Aber da er im Schlusssatz lehrt: „Und wenn man ihn geschlachtet hat, bedeckt man sein Blut nicht“ – daraus folgt, dass wir uns (im Anfangssatz) mit dem Fall befassen, wo er [Erde] hat!
והא מדקתני סיפא ואם שחטו אין מכסין את דמו מכלל (דרישא) בדאית ליה עסקינן
Beim zweifelhaften – was ist der Grund, dass nicht? Weil er eine Grube macht? Auch beim sicheren macht er eine Grube! Vielmehr [gilt dort] wie Rabbi Abba – so auch hier wie Rabbi Abba.
לספק מאי טעמא לא דקא עביד גומא ודאי נמי קא עביד גומא אלא כדר' אבא הכא נמי כדר' אבא
Vielmehr: Beim zweifelhaften – was ist der Grund? Vielleicht zerkrümelt er [Erde]. – Dann sollten wir auch beim sicheren eine Verordnung wegen des Zerkrümelns treffen! – Beim sicheren, wenn er zerkrümelt, kommt ein Gebot und verdrängt ein Verbot.
אלא ספק מאי טעמא דלמא עביד כתישה ודאי נמי נגזור משום כתישה ודאי כי קא עביד כתישה אתי עשה ודחי את לא תעשה
wo er in dem Augenblick, in dem er das Verbot aufhebt, das Gebot erfüllt. Hier [aber] erfüllt er in dem Augenblick, in dem er das Verbot aufhebt, das Gebot nicht! – Das ist kein Einwand: Während er zerkrümelt, bedeckt er.
דבעידנא דקא מעקר לאו קא מוקים לעשה הכא בעידנא דקא מעקר לאו לא מוקים עשה הא לא קשיא דבהדי דכתיש קא מכסי
Und Rawa folgt [hierin] seiner Ansicht, denn Rawa sagte: Hat man Erde hineingebracht, um damit Kot zu bedecken, darf man damit Vogelblut bedecken; [hat man sie hineingebracht, um] Vogelblut [zu bedecken], darf man damit keinen Kot bedecken.
ואזדא רבא לטעמיה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה
Im Westen [im Land Israel] sagt man: Darüber streiten Rabbi Jose bar Chama und Rabbi Seira – und manche sagen: Rawa, der Sohn von Raw Josef bar Chama, und Rabbi Seira. Einer sagt: Der Koj ist wie Kot; und einer sagt: Der Koj ist nicht wie Kot.
אמרי במערבא פליגי בה ר' יוסי בר חמא ור' זירא ואמרי לה רבא בריה דרב יוסף בר חמא ור' זירא חד אמר כוי הרי הוא כצואה וחד אמר כוי אינו כצואה
Es lässt sich schließen, dass Rawa es ist, der sagt: Der Koj ist wie Kot; denn Rawa sagte: Hat man Erde hineingebracht, um damit Kot zu bedecken, darf man damit Vogelblut bedecken; Vogelblut – darf man damit keinen Kot bedecken. Es lässt sich schließen.
תסתיים דרבא הוא דאמר כוי הרי הוא כצואה דאמר רבא הכניס עפר לכסות בו צואה מותר לכסות בו דם צפור דם צפור אסור לכסות בו צואה תסתיים
Rami, der Sohn von Raw Jewa, sagte: Beim Koj ist das der Grund, weshalb wir [sein Blut] nicht bedecken: eine Verordnung wegen der Erlaubnis seines Fettes.
רמי בריה דרב ייבא אמר כוי היינו טעמא דלא מכסינן גזירה משום התרת חלבו
Vielmehr: An einem Werktag – [auch wenn] es zweifelhaft ist, sagen die Rabbanan zu ihm: Geh, bemühe dich und bedecke. Am Feiertag – wenn es zweifelhaft ist, sagen die Rabbanan zu ihm etwa: Geh, bemühe dich und bedecke?
אלא בחול [אי נמי] מספקא אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי ביום טוב אי מספקא מי אמרי ליה רבנן זיל טרח וכסי
Rabbi Seira lehrte: Nicht nur vom Koj hat man es gesagt, sondern selbst wenn man ein Vieh, ein Wild und einen Vogel geschlachtet hat und ihr Blut sich miteinander vermischt hat, darf man es am Feiertag nicht bedecken.
תני רבי זירא לא כוי בלבד אמרו אלא אפילו שחט בהמה חיה ועוף ונתערבו דמן זה בזה אסור לכסותו ביום טוב
Rabbi Jose bar Jassinja sagte: Das hat man nur gelehrt, wenn man es nicht mit einem einzigen Spatenstich bedecken kann; kann man es aber mit einem einzigen Spatenstich bedecken, ist es erlaubt.
אמר רבי יוסי בר יאסיניאה לא שנו אלא שאין יכול לכסותו בדקירה אחת אבל יכול לכסותו בדקירה אחת מותר
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, wir treffen eine Verordnung [wegen] eines einzigen Stichs mit Rücksicht auf zwei Stiche. Das lässt er uns hören.
פשיטא מהו דתימא נגזר דקירה אחת אטו שתי דקירות קמ"ל
Rabba sagte: Hat man am Vorabend des Feiertags einen Vogel geschlachtet, bedeckt man [sein Blut] nicht am Feiertag.
אמר) רבה שחט צפור מערב יו"ט אין מכסין אותו ביו"ט
Original: Beitzah 8b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.