was beim Ei nicht so ist?
מה שאין כן בביצה
Beza 22b ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Er sagte zu ihm: Ich bin der Ansicht der Nehardeer, die sagen: auch beim Ei. – Und was meinst du? Vielleicht schaltet man für den Elul [einen Tag] ein? – Raw Chinena bar Kahana sagte doch: Seit den Tagen Esras haben wir keinen eingeschalteten Elul gefunden.
אמר ליה אנא כנהרדעי סבירא לי דאמרי אף בביצה ומאי דעתיך דלמא מעברי ליה לאלול האמר רב חיננא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר:
„Und man bäckt keine dicken Brote, sondern [nur] dünne Fladen.“ Die Rabbanan lehrten: Bet Schammai sagen: Man bäckt am Pessach kein dickes Brot; und Bet Hillel erlauben es. Und wie viel ist ein dickes Brot? Raw Huna sagte: Eine Handbreite, denn wir finden beim Schaubrot eine Handbreite.
ואין אופין פתין גריצין אלא רקיקין: תנו רבנן ב"ש אומרים אין אופין פת עבה בפסח וב"ה מתירין וכמה פת עבה אמר רב הונא טפח שכן מצינו בלחם הפנים טפח
Raw Josef wandte dagegen ein: Wenn sie es von Eifrigen gesagt haben, wollen sie es [auch] von nicht Eifrigen sagen? Wenn sie es von gut durchgeknetetem Brot gesagt haben, wollen sie es [auch] von nicht gut durchgeknetetem Brot sagen?
מתקיף לה רב יוסף אם אמרו בזריזין יאמרו בשאינן זריזין אם אמרו בפת עמלה יאמרו בפת שאינה עמלה
Wenn sie es von trockenem Holz gesagt haben, wollen sie es [auch] von feuchtem Holz sagen? Wenn sie es von einem heißen Ofen gesagt haben, wollen sie es [auch] von einem kalten Ofen sagen? Wenn sie es von einem Ofen aus Metall gesagt haben, wollen sie es [auch] von einem Ofen aus Ton sagen?
אם אמרו בעצים יבשים יאמרו בעצים לחים אם אמרו בתנור חם יאמרו בתנור צונן אם אמרו בתנור של מתכת יאמרו בתנור של חרס
Raw Jirmeja bar Abba sagte: Ich fragte Rabbi unter vier Augen – und wer ist das? Raw –: Was ist dickes Brot? Viel Brot.
אמר רב ירמיה בר אבא שאלית את רבי ביחוד ומנו רב מאי פת עבה פת מרובה
Manche sagen: Raw Jirmeja bar Abba sagte im Namen Raws: Ich fragte Rabbi unter vier Augen – und wer ist das? Unser heiliger Meister –: Was ist dickes Brot? Viel Brot. Und warum nennt man es dickes Brot? Weil es beim Kneten reichlich ist; oder auch: Am Ort dieses Tanna nennt man viel Brot dickes Brot.
איכא דאמרי אמר רב ירמיה בר אבא אמר רב שאלית את רבי ביחוד ומנו רבינו הקדוש מאי פת עבה פת מרובה ואמאי קרו ליה פת עבה משום דנפישא בלישה אי נמי באתריה דהאי תנא פת מרובה פת עבה קרו ליה
Nun, da es deshalb [verboten ist], weil er sich eine Mühe macht, die nicht nötig ist – warum gerade Pessach? Auch an den übrigen Feiertagen! – So ist es in der Tat, und der Tanna befasst sich [gerade] mit dem Feiertag von Pessach. So wurde auch gelehrt: Bet Schammai sagen: Man bäckt am Feiertag nicht viel Brot; und Bet Hillel erlauben es.
מכדי משום דקטרח טרחא דלא צריך הוא מאי אריא פסח אפי' בשאר ימים טובים נמי אין הכי נמי ותנא ביו"ט דפסח קאי תניא נמי הכי ב"ש אומרים אין אופין פת מרובה ביום טוב וב"ה מתירין:
MISCHNA: Auch sagte er drei Dinge zur Erleichterung: Man fegt am Feiertag den Speiseraum mit den Ruhebetten, man legt Räucherwerk [auf die Kohlen], und man bereitet in den Pessach-Nächten ein im Ganzen gebratenes Böckchen. Die Weisen aber verbieten es.
מתני׳ אף הוא אמר שלשה דברים להקל מכבדין בית המטות ומניחין את המוגמר ביו"ט ועושין גדי מקולס בלילי פסחים וחכמים אוסרין:
GEMARA: Raw Assi sagte: Der Streit [betrifft das Räuchern], um [Kleider] zu parfümieren; aber um zu riechen, ist es nach der Ansicht aller erlaubt.
גמ׳ אמר רב אסי מחלוקת לגמר אבל להריח דברי הכל מותר
Man wandte ein: „Man fegt den Speiseraum mit den Ruhebetten am Feiertag nicht; im Haus Rabban Gamliels aber fegte man. Rabbi Elieser bar Zadok sagte: Viele Male ging ich hinter meinem Vater in das Haus Rabban Gamliels, und man fegte den Speiseraum am Feiertag nicht, sondern fegte ihn am Vorabend des Feiertags und breitete Tücher darüber. Am nächsten Tag, wenn die Gäste eintraten, nahm man die Tücher weg, und so erwies sich das Zimmer von selbst als gefegt. Man sagte zu ihm: Wenn dem so ist, dann darf man es auch am Schabbat so machen.
מיתיבי אין מכבדין בית המטות ביום טוב ושל בית רבן גמליאל מכבדין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מכבדין בית המטות ביום טוב אלא מכבדין אותן מערב יום טוב ופורסין עליהם סדינין למחר כשאורחים נכנסין מסלקין את הסדינין ונמצא הבית מתכבד מאליו אמרו לו אם כן אף בשבת מותר לעשות כן
Und man legt am Feiertag kein Räucherwerk [auf die Kohlen]; im Haus Rabban Gamliels aber legte man es. Rabbi Elieser bar Zadok sagte: Viele Male ging ich hinter meinem Vater in das Haus Rabban Gamliels, und man legte am Feiertag kein Räucherwerk, sondern brachte eiserne Räuchergefäße, beräucherte sie am Vorabend des Feiertags und verstopfte ihre Löcher am Vorabend des Feiertags. Am nächsten Tag, wenn die Gäste eintraten, öffnete man ihre Löcher, und so erwies sich das Zimmer von selbst als durchduftet.
ואין מניחין את המוגמר ביו"ט ושל בית רבן גמליאל מניחין אמר רבי אליעזר בר צדוק פעמים הרבה נכנסתי אחר אבא לבית רבן גמליאל ולא היו מניחין את המוגמר ביום טוב אלא מביאין ערדסקאות של ברזל ומעשנין אותן מערב יום טוב ופוקקין נקביהן מערב יום טוב למחר כשאורחים נכנסין פותחין את נקביהן ונמצא הבית מתגמר מאליו
Man sagte zu ihm: Wenn dem so ist, dann darf man es auch am Schabbat so machen.“
אמרו לו א"כ אף בשבת מותר לעשות כן
Vielmehr, wenn es gesagt wurde, so wurde es gesagt: Raw Assi sagte: Der Streit [betrifft das Räuchern], um zu riechen; aber um [Kleider] zu parfümieren, ist es verboten.
אלא אי אתמר הכי אתמר אמר רב אסי מחלוקת להריח אבל לגמר אסור
Man fragte: Darf man [Früchte] räuchern? Raw Jirmeja bar Abba sagte im Namen Raws: Es ist verboten; und Schmuel sagte: Es ist erlaubt. Raw Huna sagte: Es ist verboten, weil man [dabei] löscht. Raw Nachman sagte zu ihm: Der Meister sollte doch sagen: weil man anzündet! Er sagte zu ihm: Anfangs löscht man, und am Ende zündet man an.
איבעיא להו מהו לעשן רב ירמיה בר אבא אמר רב אסור ושמואל אמר מותר רב הונא אמר אסור מפני שמכבה אמר ליה רב נחמן ונימא מר מפני שמבעיר א"ל תחלתו מכבה וסופו מבעיר
Raw Jehuda sagte: Auf einer glühenden Kohle ist es verboten,
א"ר יהודה על גבי גחלת אסור
Original: Beitzah 22b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.