Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Frage 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte es [vielmehr] nach diesem Tanna, denn es wird gelehrt: Bei Verschlüssen am Boden knüpft man auf, aber man reißt nicht auf und schneidet nicht durch, sowohl am Schabbat als auch am Feiertag; und bei denen am Gerät knüpft man am Schabbat auf, aber man reißt nicht auf und schneidet nicht durch, am Feiertag knüpft man auf, reißt auf und schneidet durch.
הוא דאמר כי האי תנא דתניא חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך אחד שבת ואחד יו"ט ושבכלי בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Wenn Rabbi Nechemja – warum gerade der Schabbat? Auch am Feiertag! Und wenn du sagst, für Rabbi Nechemja gebe es einen Unterschied zwischen einer rabbinischen Ruhevorschrift des Schabbat und einer rabbinischen Ruhevorschrift des Feiertags – gibt es denn für ihn einen Unterschied?
אי רבי נחמיה מאי איריא שבת אפילו יום טוב נמי וכי תימא שניא ליה לר' נחמיה בין שבות שבת לשבות יום טוב ומי שניא ליה
Es wird doch in einer [Baraita] gelehrt: Man heizt mit Geräten, aber man heizt nicht mit Bruchstücken von Geräten; und in einer anderen wird gelehrt: Man heizt sowohl mit Geräten als auch mit Bruchstücken von Geräten; und in einer anderen wird gelehrt: Man heizt weder mit Geräten noch mit Bruchstücken von Geräten.
והתני חדא מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים ותניא אידך מסיקין בין בכלים בין בשברי כלים ותניא אידך אין מסיקין לא בכלים ולא בשברי כלים
MISCHNA: Man höhlt keine Lampe aus, weil man [damit] ein Gerät herstellt; und man macht am Feiertag keine Holzkohlen; und man schneidet den Docht nicht [entzwei]. Rabbi Jehuda sagt: Man schneidet ihn mit dem Feuer.
מתני׳ אין פוחתין את הנר מפני שהוא עושה כלי ואין עושין פחמין ביום טוב ואין חותכין את הפתילה ר' יהודה אומר חותכה באור:
GEMARA: Wer ist der Tanna, [nach dem] das Aushöhlen einer Lampe [schon] ein Gerät [ergibt]? Raw Josef sagte: Es ist Rabbi Meir, denn es wird gelehrt: Ein Tongerät – von wann an ist es für Unreinheit empfänglich? Sobald seine Herstellung vollendet ist – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehoschua sagt: Sobald man es im Ofen gebrannt hat.
גמ׳ מאן תנא דפחיתת נר מנא הוא אמר רב יוסף ר' מאיר היא דתניא כלי חרס מאימתי מקבל טומאה משנגמרה מלאכתו דברי ר' מאיר ר' יהושע אומר משיצרפו בכבשן
Abaje sagte zu ihm: Woher [das]? Vielleicht sagt Rabbi Meir dies dort nur, weil es geeignet ist, etwas darin aufzunehmen; aber wozu ist es hier geeignet? Etwa um Münzen darin aufzunehmen?
א"ל אביי ממאי דלמא עד כאן לא קאמר ר' מאיר התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Manche sagen: Raw Josef sagte: Es ist Rabbi Elieser bar Rabbi Zadok, denn wir haben gelernt: Charnijot-Tiegel sind rein im Zelt eines Toten und unrein durch das Tragen des Flussbehafteten.
איכא דאמרי אמר רב יוסף ר' אליעזר בר' צדוק היא דתנן אלפסין חרניות טהורות באהל המת וטמאות במשא הזב
Abaje sagte zu ihm: Vielleicht sagt Rabbi Elieser bar Rabbi Zadok dies dort nur, weil es geeignet ist, etwas darin aufzunehmen; aber wozu ist es hier geeignet? Etwa um Münzen darin aufzunehmen?
א"ל אביי דלמא עד כאן לא קאמר רבי אליעזר ברבי צדוק התם אלא דחזי לקבולי ביה מידי אבל הכא למאי חזי לקבולי ביה פשיטי
Die Rabbanan lehrten: Man höhlt keine Lampe aus und macht am Feiertag keine Charnijot-Tiegel; Rabban Schimon ben Gamliel erlaubt es bei Charnijot-Tiegeln. Was sind Charnijot? Raw Jehuda sagte: Arnijot. Was sind Arnijot? Abaje sagte: ländliche Schüsseln.
תנו רבנן אין פוחתין את הנר ואין עושין אלפסין חרניות ביום טוב רבן שמעון בן גמליאל מתיר באלפסין חרניות מאי חרניות אמר רב יהודה ערניות מאי ערניות אמר אביי צעי חקלייתא
„Und man macht keine Holzkohlen.“ Selbstverständlich – wozu sind sie [am Feiertag] geeignet? Rabbi Chija lehrte: Es ist nur nötig [für den Fall, dass man sie] am selben Tag den Badewärtern übergeben [will].
ואין עושין פחמין פשיטא למאי חזי תני רבי חייא לא נצרכה אלא למוסרן לאוליירין לבו ביום
Ist es denn am selben Tag erlaubt? Wie Rawa gesagt hat: [Es geht] ums Schwitzen und [um die Zeit] vor der Verordnung; hier ebenso: ums Schwitzen und [um die Zeit] vor der Verordnung.
ובו ביום מי שרי כדאמר רבא להזיע וקודם גזרה הכא נמי להזיע וקודם גזרה:
„Und man schneidet den Docht nicht [entzwei].“ Was ist der Unterschied, dass es mit dem Messer nicht [erlaubt ist]?
ואין חותכין את הפתילה לשנים מ"ש בסכין דלא
Original: Beitzah 32a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.