damit er es nicht in die Hand nehme und vier Ellen im öffentlichen Bereich trage. Abaje sagte zu ihm: Hat er eine Zisterne in seinem Hof, was ist dann zu sagen? Er antwortete ihm: Eine Verordnung wegen der Zisterne im Hof um der Zisterne im öffentlichen Bereich willen.
שמא יטלנו בידו ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים א"ל אביי יש לו בור בחצירו מאי איכא למימר א"ל גזירה בור בחצרו אטו בור ברשות הרבים
Verordnen wir denn [so]? Wir haben doch gelernt: „Und sie stimmen darin überein, dass man Wasser in einem Steingefäß [mit dem Tauchbad] in Berührung bringen darf, um es rein zu machen, nicht aber untertauchen.“ Wenn dem so wäre, sollte man doch das In-Berührung-Bringen um des Untertauchens willen verbieten! –
ומי גזרינן והא תנן ושוין שמשיקין את המים בכלי אבן לטהרן אבל לא מטבילין ואי איתא נגזור השקה אטו הטבלה
Meinst du das wirklich? Wenn er gutes Wasser hat, wozu sollte er es in Berührung bringen? Vielmehr: Er hat keines, und da er keines hat, ist er darauf bedacht.
ותסברא אי אית ליה מים יפים הני למה לי למעבד להו השקה אלא דלית ליה וכיון דלית ליה מזהר זהיר בהו
Er wandte gegen ihn ein: „Man schöpft mit einem unreinen Eimer, und er wird [dadurch] rein.“ Wenn dem so wäre, sollte man doch verordnen, er könnte dazu kommen, ihn für sich allein unterzutauchen! – Dort ist es anders: Da es ihm nur mittels seines Eimers erlaubt wurde, ist er dessen eingedenk.
איתיביה מדלין בדלי טמא והוא טהור ואי איתא נגזור דלמא אתי לאטבוליה בעיניה שאני התם מתוך שלא הותרה לו אלא ע"י דליו זכור הוא
Er wandte gegen ihn ein: „Ein Gerät, das am Vorabend des Feiertags unrein geworden ist, taucht man am Feiertag nicht unter; [ist es] am Feiertag [unrein geworden], so taucht man es am Feiertag unter.“ Wenn dem so wäre, sollte man doch das des Feiertags um das des Vorabends willen verbieten! – Unreinheit am Feiertag ist etwas Seltenes, und bei etwas Seltenem haben die Rabbanan nichts verordnet.
איתיביה כלי שנטמא מעיו"ט אין מטבילין אותו ביו"ט ביו"ט מטבילין אותו ביום טוב ואם איתא נגזור דיום טוב אטו דערב יום טוב טומאה ביום טוב מלתא דלא שכיחא היא ומלתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן
Er wandte gegen ihn ein: „Ein Gerät, das durch einen Urvater der Unreinheit unrein geworden ist, taucht man am Feiertag nicht unter; durch ein Abgeleitetes der Unreinheit, taucht man es am Feiertag unter.“ Wenn dem so wäre, sollte man doch das eine um des anderen willen verbieten! –
איתיביה כלי שנטמא באב הטומאה אין מטבילין אותו ביום טוב בולד הטומאה מטבילין אותו ביום טוב ואם איתא נגזור הא אטו הא
Komm und höre: Denn Raw Chija bar Aschi sagte im Namen Raws: Eine Nidda, die keine [anderen] Kleider hat, wendet eine List an und taucht in ihren Kleidern unter. Wenn dem so wäre, sollte man doch verordnen, sie könnte dazu kommen, sie für sich allein unterzutauchen! –
ת"ש דאמר רב חייא בר אשי אמר רב נדה שאין לה בגדים מערמת וטובלת בבגדיה ואם איתא נגזור דלמא אתי לאטבולי בעינייהו
Abaje sagte zu ihm: Das passt für Geräte, die man auswringen kann; was ist bei Geräten zu sagen, die man nicht auswringen kann? Er antwortete ihm: Eine Verordnung wegen der einen um der anderen willen. Er wandte gegen ihn alle diese Einwände ein, und er beantwortete sie ihm, wie wir sie beantwortet haben.
אמר ליה אביי תינח כלים דבני סחיטה נינהו כלים דלאו בני סחיטה נינהו מאי איכא למימר א"ל גזרה הני אטו הני איתיביה כל הני תיובתא ושני ליה כדשנינן
Raw Bibi sagte: Eine Verordnung, damit er [es] nicht aufschiebe. Es wurde gelehrt in Übereinstimmung mit Raw Bibi: „Ein Gerät, das am Vorabend des Feiertags unrein geworden ist, taucht man am Feiertag nicht unter – eine Verordnung, damit er [es] nicht aufschiebe.“
רב ביבי אמר גזרה שמא ישהא תניא כוותיה דרב ביבי כלי שנטמא מערב יום טוב אין מטבילין אותו ביום טוב גזרה שמא ישהא
Rawa sagte: Weil es aussieht, als richte er ein Gerät her. – Wenn das so ist, dann doch auch beim Menschen! – Ein Mensch sieht aus, als kühle er sich ab.
רבא אמר מפני שנראה כמתקן כלי אי הכי אדם נמי אדם נראה כמיקר
Das passt für gutes Wasser; was ist bei schlechtem Wasser zu sagen? Raw Nachman bar Jizchak sagte: Manchmal kommt ein Mensch
הא תינח מים יפים מים רעים מאי איכא למימר אמר רב נחמן בר יצחק פעמים שאדם בא
Original: Beitzah 18a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.