und zündet man das Licht an. Im Namen Rabbi Jizchaks sagte man: Man brät ihm auch einen kleinen Fisch. So wurde auch gelehrt: Wer keinen Eruw-Tawschilin niedergelegt hat, für den bäckt man ein Brot, hüllt man einen Topf ein, zündet man das Licht an und erwärmt man einen Krug [Wasser]; und manche sagen: Man brät ihm auch einen kleinen Fisch.
ומדליקין לו את הנר משום רבי יצחק אמרו אף צולין לו דג קטן תניא נמי הכי מי שלא הניח עירובי תבשילין אופין לו פת אחת וטומנין לו קדרה אחת ומדליקין לו את הנר ומחמין לו קיתון אחד ויש אומרים אף צולין לו דג קטן
Rawa sagte: Tatsächlich, wenn er [einen Eruw] niedergelegt hat, aber das Einhüllen ist etwas anderes, denn die Sache zeigt offen, dass er es im Hinblick auf den Schabbat tut.
רבא אמר לעולם שהניח ושאני הטמנה דמוכחא מלתא דאדעתא דשבתא קעביד
Abaje wandte gegen ihn ein: „Chananja sagt: Bet Schammai sagen: Man darf nur backen, wenn man den Eruw mit Brot gemacht hat; man darf nur kochen, wenn man den Eruw mit einer gekochten Speise gemacht hat; und man darf nur einhüllen, wenn man schon vom Vorabend des Feiertags warme Speisen eingehüllt hatte.“ Hatte er also warme Speisen eingehüllt, so tut er es jedenfalls, obwohl die Sache offen zeigt, dass er es im Hinblick auf den Schabbat tut!
איתיביה אביי חנניה אומר בית שמאי אומרים אין אופין אלא אם כן ערב בפת ואין מבשלין אלא א"כ ערב בתבשיל ואין טומנין אלא אם כן היו לו חמין טמונין מערב יו"ט הא היו לו חמין טמונין מיהא עביד ואע"ג דמוכחא מלתא דאדעתא דשבת קעביד
„Und man richtet keinen Leuchter auf.“ Was tut er denn? Raw Chinena bar Bisna sagte: Hier handelt es sich um einen Leuchter aus Gliedern, denn es sieht aus wie Bauen. Bet Schammai meinen, es gibt Bauen bei Geräten; und Bet Hillel meinen, es gibt kein Bauen bei Geräten und kein Niederreißen bei Geräten.
ואין זוקפין את המנורה: מאי קא עביד אמר רב חיננא בר ביסנא הכא במנורה של חליות עסקינן דמחזי כבונה דב"ש סברי יש בנין בכלים וב"ה סברי אין בנין בכלים ואין סתירה בכלים
Ulla kam in das Haus Raw Jehudas. Da stand sein Diener auf und richtete die Lampe auf. Raw Jehuda wandte gegen Ulla ein: „Wer Öl in die Lampe gießt, ist schuldig wegen Anzündens; und wer sich daraus bedient, ist schuldig wegen Löschens.“ Er sagte zu ihm: Es geschah nicht mit meinem Wissen.
עולא איקלע לבי רב יהודה קם שמעיה זקף לה לשרגא איתיביה רב יהודה לעולא הנותן שמן בנר חייב משום מבעיר והמסתפק ממנו חייב משום מכבה א"ל לאו אדעתאי:
Abba bar Marta fragte Abaje: Darf man das Licht wegen einer anderen Sache [ehelicher Verkehr] löschen? Er sagte zu ihm: Es ist [doch] in einem anderen Zimmer möglich.
בעא מיניה אבא בר מרתא מאביי מהו לכבות את הנר מפני דבר אחר אמר לו אפשר בבית אחר
Hat er kein anderes Zimmer, was dann? – Man kann eine Trennwand errichten. – Hat er nichts, um eine Trennwand zu errichten, was dann? – Man kann ein Gefäß darüberstülpen. – Hat er kein Gefäß, was dann? Er sagte zu ihm: Es ist verboten.
אין לו בית אחר מאי אפשר לעשות לו מחיצה אין לו לעשות מחיצה מאי אפשר לכפות עליו את הכלי אין לו כלי מאי אמר ליה אסור
Er wandte gegen ihn ein: „Man löscht kein Holzscheit, um es zu schonen; tut man es aber, damit das Haus oder der Topf nicht verräuchert wird, so ist es erlaubt.“ Er sagte zu ihm: Das ist Rabbi Jehuda; was ich sage, ist nach den Rabbanan.
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר אמר ליה ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Abaje fragte Rabba: Darf man am Feiertag einen Brand löschen? Wo Lebensgefahr besteht, frage ich nicht, denn das ist sogar am Schabbat erlaubt; was ich frage, ist wegen Vermögensverlust – was gilt? Er sagte zu ihm: Es ist verboten.
בעא מיניה אביי מרבה מהו לכבות את הדלקה ביו"ט היכא דאיכא סכנת נפשות לא קא מבעיא לי דאפילו בשבת שרי כי קמבעיא לי משום אבוד ממון מאי א"ל אסור
Er wandte gegen ihn ein: „Man löscht kein Holzscheit, um es zu schonen; tut man es aber, damit das Haus oder der Topf nicht verräuchert wird, so ist es erlaubt.“ – Das ist Rabbi Jehuda; was ich sage, ist nach den Rabbanan.
איתיביה אין מכבין את הבקעת כדי לחוס עליה ואם בשביל שלא יתעשן הבית או הקדרה מותר ההיא רבי יהודה היא כי קאמינא אנא לרבנן
Raw Aschi fragte Amemar: Darf man am Feiertag das Auge schminken? Wo Gefahr besteht, etwa bei Ausfluss, Stechen, Blut, Tränen, Entzündung und zu Beginn der Augenkrankheit, frage ich nicht, denn das ist sogar am Schabbat erlaubt; was ich frage, ist am Ende der Augenkrankheit und zur Klärung des Blicks – was gilt? Er sagte zu ihm: Es ist verboten.
בעא מיניה רב אשי מאמימר מהו לכחול את העין ביו"ט היכא דאיכא סכנה כגון רירא דיצא דמא דמעתא וקדחתא ותחלת אוכלא לא מבעיא לי דאפי' בשבת שרי כי קמבעיא לי סוף אוכלא ופצוחי עינא מאי א"ל אסור
Amemar erlaubte, am Schabbat das Auge durch einen Nichtjuden schminken zu lassen. Manche sagen: Amemar selbst ließ sich am Schabbat das Auge von einem Nichtjuden schminken. Raw Aschi sagte zu Amemar: Was ist deine Ansicht? Dass Ulla, der Sohn Raw Ilais, sagte: Alles, was ein Kranker braucht, tut man am Schabbat durch einen Nichtjuden; und Raw Hamnuna sagte: Bei allem, was keine Gefahr birgt, sagt man es einem Nichtjuden, und er tut es.
אמימר שרי למכחל עינא מנכרי בשבתא איכא דאמרי אמימר גופיה כחל עינא מנכרי בשבתא אמר ליה רב אשי לאמימר מאי דעתיך דאמר עולא בריה דרב עילאי כל צרכי חולה עושין ע"י נכרי בשבת ואמר רב המנונא כל דבר שאין בו סכנה אומר לנכרי ועושה
Das gilt dort, wo man ihm nicht dabei hilft; aber du, Meister, hilfst ihm doch dabei, denn du schließt [das Auge] und öffnest es! Er sagte zu ihm: Raw Sewid steht [in dieser Sache] wie du, aber man hat ihm geantwortet: Ein Helfer ist ohne Belang.
הני מילי היכא דלא מסייע בהדיה אבל מר קא מסייע בהדיה דקא עמיץ ופתח אמר ליה איכא רב זביד דקאי כותך ושניי ליה מסייע אין בו ממש
Amemar erlaubte, am zweiten Feiertag von Rosch Haschana das Auge zu schminken. Raw Aschi sagte zu Amemar: Sagte nicht Rawa: Ein Toter – am ersten Feiertag sollen sich Nichtjuden mit ihm befassen, am zweiten Feiertag sollen sich Israeliten mit ihm befassen, und sogar an den zwei Feiertagen von Rosch Haschana,
אמימר שרא למכחל עינא ביו"ט שני של ראש השנה אמר ליה רב אשי לאמימר והאמר רבא מת ביום טוב ראשון יתעסקו בו עממין ביום טוב שני יתעסקו בו ישראל ואפילו בשני ימים טובים של ראש השנה
Original: Beitzah 22a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.