wo er [schon] eine Frau und Kinder hat.
דאית ליה אשה ובנים:
Beza 37a ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 3
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Man vollzieht keine Chaliza und keine Leviratsehe.“ Man tut doch ein Gebot! – Das ist nur nötig, wo es einen Älteren gibt, und das Gebot, die Leviratsehe zu vollziehen, [liegt] beim Älteren.
לא חולצין ולא מיבמין: והא מצוה קא עביד לא צריכא דאיכא גדול ומצוה בגדול ליבם
Und was ist bei ihnen allen der Grund? Eine Verordnung, damit man nicht schreibe.
וכלהו טעמא מאיגזרה שמא יכתוב:
„Und dies sind die wegen eines Gebots: Man heiligt nichts, man gelobt keine Schätzung, man weiht nichts durch Bann“ – eine Verordnung wegen Kauf und Verkauf.
ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין: גזרה משום מקח וממכר:
„Und man hebt weder Teruma noch Zehnten ab.“ Selbstverständlich! Raw Josef lehrte: Das ist nur nötig, um sie am selben Tag dem Kohen zu geben.
ולא מגביהין תרומות ומעשרות: פשיטא תני רב יוסף לא נצרכא אלא ליתנה לכהן בו ביום
Und das gilt [nur] für Früchte, die seit gestern Tewel waren; aber bei Früchten, die heute zu Tewel geworden sind, wie etwa einem Teig, sondert man davon die Challa ab und gibt sie dem Kohen.
וה"מ פירי דטבילי מאתמול אבל פירי דטבילי האידנא כגון עיסה לאפרושי מינה חלה מפרשינן ויהבינן לכהן
Und bei diesen gibt es [das Verbot] wegen einer freigestellten Handlung, wegen einer Ruhevorschrift aber nicht? Und bei diesen gibt es es wegen eines Gebots, wegen einer Ruhevorschrift aber nicht?
והני משום רשות איכא משום שבות ליכא והני משום מצוה איכא משום שבות ליכא
Rabbi Jizchak sagte: Er spricht [nach dem Muster] „es ist nicht nötig zu sagen“: Es ist nicht nötig zu sagen, dass eine bloße Ruhevorschrift verboten ist, sondern sogar eine Ruhevorschrift bei einer freigestellten Handlung ist verboten; und es ist nicht nötig zu sagen, dass eine Ruhevorschrift bei einer freigestellten Handlung verboten ist, sondern sogar eine Ruhevorschrift bei einem Gebot ist verboten.
א"ר יצחק לא מבעיא קאמר לא מבעיא שבות גרידתא דאסור אלא אפי' שבות דרשות נמי אסור ולא מבעיא שבות דרשות דאסור אלא אפי' שבות דמצוה נמי אסור:
„All dies hat man für den Feiertag gesagt.“ Man stellte [dem] gegenüber: Man darf am Feiertag [Früchte] durch eine Dachluke hinabwerfen, aber nicht am Schabbat!
כל אלו ביו"ט אמרו: ורמינהו משילין דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר"א הא ר' יהושע
Denn es wird gelehrt: [Ein Muttertier] und sein Junges, die in eine Grube gefallen sind – Rabbi Elieser sagt: Man zieht das erste herauf, um es zu schlachten, und schlachtet es; und dem zweiten verschafft man an seinem Ort Futter, damit es nicht stirbt.
דתניא אותו ואת בנו שנפלו לבור ר"א אומר מעלה את הראשון על מנת לשוחטו ושוחטו והשני עושה לו פרנסה במקומו כדי שלא ימות
Rabbi Jehoschua sagt: Man zieht das erste herauf, um es zu schlachten, und schlachtet es nicht; dann wendet man erneut eine List an und zieht das zweite herauf; will man, schlachtet man dieses, will man, schlachtet man jenes.
ר' יהושע אומר מעלה את הראשון ע"מ לשוחטו ואינו שוחטו וחוזר ומערים ומעלה השני רצה זה שוחט רצה זה שוחט
Abaje sagte zu ihm: Woher [das]? Vielleicht sagt Rabbi Elieser dies dort nur, weil es mit Futter möglich ist; aber hier, wo es mit Futter nicht möglich ist, nicht.
א"ל אביי ממאי דילמא עד כאן לא קאמר ר"א התם אלא דאפשר בפרנסה אבל הכא דלא אפשר בפרנסה לא
Oder auch: Vielleicht sagt Rabbi Jehoschua dies dort nur, weil man eine List anwenden kann; aber hier, wo man keine List anwenden kann, nicht.
א"נ עד כאן לא קאמר ר' יהושע התם אלא דאפשר לאערומי אבל הכא דלא אפשר לאערומי לא
אלא אמר רב פפא לא קשיא הא בית שמאי הא בית הלל
Denn wir haben gelernt: Bet Schammai sagen: Man trägt weder ein Kind noch einen Lulaw noch eine Torarolle in den öffentlichen Bereich hinaus; und Bet Hillel erlauben es.
דתנן ב"ש אומרים אין מוציאין לא את הקטן ולא את הלולב ולא את ספר תורה לרה"ר וב"ה מתירין
Vielleicht ist dem nicht so: Bet Schammai sagen dies dort nur vom Hinaustragen, aber nicht vom Bewegen. – Ist denn das Bewegen nicht [ebenso] zum Zweck des Hinaustragens?
דלמא לא היא עד כאן לא קא אמרי בית שמאי התם אלא אהוצאה אבל אטלטול לא אטו טלטול לאו צורך הוצאה הוא:
MISCHNA: Das Vieh und die Geräte [richten sich] nach den Füßen der Besitzer. Wer sein Vieh seinem Sohn oder einem Hirten übergibt – diese [richten sich] nach den Füßen der Besitzer.
מתני׳ הבהמה והכלים כרגלי הבעלים המוסר בהמתו לבנו או לרועה הרי אלו כרגלי הבעלים
Geräte, die einem der Brüder im Haus eigens gehören, [richten sich] nach seinen Füßen; und die nicht eigens [gehören], [richten sich] nach dem Ort, wohin sie gehen.
כלים המיוחדין לאחד מן האחין שבבית הרי אלו כרגליו ושאין מיוחדין הרי אלו כמקום שהולכין
Wer am Vorabend des Feiertags ein Gerät von seinem Gefährten borgt, [für den richtet es sich] nach den Füßen des Borgenden; am Feiertag nach den Füßen des Verleihenden. Und ebenso eine Frau, die sich von ihrer Gefährtin Gewürze, Wasser und Salz für ihren Teig geborgt hat – diese [richten sich] nach den Füßen beider. Rabbi Jehuda nimmt das Wasser aus, weil es keine Substanz hat.
השואל כלי מחבירו מעיו"ט כרגלי השואל ביו"ט כרגלי המשאיל וכן האשה ששאלה מחברתה תבלין ומים ומלח לעיסתה הרי אלו כרגלי שתיהן ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש:
GEMARA: Unsere Mischna
גמ׳ מתניתין
Original: Beitzah 37a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.