sondern sag: „nur darf man ihn nicht zur Falle machen“. Selbstverständlich! – Du könntest sagen, [nur] was seiner Art nach gefangen wird, sei verboten, was aber nicht seiner Art nach gefangen wird, sei erlaubt; da lehrt er uns [, dass es nicht so ist].
אלא אימא ובלבד שלא יעשנה מצודה פשיטא מהו דתימא במינו נצוד אסור שלא במינו נצוד מותר קמ"ל
Raw Aschi sagte: Lehrt er etwa „in den Sommertagen und in den Regentagen“? „In der Sonne wegen der Sonne und im Regen wegen des Regens“ lehrt er – in den Tagen des Nissan und den Tagen des Tischri, wenn es Sonne gibt und Regen gibt und Honig gibt.
רב אשי אמר מי קתני בימות החמה ובימות הגשמים בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים קתני ביומי ניסן וביומי תשרי דאיכא חמה ואיכא גשמים ואיכא דבש:
„Und man stellt am Schabbat ein Gefäß unter die Tropfstelle.“ Es wurde gelehrt: Ist das Gefäß voll, gießt man es aus und [stellt es] wieder [hin] und braucht sich nicht zurückzuhalten.
ונותנין כלי תחת הדלף בשבת: תנא אם נתמלא הכלי שופך ושונה ואינו נמנע
In der Mühle Abajes tropfte es [vom Dach]. Er kam vor Rabba. Er sagte zu ihm: Geh, bring dein Bett dorthin, damit es wie ein Kotgefäß werde, und schaffe es hinaus.
בי רחיא דאביי דלוף אתא לקמיה דרבה אמר ליה זיל עייליה לפוריך להתם דלהוי כגרף של רעי ואפקיה
Abaje saß da, und es war ihm schwierig: Macht man denn von vornherein ein Kotgefäß? Inzwischen stürzte die Mühle Abajes ein. Er sagte: Das geschieht mir recht, weil ich mich über [das Wort] des Meisters hinweggesetzt habe.
יתיב אביי וקא קשיא ליה וכי עושין גרף של רעי לכתחלה אדהכי נפל בי רחיא דאביי אמר תיתי לי דעברי אדמר
Schmuel sagte: Ein Kotgefäß und ein Harnbecken darf man zum Misthaufen hinausbringen; und wenn man es zurückbringt, gibt man Wasser hinein und bringt es zurück.
אמר שמואל גרף של רעי ועביט של מימי רגלים מותר להוציאן לאשפה וכשהוא מחזירו נותן בו מים ומחזירו
Man meinte daraus: Ein Kotgefäß zusammen mit dem Gefäß ja, für sich allein nicht. Komm und höre: Bei jener Maus, die im Gewürzladen Raw Aschis gefunden wurde, sagte Raw Aschi zu ihnen: Fasst sie am Schwanz und schafft sie hinaus.
סבור מינה גרף של רעי אגב מנא אין בפני עצמו לא ת"ש דההוא עכברתא דאשתכח בי אספרמקי דרב אשי אמר להו רב אשי נקטה בצוציתה ואפקוה:
MISCHNA: Alles, wofür man am Schabbat schuldig ist wegen einer Ruhevorschrift, wegen einer freigestellten Handlung [oder] wegen eines Gebots, dafür ist man [auch] am Feiertag schuldig.
מתני׳ כל שחייבין עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבין עליו ביו"ט
Und dies sind die wegen einer Ruhevorschrift: Man steigt nicht auf einen Baum, man reitet nicht auf einem Tier, man schwimmt nicht auf dem Wasser, man klatscht nicht, man schlägt nicht [auf die Hüften] und man tanzt nicht.
ואלו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא מטפחין ולא מספקין ולא מרקדין
Und dies sind die wegen eines Gebots: Man heiligt nichts [dem Heiligtum], man gelobt keine Schätzung, man weiht nichts durch Bann und man hebt weder Teruma noch Zehnten ab.
ואלו הן משום מצוה לא מקדישין ולא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשר
All dies hat man für den Feiertag gesagt, umso mehr für den Schabbat. Zwischen Feiertag und Schabbat gibt es keinen Unterschied außer der Speisezubereitung allein.
כל אלו ביו"ט אמרו קל וחומר בשבת אין בין יו"ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד:
Und man reitet nicht auf einem Tier – eine Verordnung, damit man nicht aus der Schabbat-Grenze hinausgehe. Schließe daraus, die Grenzen seien toraisch? Vielmehr: eine Verordnung, damit man keine Gerte abschneide.
ולא רוכבין על גבי בהמה גזרה שמא יצא חוץ לתחום שמע מינה תחומין דאורייתא אלא גזרה שמא יחתוך זמורה
„Und dies sind die wegen einer freigestellten Handlung: Man richtet nicht.“ Man tut doch ein Gebot! – Das ist nur nötig, wo es einen gibt, der vorzüglicher ist als er.
ואלו הן משום רשות לא דנין: והא מצוה קעביד לא צריכא דאיכא דעדיף מיניה:
„Und man verlobt nicht.“ Man tut doch ein Gebot! – Das ist nur nötig,
ולא מקדשין: והא מצוה קעביד לא צריכא
Original: Beitzah 36b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.