Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 1Erzählung 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
man in Sura sagt: „ein Tarta und ein halbes Tarta“; in Naresch sagt man: „ein Teil und ein halbes Teil“; in Pumbedita sagt man: „ein Usja und ein halbes Usja“; in Nehar Pekod und in Mata Mechasja sagt man: „ein Viertel und ein halbes Viertel“.
MISCHNA: Man darf zu seinem Gefährten sagen: Fülle mir dieses Gefäß, aber nicht mit Maß. Rabbi Jehuda sagt: War es ein Maßgefäß, so fülle er es nicht. Es geschah mit Abba Schaul ben Botnit, dass er seine Maße am Vorabend des Feiertags füllte und sie am Feiertag den Käufern gab.
מתני׳ אומר אדם לחברו מלא לי כלי זה אבל לא במדה ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יו"ט ונותנן ללקוחות ביו"ט
Abba Schaul sagt: Auch an den Halbfeiertagen tat er so, wegen der Klarheit der Maße. Und die Weisen sagen: Auch an einem Werktag tat er so, wegen des Ablaufens der Maße.
אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות:
GEMARA: Was heißt „aber nicht mit Maß“? Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Aber nicht mit einem Gefäß, das eigens als Maß bestimmt ist; ein Gefäß aber, das [gelegentlich] als Maß dient, darf er füllen. Und Rabbi Jehuda kommt, um zu sagen: Sogar ein Gefäß, das [gelegentlich] als Maß dient, darf er nicht füllen.
גמ׳ מאי אבל לא במדה אמר רב יהודה אמר שמואל אבל לא בכלי המיוחד למדה אבל כלי העומד למדה ימלאנו ואתא ר' יהודה למימר אפילו כלי העומד למדה לא ימלאנו
Demnach ist bei der Feiertagsfreude Rabbi Jehuda streng und sind die Rabbanan nachsichtig. Aber wir haben es doch umgekehrt von ihnen gehört, denn wir haben gelernt: „Rabbi Jehuda sagt: Man darf Fleisch gegen ein Gefäß und gegen das Hackmesser abwiegen. Und die Weisen sagen: Man beachtet die Waagschale überhaupt nicht.“ Demnach ist Rabbi Jehuda nachsichtig und sind die Rabbanan streng! Das ist schwierig: Rabbi Jehuda gegen Rabbi Jehuda; das ist schwierig: die Rabbanan gegen die Rabbanan!
אלמא גבי שמחת יום טוב ר' יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא ר' יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן
Die Rabbanan gegen die Rabbanan ist auch nicht schwierig: Dort handelt man so, wie man an Werktagen handelt; hier handelt man nicht so, wie man an Werktagen handelt.
דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קא עביד כדעבדין בחול
Rawa sagte: Was heißt „aber nicht mit Maß“? Dass man ihm gegenüber keine Maßbezeichnung erwähnt; ein Gefäß aber, das eigens als Maß bestimmt ist, darf er füllen. Und Rabbi Jehuda kommt, um zu sagen: Ein Gefäß, das eigens als Maß bestimmt ist, darf er nicht füllen.
רבא אמר מאי אבל לא במדה שלא יזכור לו שם מדה אבל כלי המיוחד למדה ימלאנו ואתא ר' יהודה למימר כלי המיוחד למדה לא ימלאנו
Demnach ist bei der Feiertagsfreude Rabbi Jehuda streng und sind die Rabbanan nachsichtig. Aber wir haben es doch umgekehrt von ihnen gehört, denn wir haben gelernt: „Rabbi Jehuda sagt: Man darf Fleisch gegen ein Gefäß und gegen das Hackmesser abwiegen. Und die Weisen sagen: Man beachtet die Waagschale überhaupt nicht.“ Demnach ist Rabbi Jehuda nachsichtig und sind die Rabbanan streng! Das ist schwierig: Rabbi Jehuda gegen Rabbi Jehuda; das ist schwierig: die Rabbanan gegen die Rabbanan!
אלמא גבי שמחת יום טוב רבי יהודה לחומרא ורבנן לקולא והא אפכא שמעינן להו דתנן רבי יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי וכנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר אלמא ר' יהודה לקולא ורבנן לחומרא קשיא דר' יהודה אדר' יהודה קשיא דרבנן אדרבנן
Rabbi Jehuda gegen Rabbi Jehuda ist nicht schwierig: Dort geht es um [ein Gefäß], das nicht eigens als Maß bestimmt ist, hier um [eines], das eigens als Maß bestimmt ist. Die Rabbanan gegen die Rabbanan ist auch nicht schwierig: Dort handelt man so, wie man an Werktagen handelt; hier handelt man nicht so, wie man an Werktagen handelt, denn die Leute pflegen den Wein in einem Maßgefäß herbeizubringen und [daraus] zu trinken.
דר' יהודה אדר' יהודה ל"ק התם בשאינו מיוחד למדה הכא מיוחד למדה דרבנן אדרבנן נמי לא קשיא התם קא עביד כדעבדין בחול הכא לא קעביד כדעבדין בחול דעבדי אינשי דמקרבי חמרא במנא דכילא ושתו:
Die Rabbanan lehrten: Er sammelte dreihundert Krüge Wein aus der Klarheit der Maße, und seine Gefährten sammelten dreihundert Krüge Öl aus dem Ablaufen der Maße, und sie brachten sie vor die Schatzmeister nach Jerusalem.
תנו רבנן הוא כנס שלש מאות גרבי יין מברורי המדות וחבריו כנסו שלש מאות גרבי שמן ממצוי המדות והביאום לפני הגזברים לירושלים
Diese sagten zu ihnen: Da ihr gegen euch selbst streng gewesen seid, macht daraus [Dinge für] die Bedürfnisse der Allgemeinheit. Denn es wurde gelehrt: Wer geraubt hat und nicht weiß, wen er beraubt hat, verwende es für die Bedürfnisse der Allgemeinheit. Was sind das? Raw Chisda sagte: Brunnen, Gräben und Höhlen [als Wasserspeicher].
אמרו להם הואיל והחמרתם על עצמכם עשו מהם צרכי רבים דתניא גזל ואינו יודע למי גזל יעשה בהם צרכי רבים מאי נינהו אמר רב חסדא בורות שיחין ומערות
Raw Chisda überredete Rabbana Ukwa, und er trug vor: Man messe am Feiertag nicht Gerste ab, um sie seinem Vieh vorzulegen; wohl aber schöpft man ein Kab oder zwei Kab und legt es seinem Vieh vor, ohne Bedenken. Und der Bäcker misst Gewürze ab und gibt sie in seinen Topf, damit er seine Speise nicht verderbe.
אדבריה רב חסדא לרבנא עוקבא ודרש לא ימדוד אדם שעורים ויתן לפני בהמתו ביו"ט אבל קודר הוא קב או קבים ונותן לפני בהמתו ואינו חושש והנחתום מודד תבלין ונותן לתוך קדרתו כדי שלא יקדיח תבשילו
Raw Jirmeja bar Abba sagte im Namen Raws: Eine Frau darf am Feiertag Mehl abmessen und in ihren Teig geben, damit sie die Teighebe großzügig abnehme. Und Schmuel sagte: Es ist verboten. Aber in der Schule Schmuels wurde doch gelehrt: Es ist erlaubt!
אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב מודדת אשה קמח ביו"ט ונותנת לתוך עיסתה כדי שתטול חלה בעין יפה ושמואל אמר אסור והא תנא דבי שמואל מותר
Abaje sagte: Nun, da Schmuel sagte, es sei verboten, und in der Schule Schmuels gelehrt wurde, es sei erlaubt,
אמר אביי השתא דאמר שמואל אסור ותנא דבי שמואל מותר
Original: Beitzah 29a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.