Wolltest du sagen: Bet Schammai sagt, man wischt ab und braucht nicht auszuspülen, und Bet Hillel sagt, man spült aus und braucht nicht abzuwischen – nach wem wäre dann das, was Rabbi Seira sagte: Abwischen des Mundes gibt es nur mit Brot? Nach Bet Schammai?
אילימא בית שמאי אומרים מקנח ולא בעי מדיח ובית הלל אומרים מדיח ולא בעי מקנח אלא הא דאמר רבי זירא אין קינוח פה אלא בפת כמאן כב"ש
Vielmehr: Bet Schammai sagt, man wischt ab und braucht nicht auszuspülen, und Bet Hillel sagt, man spült auch aus? Dann gehört es zu den Erleichterungen von Bet Schammai und den Erschwerungen von Bet Hillel, und er sollte es bei den Erleichterungen von Bet Schammai und den Erschwerungen von Bet Hillel lehren!
אלא בית שמאי אומרים מקנח ולא בעי מדיח ובית הלל אומרים אף מדיח הוי ליה מקולי בית שמאי ומחומרי בית הלל ולתנייה גבי קולי בית שמאי וחומרי בית הלל
Vielmehr: Bet Schammai sagt, man wischt ab, und dasselbe gilt für das Ausspülen; und Bet Hillel sagt, man spült aus, und dasselbe gilt für das Abwischen. Der eine Meister sagt das eine, und der andere Meister sagt das andere, und sie streiten nicht.
אלא בית שמאי אומרים מקנח והוא הדין למדיח וב"ה אומרים מדיח והוא הדין למקנח מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי
Der Wortlaut selbst: Rabbi Seira sagte: Abwischen des Mundes gibt es nur mit Brot. Und das gilt bei [Brot aus] Weizen, aber bei [Brot aus] Gerste nicht.
גופא אמר רבי זירא אין קינוח הפה אלא בפת והני מילי בדחיטי אבל בדשערי לא
Und auch bei dem aus Weizen haben wir es nur von kaltem gesagt, warmes aber klebt [am Gaumen]. Und das gilt bei weichem, bei hartem aber nicht. Und die Halacha ist: Mit allen Dingen gibt es Abwischen, außer mit Mehl, Datteln und Gemüse.
ודחיטי נמי לא אמרן אלא בקרירא אבל בחמימא משטר שטרי והני מילי ברכיכא אבל באקושא לא והלכתא בכל מילי הוי קינוח לבר מקמחא תמרי וירקא
Rabbi Assi fragte Rabbi Jochanan: Wie lange soll man zwischen Fleisch und Käse warten? Er sagte zu ihm: Gar nicht. Ist das so? Raw Chisda hat doch gesagt: Hat man Fleisch gegessen, ist es verboten, Käse zu essen; [hat man] Käse [gegessen], ist es erlaubt, Fleisch zu essen! Vielmehr [fragte er]: Wie lange soll man zwischen Käse und Fleisch warten? Er sagte zu ihm: Gar nicht.
בעא מיניה רב אסי מרבי יוחנן כמה ישהה בין בשר לגבינה א"ל ולא כלום איני והא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אלא כמה ישהה בין גבינה לבשר א"ל ולא כלום
Der Wortlaut selbst: Raw Chisda sagte: Hat man Fleisch gegessen, ist es verboten, Käse zu essen; [hat man] Käse [gegessen], ist es erlaubt, Fleisch zu essen. Raw Acha bar Josef sagte zu Raw Chisda: Was gilt für Fleisch, das zwischen den Zähnen [steckt]?
גופא אמר רב חסדא אכל בשר אסור לאכול גבינה גבינה מותר לאכול בשר אמר ליה רב אחא בר יוסף לרב חסדא בשר שבין השינים מהו
Mar Ukwa sagte: Ich bin in dieser Sache Essig, Sohn von Wein, gegenüber meinem Vater; denn wenn mein Vater jetzt Fleisch aß, aß er keinen Käse bis morgen um dieselbe Zeit; ich aber esse ihn nur in derselben Mahlzeit nicht, in einer anderen Mahlzeit esse ich ihn.
אמר מר עוקבא אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא ואילו אנא בהא סעודתא הוא דלא אכילנא לסעודתא אחריתא אכילנא
Schmuel sagte: Ich bin in dieser Sache Essig, Sohn von Wein, gegenüber meinem Vater; denn mein Vater besichtigte seine Güter zweimal am Tag, ich aber besichtige sie nur einmal. Schmuel folgt [hierin] seiner Ansicht, denn Schmuel sagte: Wer seine Güter jeden Tag besichtigt, findet eine Münze.
אמר שמואל אנא להא מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא דאילו אבא הוה סייר נכסיה תרי זמני ביומא ואנא לא סיירנא אלא חדא זימנא שמואל לטעמיה דאמר שמואל מאן דסייר נכסיה כל יומא משכח אסתירא
Abaje besichtigte seine Güter Tag für Tag. Eines Tages traf er seinen Pächter, der ein Bündel Holz trug. Er sagte zu ihm: Wohin damit? Er sagte zu ihm: Zum Haus des Meisters. Er sagte zu ihm: Die Gelehrten sind dir schon zuvorgekommen.
אביי הוה סייר נכסיה כל יומא ויומא יומא חד פגע באריסיה דדרי פתכא דאופי אמר ליה הני להיכא אמר ליה לבי מר אמר ליה כבר קדמוך רבנן
Raw Assi besichtigte seine Güter jeden Tag. Er sagte: Wo sind denn all diese Münzen von Mar Schmuel? Eines Tages sah er, dass eine Wasserrinne auf seinem Feld durchgebrochen war. Er nahm seinen Mantel, wickelte ihn zusammen und legte ihn hinein; dann erhob er ein Geschrei, die Leute kamen und dämmten sie ab. [Da sagte er:] Ich habe all die Münzen von Mar Schmuel gefunden.
רב אסי הוה סייר נכסיה כל יומא אמר היכא נינהו כל הני אסתירי דמר שמואל יומא חד חזא צינורא דבדקא בארעיה שקליה לגלימיה כרכיה אותביה בגוה רמא קלא אתו אינשי סכרוה אשכחתינהו לכולהו איסתרי דמר שמואל:
Man wandte ein: Das erste und das letzte Wasser sind Pflicht, das mittlere ist freigestellt. – Im Vergleich zu dem, was freigestellt ist, nennt er das Gebot „Pflicht“.
מיתיבי מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות מצוה לגבי רשות חובה קרי לה
Der Wortlaut selbst: Das erste und das letzte Wasser sind Pflicht, das mittlere ist freigestellt. Das erste [Wasser] nimmt man sowohl über einem Gefäß als auch über dem Erdboden; das letzte nimmt man nur über einem Gefäß. Und manche sagen: Man nimmt es nicht über dem Erdboden.
גופא מים ראשונים ואחרונים חובה אמצעיים רשות ראשונים נוטלין בין בכלי בין על גבי קרקע אחרונים אין נוטלין אלא בכלי ואמרי לה אין נוטלין על גבי קרקע
Das erste Wasser nimmt man sowohl mit warmem als auch mit kaltem; das letzte nimmt man nur mit kaltem, weil warmes die Hände aufweicht und den Schmutz nicht entfernt. „Das erste Wasser nimmt man sowohl mit warmem als auch mit kaltem“: Raw Jizchak bar Josef sagte im Namen Rabbi Jannais: Das haben sie nur gelehrt, wenn die Hand
מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן אחרונים אין נוטלין אלא בצונן מפני שחמין מפעפעין את הידים ואין מעבירין את הזוהמא: מים ראשונים נוטלין בין בחמין בין בצונן: אמר רב יצחק בר יוסף אמר רבי ינאי לא שנו אלא שאין היד
Original: Chullin 105a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.