Du hast doch im Anfangssatz gesagt, man spalte überhaupt nicht! Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Es fehlt etwas, und so lehrt er: Man spaltet nicht vom Stapel der Balken, auch nicht von einem Balken, der am Feiertag zerbrochen ist; aber man spaltet von einem Balken, der am Vorabend des Feiertags zerbrochen ist.
והאמרת רישא אין מבקעין כלל אמר רב יהודה אמר שמואל חסורי מחסרא והכי קתני אין מבקעין מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט אבל מבקעין מן הקורה שנשברה מערב יו"ט
Und wenn man spaltet, spaltet man weder mit der Axt noch mit der Sichel noch mit der Säge, sondern [nur] mit dem Hackmesser. So wird auch gelehrt: Man spaltet kein Holz, weder vom Stapel der Balken noch von einem Balken, der am Feiertag zerbrochen ist, weil es nicht zum Vorbereiteten gehört.
וכשהן מבקעין אין מבקעין לא בקרדום ולא במגל ולא במגרה אלא בקופיץ תניא נמי הכי אין מבקעין עצים לא מן הסואר של קורות ולא מן הקורה שנשברה ביו"ט לפי שאינו מן המוכן:
„Und nicht mit der Axt.“ Raw Chinena bar Schelamja sagte im Namen Raws: Das hat man nur von ihrer weiblichen Seite gelehrt; aber mit ihrer männlichen Seite ist es erlaubt.
ולא בקרדום: אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בנקבות שלו אבל בזכרות שלו מותר
Selbstverständlich – wir haben doch gelernt: „mit dem Hackmesser“! – Du könntest sagen, das gilt nur für ein bloßes Hackmesser; aber bei [einem Werkzeug, das] Axt und Hackmesser [zugleich ist], sage ich: Da diese Seite verboten ist, ist auch jene Seite verboten. Da lehrt er uns [, dass es nicht so ist].
פשיטא בקופיץ תנן מהו דתימא ה"מ קופיץ לחודיה אבל קרדום וקופיץ אימא מגו דהאי גיסא אסור האי גיסא נמי אסור קמ"ל
Manche lehren es zum Schlusssatz: „sondern nur mit dem Hackmesser“. Raw Chinena bar Schelamja sagte im Namen Raws: Das hat man nur von seiner männlichen Seite gelehrt; aber mit seiner weiblichen Seite ist es verboten. Selbstverständlich – wir haben doch gelernt: „und nicht mit der Axt“! – Du könntest sagen, das gilt nur für eine bloße Axt; aber bei [einem Werkzeug, das] Hackmesser und Axt [zugleich ist], sage ich: Da diese Seite erlaubt ist, ist auch jene Seite erlaubt. Da lehrt er uns [, dass es nicht so ist].
[ואיכא דמתני לה אסיפא אלא בקופיץ אמר רב חיננא בר שלמיא משמיה דרב לא שנו אלא בזכרות שלו אבל בנקבות שלו אסור פשיטא ולא בקרדום תנן מהו דתימא ה"מ קרדום אבל קופיץ וקרדום אימא מגו דהאי גיסא שרי האי גיסא נמי שרי קמ"ל:]
MISCHNA: Ein Haus, das voller Früchte ist und [dessen Wand] eingebrochen ist – man nimmt von der Stelle der Bresche. Rabbi Meir sagt: Man darf sogar von vornherein eine Bresche schlagen und nehmen.
מתני׳ בית שהוא מלא פירות ונפחת נוטל ממקום הפחת ר' מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל:
GEMARA: Warum? Man reißt doch ein Zelt ein! Raw Nechumi bar Ada sagte im Namen Schmuels: [Es geht] um lose [aufgeschichtete] Ziegel. Ist das so? Raw Nachman hat doch gesagt: Ziegel, die vom Bau übrig geblieben sind, darf man am Schabbat bewegen, da sie geeignet sind, sich darauf zu setzen; hat er sie [aber] aufgeschichtet, so hat er sie gewiss ausgesondert!
גמ׳ אמאי והא קא סתר אהלא אמר רב נחומי בר אדא אמר שמואל באוירא דליבני איני והאמר רב נחמן הני ליבני דאייתור מבנינא שרי לטלטולינהו בשבתא הואיל וחזי למזגא עלייהו שרגינהו ודאי אקצינהו
Rabbi Seira sagte: Für den Feiertag hat man es gesagt, aber nicht für den Schabbat. So wird auch gelehrt: Rabbi Meir sagt: Man darf sogar von vornherein eine Bresche schlagen und nehmen – für den Feiertag hat man es gesagt, aber nicht für den Schabbat.
אמר רבי זירא ביו"ט אמרו אבל לא בשבת תניא נמי הכי רבי מאיר אומר אף פוחת לכתחלה ונוטל ביו"ט אמרו אבל לא בשבת
Schmuel sagte: Bei Verschlüssen, die am Boden [haften], knüpft man auf, aber man reißt nicht auf und schneidet nicht durch; bei denen an Geräten knüpft man auf, reißt auf und schneidet durch, sowohl am Schabbat als auch am Feiertag.
אמר שמואל חותמות שבקרקע מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך שבכלים מתיר ומפקיע וחותך אחד שבת ואחד יו"ט
Man wandte ein: Bei Verschlüssen, die am Boden [haften], knüpft man am Schabbat auf, aber man reißt nicht auf und schneidet nicht durch; am Feiertag knüpft man auf, reißt auf und schneidet durch.
מיתיבי חותמות שבקרקע בשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Wer ist dies? Es ist Rabbi Meir, der sagt: Man darf sogar von vornherein eine Bresche schlagen und nehmen; die Rabbanan aber streiten gegen ihn, und ich sage es nach den Rabbanan. – Streiten denn die Rabbanan gegen ihn bei Verschlüssen am Boden? Es wird doch gelehrt: Die Weisen stimmen Rabbi Meir bei Verschlüssen am Boden zu, dass man am Schabbat aufknüpft, aber nicht aufreißt und nicht durchschneidet, am Feiertag aufknüpft, aufreißt und durchschneidet!
הא מני ר' מאיר היא דאמר אף פוחת לכתחלה ונוטל ופליגי רבנן עליה ואנא דאמרי כרבנן ומי פליגי רבנן עליה בחותמות שבקרקע והתניא מודים חכמים לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שבשבת מתיר אבל לא מפקיע ולא חותך ביום טוב מתיר ומפקיע וחותך
Original: Beitzah 31b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.