Schmuel kam, um uns die Halacha für die Praxis zu lehren.
שמואל הלכה למעשה אתא לאשמועינן
Beza 29b ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 2Baraita 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Man siebt Mehl am Feiertag nicht [nochmals]. Im Namen Rabbi Papias’ und Rabbi Jehuda ben Beteras sagten sie: Man siebt [nochmals]. Und alle stimmen darin überein, dass man [nochmals] siebt, wenn ein Steinchen oder ein Span hineingefallen ist.
תנו רבנן אין שונין קמח ביום טוב משום רבי פפייס ור' יהודה בן בתירא אמרו שונין ושוין שאם נפל לתוכן צרור או קיסם ששונין
Ein Tanna lehrte vor Rabina: Man siebt Mehl am Feiertag nicht [nochmals]; ist aber ein Steinchen oder ein Span hineingefallen, so liest er es mit der Hand heraus. Er sagte zu ihm: Umso mehr ist das verboten, denn es gleicht dem Auslesen.
תני תנא קמיה דרבינא אין שונין קמח ביום טוב אבל נפל צרור או קיסם בורר בידו אמר ליה כ"ש דאסור דהוה ליה כבורר
Rawa bar Raw Huna der Jüngere trug am Tor von Nehardea vor: Man siebt Mehl am Feiertag [nochmals]. Raw Nachman sagte zu ihnen: Geht hinaus und sagt zu Abba: Nimm deine Gefälligkeit und wirf sie auf die Dornen! Geh hinaus und sieh, wie viele Siebe in Nehardea umgehen.
דרש רבא בר רב הונא זוטי אפתחא דנהרדעא שונין קמח ביום טוב אמר להו רב נחמן פוקו ואמרו ליה לאבא שקילא טיבותך ושדי אחזרי פוק חזי כמה מהולתא הדרן בנהרדעא
Die Frau Raw Josefs siebte Mehl auf der Rückseite des Siebes. Er sagte zu ihr: Sieh, ich will gutes Brot! Die Frau Raw Aschis siebte Mehl auf der Rückseite des Tisches. Raw Aschi sagte: Diese unsere [Frau] ist die Tochter Rami bar Chamas, und Rami bar Chama war ein Meister der Praxis; hätte sie es nicht im Haus ihres Vaters gesehen, so hätte sie es nicht getan.
דביתהו דרב יוסף נהלא קמחא אגבא דמהולתא אמר לה חזי דאנא רפתא מעליתא בעינא דביתהו דרב אשי נהלא קמחא אגבא דפתורא אמר רב אשי הא דידן ברתיה דרמי בר חמא ורמי בר חמא מרא דעובדא הוה ואי לאו דחזיא מבי נשא לא הוה עבדא:
MISCHNA: Man darf zu einem Krämer gehen, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir Eier und Nüsse nach der Zahl, denn so pflegt der Hausherr in seinem Haus zu zählen.
מתני׳ הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Man darf zu einem Hirten gehen, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir ein Böckchen oder ein Lamm; zu einem Schlachter, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir ein Schulterstück oder eine Keule; zu einem Geflügelmäster, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir eine Turteltaube oder eine junge Taube; zu einem Bäcker, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir ein Brot oder einen Feinbrotlaib;
גמ׳ ת"ר הולך אדם אצל רועה הרגיל אצלו ואומר לו תן לי גדי אחד או טלה אחד אצל טבח הרגיל אצלו ואומר לו תן לי כף אחת או ירך אחת אצל פטם הרגיל אצלו ואומר לו תן לי תור אחד או גוזל אחד אצל נחתום הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ככר אחד או גלוסקא אחת
und zu einem Krämer, bei dem man regelmäßig kauft, und zu ihm sagen: Gib mir zwanzig Eier oder fünfzig Nüsse, zehn Pfirsiche und fünf Granatäpfel und einen Etrog – nur darf er ihm keine Maßsumme nennen. Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Nur darf er ihm keine Preissumme nennen.
ואצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי עשרים ביצים או חמשים אגוזים עשרה אפרסקין וחמשה רמונים ואתרוג אחד ובלבד שלא יזכיר לו סכום מדה ר' שמעון בן אלעזר אומר ובלבד שלא יזכיר לו סכום מקח:
Wir kehren zu dir zurück, [Kapitel] „Man fängt nicht“.
הדרן עלך אין צדין
MISCHNA: Wer Weinkrüge von einem Ort zum anderen bringt, soll sie nicht in einem Korb oder einer Kiepe bringen, sondern er bringt sie auf seiner Schulter oder vor sich. Ebenso soll, wer Stroh trägt, die Kiepe nicht auf den Rücken schwingen, sondern er trägt sie in seiner Hand. Und man darf anfangen
מתני׳ המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו ומתחילין
Original: Beitzah 29b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.