Ebenso ein Ei, ebenso ein Topf, ebenso ein Bett, ebenso ein Fass.
וכן ביעתא וכן קדרה וכן פוריא וכן חביתא
Beza 33a ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
„Man stützt den Topf nicht mit einem Holzscheit, und ebenso mit einer Tür.“ Kommt dir „mit einer Tür“ in den Sinn? Sag vielmehr: „und ebenso die Tür“. Die Rabbanan lehrten: Man stützt den Topf nicht mit einem Holzscheit, und ebenso [nicht] die Tür, weil das Holz nur zum Heizen gegeben ist; und Rabbi Schimon erlaubt es.
ואין סומכין את הקדרה בבקעת וכן בדלת בדלת ס"ד אלא אימא וכן הדלת: תנו רבנן אין סומכין את הקדרה בבקעת וכן הדלת לפי שלא נתנו עצים אלא להסקה ורבי שמעון מתיר
„Und man treibt das Vieh am Feiertag nicht mit dem Stock; und Rabbi Elasar bar Rabbi Schimon erlaubt es.“ Sollen wir sagen, Rabbi Elasar bar Rabbi Schimon ist der Ansicht seines Vaters, der kein Mukze kennt? – Nein, in diesem Fall stimmt sogar Rabbi Schimon zu, weil es aussieht wie einer, der zum Markt geht.
ואין מנהיגין את הבהמה במקל ביו"ט ור' אלעזר בר' שמעון מתיר לימא ר' אלעזר בר' שמעון כאבוה סבירא ליה דלית ליה מוקצה לא בהא אפילו ר' שמעון מודה משום דמחזי כמאן דאזיל לחנגא:
Ein Chasra-Stock [als Bratspieß]: Raw Nachman verbietet es, und Raw Scheschet erlaubt es. Bei einem feuchten stimmen alle überein, dass es verboten ist; wo sie streiten, ist bei einem trockenen. Wer es verbietet, sagt dir: Das Holz ist nur zum Heizen gegeben. Und wer es erlaubt, sagt dir: Was macht es mir aus, ob man damit brät oder ob man mit seiner Glut brät?
חזרא רב נחמן אסר ורב ששת שרי ברטיבא כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי ביבשתא מאן דאסר אמר לך לא נתנו עצים אלא להסקה ומאן דשרי אמר לך מה לי לצלות בו מה לי לצלות בגחלתו
Manche sagen: Bei einem trockenen stimmen alle überein, dass es erlaubt ist; wo sie streiten, ist bei einem feuchten. Wer es verbietet, [tut es,] weil er nicht zum Heizen geeignet ist; und wer es erlaubt, sagt dir: Er ist doch für ein großes Feuer geeignet. Und die Halacha: Ein trockener ist erlaubt, ein feuchter verboten.
איכא דאמרי ביבשתא כולי עלמא לא פליגי דשרי כי פליגי ברטיבתא מאן דאסר דלא חזי להסקה ומאן דשרי אמר לך הא חזי להיסק גדול והלכתא יבשתא שרי רטיבתא אסור
Rawa trug vor: Eine Frau soll nicht in den Holzschuppen gehen, um daraus ein Scheit zu holen; und ein Scheit, das zerbrochen ist, darf man am Feiertag nicht verheizen, weil man mit Geräten heizt, aber nicht mit Bruchstücken von Geräten.
דרש רבא אשה לא תכנס לדיר העצים ליטול מהן אוד ואוד שנשבר אסור להסיקו ביו"ט לפי שמסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים
Soll das heißen, dass Rawa der Ansicht Rabbi Jehudas ist, der Mukze kennt? Rawa hat doch zu seinem Diener gesagt: Brate mir eine junge Gans und wirf ihre Eingeweide der Katze hin! – Dort, da sie [schnell] verderben, hat er seit gestern an sie gedacht.
למימרא דרבא כר' יהודה סבירא ליה דאית ליה מוקצה והא אמר ליה רבא לשמעיה טוי לי בר אווזא ושדי מעיה לשונרא התם כיון דמסרחי מאתמול דעתיה עלויה:
MISCHNA: Rabbi Elieser sagt: Man darf einen Span von dem, was vor einem liegt, nehmen, um sich damit die Zähne zu reinigen; und man darf aus dem Hof zusammenraffen und anzünden, denn alles, was im Hof ist, ist vorbereitet. Und die Weisen sagen: Man rafft von dem zusammen, was vor einem liegt, und zündet an.
מתני׳ ר' אליעזר אומר נוטל אדם קיסם משלפניו לחצוץ בו שיניו ומגבב מן החצר ומדליק שכל מה שבחצר מוכן הוא וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק
Man bringt kein Feuer hervor, weder aus Holz noch aus Steinen noch aus Erde noch aus Ziegeln noch aus Wasser; und man macht keine Ziegel glühend, um darauf zu braten.
אין מוציאין את האור לא מן העצים ולא מן האבנים ולא מן העפר ולא מן הרעפים ולא מן המים ואין מלבנין את הרעפים לצלות בהן:
GEMARA: Raw Jehuda sagte:
גמ׳ אמר רב יהודה
Original: Beitzah 33a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.