„Du seist mir [wie] Gebanntes“ – so ist der Gelobende verboten. „Ich sei dir und du seist mir“ – so sind beide einander verboten; aber [Dinge] der Heimkehrer aus Babylonien dürfen sie benutzen, und [Dinge] jener Stadt dürfen sie nicht benutzen.
הרי אתה עלי חרם הנודר אסור הריני עליך ואתה עלי שניהם אסורים זה בזה ומותרין בשל עולי בבל ואסורין בשל אותה העיר
Und dies sind Dinge der Heimkehrer aus Babylonien: der Tempelberg, die Kammern und die Vorhöfe und die Zisterne in der Mitte des Weges. Und dies sind die jener Stadt: der Platz, die Synagoge und das Badehaus.
ואלו הן דברים של עולי בבל הר הבית הלשכות והעזרות ובור של אמצע הדרך ואלו הן של אותה העיר הרחוב ובית הכנסת ובית המרחץ
Und wenn du sagst, die Zisterne gehöre Partnern, warum ist es erlaubt? Wir haben doch gelernt: Partner, die einander durch Gelübde jeden Nutzen voneinander verboten haben, dürfen nicht in den Hof eintreten, um in der Zisterne zu baden!
ואי אמרת בירא דשותפי הוא אמאי מותר והתנן השותפין שנדרו הנאה זה מזה אסורים ליכנס לחצר לרחוץ בבור
Und ist Raw Nachman der Ansicht, es gebe eine nachträgliche Klärung? Wir haben doch gelernt: Brüder, die Partner sind – wenn sie zum Aufgeld [beim Schekel] verpflichtet sind, sind sie vom Viehzehnten frei;
וסבר רב נחמן יש ברירה והתנן האחין השותפין כשחייבין בקלבון פטורין ממעשר בהמה
Und Raw Nachman sagte: Selbst wenn sie Böckchen gegen Böckchen und Lämmer gegen Lämmer geteilt haben, sagt man nicht: Das ist sein Teil, der ihm von Anfang an zukam.
ורב נחמן אמר אפילו חלקו גדים כנגד גדים וטלאים כנגד טלאים אין אומר זה חלקו המגיעו משעה ראשונה לכך
Vielmehr: Nach allen ist die Zisterne herrenlos; doch hier streiten sie über den, der einen Fund für seinen Gefährten aufhebt: Der eine meint, er erwirbt [für ihn], und der andere meint, er erwirbt nicht.
אלא דכולי עלמא בירא דהפקרא היא אלא הכא במגביה מציאה לחבירו קא מיפלגי מר סבר קנה ומר סבר לא קנה:
MISCHNA: Wer seine Früchte in einer anderen Stadt hatte, und die Leute jener Stadt haben einen Eruw gelegt, um ihm von seinen Früchten zu bringen – sie dürfen sie ihm nicht bringen; hat aber er [selbst] einen Eruw gelegt, so [richten sich] seine Früchte nach ihm.
מתני׳ מי שהיו פירותיו בעיר אחרת וערבו בני אותה העיר להביא אצלו מפירותיו לא יביאו לו ואם ערב הוא פירותיו כמוהו
Original: Beitzah 39b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.