßen. Er sagte: Zwei so große Männer wie ihr irren sich in [der Sache von] Raw und Schmuel? Er sagte doch: Ich bin empfindlich!
כי סליק ר' זירא אשכחינהו לר' אמי ור' אסי דקאכלי בבלאי חמתות אמר תרי גברי רברבי כוותייכו ליטעו בדרב ושמואל הא דעתי קצרה קאמר
Ihm war entgangen, was Raw Tachlifa bar Awimi im Namen Schmuels sagte: Ein Tuch haben sie den Essern von Teruma erlaubt, und ein Tuch haben sie den Essern reiner Speisen nicht erlaubt. Und Rabbi Ami und Rabbi Assi waren Kohanim.
אשתמיטתיה הא דאמר רב תחליפא בר אבימי אמר שמואל התירו מפה לאוכלי תרומה ולא התירו מפה לאוכלי טהרות ורבי אמי ורבי אסי כהנים הוו
Es wurde gefragt: Braucht jemand, der durch einen anderen, der ihn füttert, isst, Händewaschen oder nicht? Komm und höre: Raw Huna bar Sechora stand vor Raw Hamnuna; er stopfte sich ein Stück Fleisch [in den Mund] und aß. Er sagte zu ihm: Wenn [du] nicht Raw Hamnuna [wärest], würde ich dich nicht füttern.
איבעיא להו אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים או לא ת"ש דרב הונא בר סחורה הוה קאי קמיה דרב המנונא בלם ליה אומצא ואכיל אמר ליה אי לאו דרב המנונא את לא ספינא לך
Was ist der Grund? Nicht etwa, weil er sorgfältig war und [die Speise] nicht berührte? Nein, weil er eifrig war und schon vorher seine Hände gewaschen hatte.
מאי טעמא לאו משום דזהיר ולא נגע לא דזריז קדים ומשי ידיה מעיקרא
Komm und höre: Denn Rabbi Seira sagte im Namen Raws: Ein Mensch soll einem Diener keinen Bissen in den Mund geben, es sei denn, er weiß von ihm, dass er seine Hände gewaschen hat. Und der Diener spricht den Segen über jeden einzelnen Becher, aber er spricht den Segen nicht über jeden einzelnen Bissen. Und Rabbi Jochanan sagt: Er spricht den Segen über jeden einzelnen Bissen.
תא שמע דאמר רבי זירא אמר רב לא יתן אדם פרוסה לתוך פיו של שמש אא"כ יודע בו שנטל ידיו והשמש מברך על כל כוס וכוס ואינו מברך על כל פרוסה ופרוסה ור' יוחנן אמר מברך על כל פרוסה ופרוסה
Raw Papa sagte: Raw und Rabbi Jochanan – gut, das ist kein Widerspruch: Das eine, wenn ein bedeutender Mann da ist; das andere, wenn kein bedeutender Mann da ist.
אמר רב פפא בשלמא דרב ורבי יוחנן לא קשיא הא דאיכא אדם חשוב הא דליכא אדם חשוב
Jedenfalls sagt er doch: es sei denn, er weiß, dass er seine Hände gewaschen hat! – Beim Diener ist es anders, weil er beschäftigt ist.
מכל מקום הא קאמר אא"כ יודע שנטל ידיו שאני שמש דטריד
Die Rabbanan lehrten: Ein Mensch soll dem Diener keinen Bissen geben, sowohl wenn der Becher in seiner Hand ist als auch wenn der Becher in der Hand des Hausherrn ist, damit sich bei der Mahlzeit kein Missgeschick ereigne. Und einem Diener, der seine Hände nicht gewaschen hat, ist es verboten, einen Bissen in den Mund zu geben.
תנו רבנן לא יתן אדם פרוסה לשמש בין שהכוס בידו בין שהכוס בידו של בעל הבית שמא יארע דבר קלקלה בסעודה והשמש שלא נטל ידיו אסור ליתן פרוסה לתוך פיו
Es wurde gefragt: Braucht einer, der [einen anderen] füttert, Händewaschen, oder braucht er es nicht?
איבעיא להו מאכיל צריך נטילת ידים או אינו צריך
Komm und höre: Denn in der Schule Menasches wird gelehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Eine Frau spült eine ihrer Hände mit Wasser ab und gibt ihrem kleinen Sohn Brot. Man sagte über Schammai den Älteren, dass er nicht mit einer Hand füttern wollte, und man verordnete ihm, mit beiden Händen zu füttern.
ת"ש דתני דבי מנשה רבן שמעון בן גמליאל אומר אשה מדיחה את ידה אחת במים ונותנת פת לבנה קטן אמרו עליו על שמאי הזקן שלא רצה להאכיל בידו אחת וגזרו עליו שיאכיל בשתי ידיו
Abaje sagte: Dort ist es wegen [des Dämons] Schiwta.
אמר אביי התם משום שיבתא
Komm und höre: Der Vater Schmuels fand Schmuel weinend. Er sagte zu ihm: Warum weinst du? – Weil mein Lehrer mich geschlagen hat. – Weshalb? – Weil er mir sagte: Du hast meinen Sohn gefüttert und deine Hände nicht gewaschen. – Und warum hast du sie nicht gewaschen? Er sagte zu ihm: Er isst, und ich soll [die Hände] waschen?
ת"ש דאבוה דשמואל אשכחיה לשמואל דקא בכי אמר ליה אמאי קא בכית דמחיין רבאי אמאי דאמר לי קא ספית לבראי ולא משית ידיה ואמאי לא משית א"ל הוא אכיל ואנא משינא
Er sagte zu ihm: Es genügt ihm nicht, dass er nicht [die Halacha] gelernt hat, er schlägt auch noch! Und die Halacha ist: Wer durch einen anderen, der ihn füttert, isst, braucht Händewaschen; wer füttert, braucht kein Händewaschen.
א"ל לא מיסתייה דלא גמיר מימחא נמי מחי והלכתא אוכל מחמת מאכיל צריך נטילת ידים מאכיל אינו צריך נטילת ידים:
MISCHNA: Ein Mensch darf Fleisch und Käse in ein Tuch zusammenbinden, nur dürfen sie einander nicht berühren. Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Zwei Gäste dürfen an einem Tisch essen, der eine Fleisch und der andere Käse, und man braucht keine Bedenken zu haben.
מתני׳ צורר אדם בשר וגבינה במטפחת אחת ובלבד שלא יהו נוגעין זה בזה רבן שמעון בן גמליאל אומר שני אכסנאין אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין:
GEMARA: Und wenn sie einander berühren, was ist dabei? Es ist doch Kaltes mit Kaltem! Abaje sagte: Zugegeben, dass es kein Abschälen braucht – braucht es denn kein Abspülen?
גמ׳ וכי נוגע זה בזה מאי הוי צונן בצונן הוא אמר אביי נהי דקליפה לא בעי הדחה מי לא בעי:
„Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Zwei Gäste dürfen an einem Tisch essen“ usw.: Raw Chanan bar Ami sagte im Namen Schmuels: Das haben sie nur gelehrt, wenn sie einander nicht kennen; kennen sie aber einander, ist es verboten.
רשבג"א שני אכסנאין אוכלין על שולחן וכו': אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל לא שנו אלא שאין מכירין זה את זה אבל מכירין זה את זה אסור
So wird auch gelehrt: Rabban Schimon ben Gamliel sagt: Zwei Gäste, die in einer Herberge eingekehrt sind, der eine kommt vom Norden und der andere kommt vom Süden, der eine kommt mit seinem Stück [Fleisch] und der andere kommt mit seinem Käse – sie dürfen an einem Tisch essen, der eine Fleisch und der andere Käse, und man braucht keine Bedenken zu haben.
תניא נמי הכי רבן שמעון בן גמליאל אומר ב' אכסנאים שנתארחו לפונדק אחד זה בא מן הצפון וזה בא מן הדרום זה בא בחתיכתו וזה בא בגבינתו אוכלין על שלחן אחד זה בשר וזה גבינה ואין חוששין
Und sie haben es nur bei einer einzigen Gemeinschaft verboten. „Einer einzigen Gemeinschaft“ – wie kommst du darauf? Vielmehr: bei einer Art von einer Gemeinschaft.
ולא אסרו אלא בתפיסה אחת תפיסה אחת סלקא דעתך אלא כעין תפיסה אחת
Raw Jemar bar Schelamja sagte zu Abaje: Was gilt bei zwei Brüdern, die aufeinander achten [und nicht teilen]?
א"ל רב יימר בר שלמיא לאביי שני אחין ומקפידין זה על זה מהו
Er sagte zu ihm: [Dann würde] man sagen: Alle durchbrochenen Kuchen sind verboten, die durchbrochenen Kuchen der Boethusianer aber sind erlaubt!
אמר ליה יאמרו כל הסריקין אסורין וסריקי בייתוס מותרין
Und nach deiner Ansicht – das, was Rabbi Assi im Namen Rabbi Jochanans sagte: Wer nur ein Hemd hat, dem ist es erlaubt, es in den Halbfeiertagen zu waschen – [da würde] man sagen:
ולטעמיך הא דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן מי שאין לו אלא חלוק אחד מותר לכבסו בחולו של מועד יאמרו
Original: Chullin 107b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.