Aufbau der Debatte:Baraita 3Frage 2Beweis 3Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dort haben wir gelernt: „Aber nicht den Vorrat“, und Schmuel sagte: Was heißt „aber nicht den Vorrat“? Aber man räume den Vorrat nicht ganz weg, denn man könnte dazu kommen, Gruben einzuebnen. Wie ist es hier?
התם תנן אבל לא את האוצר ואמר שמואל מאי אבל לא את האוצר אבל לא יגמור את האוצר כולו דלמא אתי לאשויי גומות הכא מאי
Ist es dort am Schabbat verboten, weil er streng ist, aber am Feiertag, der leicht ist, ist es gut? Oder vielleicht: Dort, wo eine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt, sagst du: nein; hier, wo keine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt, umso weniger?
התם הוא בשבת דאסור משום דחמיר אבל יום טוב דקיל שפיר דמי או דלמא התם דאיכא בטול בית המדרש אמרת לא הכא דליכא בטול בית המדרש לא כל שכן
Und hier haben wir gelernt: Man darf am Feiertag Früchte durch eine Dachluke hinabwerfen, und Raw Nachman sagte: Das hat man nur [für] dasselbe Dach gelehrt, aber nicht von Dach zu Dach. So wird auch gelehrt: Man trägt nicht von Dach zu Dach, selbst wenn ihre Dächer gleich hoch sind.
והכא תנן משילין פירות דרך ארובה ביו'ט ואמר רב נחמן לא שנו אלא באותו הגג אבל מגג לגג לא ותניא נמי הכי אין מטלטלין מגג לגג אפי' כשגגותיהן שוין
Wie ist es dort? (Umso weniger am Schabbat, der streng ist, oder vielleicht:) Hier ist es verboten wegen des Feiertags, der leicht ist, sodass man dazu kommt, ihn geringzuschätzen; aber am Schabbat, der streng ist und den man nicht geringzuschätzen kommt, ist es gut?
התם מאי (כל שכן שבת דחמירא או דלמא) הכא הוא דאסור משום יום טוב דקיל ואתי לזלזולי ביה אבל שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי בה שפיר דמי
Hier (haben wir gelernt): Man soll sie nicht an einem Seil durch die Fenster herablassen und nicht über Leitern hinabbringen. Wie ist es dort? Hier am Feiertag ist es verboten, weil keine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt; aber am Schabbat, wo eine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt, ist es gut?
הכא (תנן) לא ישלשלם בחבל בחלונות ולא יורידם דרך סולמות התם מאי הכא ביום טוב הוא דאסור דליכא בטול בית המדרש אבל שבת דאיכא בטול בית המדרש שפיר דמי
Oder vielleicht: Hier, wo ein Verlust von Früchten vorliegt, sagst du: nein; dort, wo kein Verlust von Früchten vorliegt, umso weniger? Es bleibe stehen.
או דלמא הכא דאיכא הפסד פירות אמרת לא התם דליכא הפסד פירות לא כל שכן תיקו:
„Und man bedeckt Früchte.“ Ulla sagte: Und sogar lose [aufgeschichtete] Ziegel. Rabbi Jizchak sagte: [Nur] Früchte, die [zum Essen] geeignet sind. Und Rabbi Jizchak folgt hier seiner Ansicht, denn Rabbi Jizchak sagte: Ein Gerät darf man nur für etwas bewegen, das man am Schabbat bewegen darf.
ומכסין את הפירות: אמר עולא ואפילו אוירא דלבני ר' יצחק אמר פירות הראוין ואזדא ר' יצחק לטעמיה דאמר ר' יצחק אין כלי ניטל אלא לדבר הניטל בשבת
Wir haben gelernt: „Man bedeckt Früchte mit Geräten“ – Früchte ja, lose Ziegel nicht! – Dasselbe gilt sogar für lose Ziegel; aber weil er im Anfangssatz „Man darf Früchte hinabwerfen“ gelehrt hat, lehrt er auch im Schlusssatz „Man bedeckt Früchte“.
תנן מכסין את הפירות בכלים פירות אין אוירא דלבני לא הוא הדין דאפי' אוירא דלבני ואיידי דתנא רישא משילין פירות תנא סיפא נמי מכסין את הפירות
So ist es auch einleuchtend; denn wenn du meinst, es gehe um erlaubte Weinkrüge und Ölkrüge – das hat er doch schon im Anfangssatz [mit] „Früchte“ gelehrt!
הכי נמי מסתברא דאי סלקא דעתך כדי יין וכדי שמן דהתירא הא תנא ליה רישא פירות
Weinkrüge und Ölkrüge waren nötig: Du hättest meinen können, um großen Verlust hat man sich gesorgt, um geringen Verlust hat man sich nicht gesorgt; da lehrt er uns [, dass es nicht so ist].
כדי יין וכדי שמן אצטריכא ליה סלקא דעתך אמינא להפסד מרובה חששו להפסד מועט לא חששו קמ"ל
Komm und höre: Man breitet am Schabbat eine Matte über Ziegel aus! – [Über solche,] die vom Bau übrig geblieben sind, die geeignet sind, sich darauf zu setzen.
תא שמע פורסין מחצלת על גבי לבנים בשבת דאייתור מבנינא דחזי למזגא עלייהו
Komm und höre: Man breitet am Schabbat eine Matte über einen Bienenkorb aus, in der Sonne wegen der Sonne und im Regen wegen des Regens, nur darf man nicht beabsichtigen, [die Bienen] zu fangen! – Dort ist auch Honig darin.
תא שמע פורסין מחצלת על גבי כורת דבורים בשבת בחמה מפני החמה ובגשמים מפני הגשמים ובלבד שלא יתכוין לצוד התם נמי דאיכא דבש
Raw Ukba aus Meschan sagte zu Raw Aschi: Das passt für die Sommertage, wo Honig darin ist; was ist für die Regentage zu sagen? – Es ist nur nötig wegen jener zwei Waben. – Jene zwei Waben sind doch Mukze! – Hier geht es um einen Fall, in dem er an sie gedacht hat.
אמר ליה רב עוקבא ממישן לרב אשי התינח בימות החמה דאיכא דבש בימות הגשמים מאי איכא למימר לא נצרכא אלא לאותן שתי חלות אותן שתי חלות מוקצות הן הכא במאי עסקינן שחשב עליהם
Hat er aber nicht an sie gedacht, was dann? Verboten? Statt zu lehren: „nur darf man nicht beabsichtigen zu fangen“, sollte er doch in derselben [Sache] unterscheiden und lehren: Wovon wurde das gesagt? Wenn er an sie gedacht hat; hat er aber nicht an sie gedacht, ist es verboten!
אבל לא חשב עליהם מאי אסור אדתני ובלבד שלא יתכוין לצוד לפלוג ולתני בדידה במה דברים אמורים שחשב עליהן אבל לא חשב עליהם אסור
Wie hast du es erklärt? Nach Rabbi Jehuda, der Mukze kennt. Sag den Schlusssatz: „nur darf man nicht beabsichtigen zu fangen“ – da sind wir bei Rabbi Schimon, der sagt: Etwas Unbeabsichtigtes ist erlaubt!
במאי אוקימתא כרבי יהודה דאית ליה מוקצה אימא סיפא ובלבד שלא יתכוין לצוד אתאן לרבי שמעון דאמר דבר שאין מתכוין מותר
Und meinst du, es sei Rabbi Schimon? Abaje und Rawa sagten doch beide: Rabbi Schimon stimmt zu bei [der Regel]: „Schlägt man ihm den Kopf ab – soll er etwa nicht sterben?“
ותסברא דרבי שמעון והא אביי ורבא דאמרי תרוייהו מודה רבי שמעון בפסיק רישיה ולא ימות
Tatsächlich ist alles Rabbi Jehuda, und hier geht es um einen Fall, in dem [der Korb] eine Öffnung hat; und sag nach Rabbi Jehuda nicht: „nur darf man nicht beabsichtigen zu fangen“,
לעולם כולה רבי יהודה היא והכא במאי עסקינן דאית ביה כוי ולא תימא לרבי יהודה ובלבד שלא יתכוין לצוד
Original: Beitzah 36a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.