Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Hof“ – um [die Ansicht] Rabbi Jaakows auszuschließen, denn wir haben gelernt: Wer Feigen durch seinen Hof bringt, um sie zum Trocknen auszubreiten – seine Kinder und seine Hausleute dürfen gelegentlich davon essen, und sie sind vom Zehnten frei. Und dazu wurde gelehrt: Rabbi Jaakow verpflichtet, und Rabbi Jose bar Rabbi Jehuda spricht frei.
חצר לאפוקי מדרבי יעקב דתנן המעביר תאנים בחצרו לקצות בניו ובני ביתו אוכלין מהן עראי ופטורים מן המעשר ותני עלה רבי יעקב מחייב ור' יוסי בר' יהודה פוטר
„Teruma“ – um [die Ansicht] Rabbi Eliesers auszuschließen, denn wir haben gelernt: Früchte, von denen man die Teruma abgesondert hat, bevor ihre Bearbeitung abgeschlossen war – Rabbi Elieser verbietet, gelegentlich davon zu essen, und die Weisen erlauben es.
תרומה לאפוקי מדרבי אליעזר דתנן פירות שתרמן עד שלא נגמרה מלאכתן ר"א אוסר לאכול מהן עראי וחכמים מתירין
„Kauf“ – (wie wir gelernt haben:) Wer Feigen von einem Am ha-Arez kauft, an einem Ort, wo die meisten Leute [sie in Kuchen] pressen, darf gelegentlich davon essen und verzehntet sie als Demai.
מקח (כדתנן) הלוקח תאנים מעם הארץ במקום שרוב בני אדם דורסין אוכל מהן עראי ומעשרן דמאי
Schließe daraus dreierlei: Schließe daraus, dass der Kauf nur bei etwas festlegt, dessen Bearbeitung abgeschlossen ist; und schließe daraus, dass die meisten Amej ha-Arez verzehnten; und schließe daraus, dass man Demai von Amej ha-Arez verzehntet, sogar bei etwas, dessen Bearbeitung nicht abgeschlossen ist.
שמע מינה תלת ש"מ מקח אינה קובעת אלא בדבר שנגמרה מלאכתו וש"מ רוב עמי הארץ מעשרין הן וש"מ מעשרין דמאי מעמי הארץ אפי' בדבר שלא נגמרה מלאכתו
Und um auszuschließen, was wir gelernt haben: Wer Früchte mit seinem Gefährten tauscht – dieser zum Essen und jener zum Essen, dieser zum Trocknen und jener zum Trocknen, dieser zum Essen und jener zum Trocknen –, ist verpflichtet. Rabbi Jehuda sagt: [Wer] zum Essen [eintauscht], ist verpflichtet; zum Trocknen, ist frei.
ולאפוקי מהא דתנן המחליף פירות עם חבירו זה לאכול וזה לאכול זה לקצות וזה לקצות זה לאכול וזה לקצות חייב רבי יהודה אומר לאכול חייב לקצות פטור:
MISCHNA: Man darf am Feiertag Früchte durch eine Dachluke hinabwerfen, aber nicht am Schabbat. Und man bedeckt Früchte wegen des durchtropfenden [Regens] mit Geräten, ebenso Weinkrüge und Ölkrüge; und man stellt am Schabbat ein Gefäß unter die Tropfstelle.
מתני׳ משילין פירות דרך ארובה ביו"ט אבל לא בשבת ומכסים פירות בכלים מפני הדלף וכן כדי יין וכדי שמן ונותנין כלי תחת הדלף בשבת:
Mar Sutra sagte: Wer „maschilin“ lehrt, irrt nicht, und wer „maschchilin“ lehrt, irrt nicht. Wer „maschilin“ lehrt, irrt nicht, denn es steht geschrieben: „Denn deine Olive wird abfallen“ (Dtn 28,40). Und wer „maschchilin“ lehrt, irrt nicht, denn wir haben gelernt: der Schachul und der Kasul – Schachul ist, wem die Hüfte ausgerenkt ist; Kasul, wessen eine Hüfte höher ist als die andere.
אמר מר זוטרא מאן דתני משילין לא משתבש ומאן דתני משחילין לא משתבש מאן דתני משילין לא משתבש דכתיב (דברים כח, מ) כי ישל זיתך ומאן דתני משחילין לא משתבש דתנן השחול והכסול שחול שנשמטה ירכו כסול שאחד מירכותיו גבוהה מחברתה
Wer „maschirin“ lehrt, irrt nicht, denn wir haben gelernt: Rabbi Jischmael sagt: Ein Nasiräer soll seinen Kopf nicht mit Erde waschen, weil sie das Haar ausfallen lässt. Und wer „maschchirin“ lehrt, irrt nicht, denn wir haben gelernt: Das Schachur und die Schere der Barbiere sind, obwohl sie auseinandergenommen sind, unrein.
מאן דתני משירין לא משתבש דתנן רבי ישמעאל אומר נזיר לא יחוף ראשו באדמה מפני שמשיר את השער ומאן דתני משחירין לא משתבש דתנן השחור והזוג של ספרים אע"פ שנחלקו טמאין
Und wer „manschirin“ lehrt, irrt nicht, denn wir haben gelernt: Wem die Kleider ins Wasser gefallen sind, der geht in ihnen und braucht nichts zu befürchten. Oder auch von dem, was wir gelernt haben: Was ist Nachlese? Was zur Zeit des Schnitts abfällt.
ומאן דתני מנשירין לא משתבש דתנן מי שנשרו כליו במים מהלך בהם ואינו חושש אי נמי מהא דתנן איזהו לקט הנושר בשעת קצירה:
Wir haben gelernt: Man darf am Feiertag Früchte durch eine Dachluke hinabwerfen. Bis wie viel? Rabbi Seira sagte im Namen Rabbi Assis, und manche sagen: Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Wie das, was wir gelernt haben: Man räumt vier oder fünf Körbe Stroh oder Getreide weg wegen der Gäste und wegen der Vernachlässigung des Lehrhauses.
תנן משילין פירות דרך ארובה ביו"ט עד כמה א"ר זירא א"ר אסי ואמרי לה אמר רבי אסי א"ר יוחנן כאותה ששנינו מפנין ארבע וחמש קופות של תבן ושל תבואה מפני האורחים ומפני בטול בית המדרש
Aber vielleicht ist es dort anders, weil eine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt; hier aber, wo keine Vernachlässigung des Lehrhauses vorliegt, nicht? Oder auch: Dort ist der Grund, weshalb vier oder fünf Körbe erlaubt sind, dass der Schabbat streng ist und man nicht dazu kommt, ihn geringzuschätzen; aber am Feiertag, der leicht ist, sodass man dazu kommt, ihn geringzuschätzen, überhaupt nicht!
ודלמא שאני התם דאיכא בטול בית המדרש אבל הכא דליכא בטול בית המדרש לא א"נ התם היינו טעמא דארבע וחמש קופות שרי משום שבת דחמירא ולא אתי לזלזולי ביה אבל יו"ט דקיל ואתי לזלזולי ביה כלל כלל לא
Oder auch umgekehrt: Dort ist der Grund, dass kein Geldverlust vorliegt; hier aber, wo ein Geldverlust vorliegt, sogar viel.
אי נמי לאידך גיסא התם היינו טעמא דליכא הפסד ממון אבל הכא דאיכא הפסד ממון אפילו טובא נמי
Original: Beitzah 35b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.