ist das das Verderben. Rawa sagte im Namen Raw Chisdas im Namen Raw Hunas: Die Halacha ist wie Rabbi, und zwar zum Verbieten.
היינו קלקולא אמר רבא אמר רב חסדא אמר רב הונא הלכה כרבי ולאסור
Beza 17a ביצה
Aufbau der Debatte:Baraita 3Frage 3Beweis 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Die Rabbanan lehrten: Fällt ein Feiertag auf den Schabbat, so sagen Bet Schammai: Man betet acht [Segenssprüche] und spricht den des Schabbat gesondert und den des Feiertags gesondert. Und Bet Hillel sagen: Man betet sieben, beginnt mit dem des Schabbat, schließt mit dem des Schabbat und spricht die Heiligung des Tages in der Mitte. Rabbi sagt: Man schließt auch damit: „der den Schabbat, Israel und die Festzeiten heiligt“.
תנו רבנן יום טוב שחל להיות בשבת בית שמאי אומרים מתפלל שמנה [ואומר] של שבת בפני עצמה ושל יו"ט בפני עצמה וב"ה אומרים מתפלל שבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע רבי אומר אף חותם בה מקדש השבת ישראל והזמנים
Ein Tanna lehrte vor Rabina: „der Israel und den Schabbat und die Festzeiten heiligt“. Er sagte zu ihm: Heiligt denn Israel den Schabbat? Der Schabbat ist doch [von sich aus] geheiligt und besteht! Sag vielmehr: „der den Schabbat, Israel und die Festzeiten heiligt“. Raw Josef sagte: Die Halacha ist wie Rabbi, und so, wie Rabina es zurechtgerückt hat.
תני תנא קמיה דרבינא מקדש ישראל והשבת והזמנים אמר ליה אטו שבת ישראל מקדשי ליה והא שבת מקדשא וקיימא אלא אימא מקדש השבת ישראל והזמנים אמר רב יוסף הלכה כרבי וכדתריץ רבינא:
Die Rabbanan lehrten: Fällt der Schabbat auf einen Neumond oder auf die Halbfeiertage, so betet man beim Abend-, Morgen- und Mincha-Gebet sieben [Segenssprüche] und spricht [etwas] dem Anlass Entsprechendes in [dem Segensspruch über] den Dienst; hat er es nicht gesagt, so lässt man ihn wiederholen. Rabbi Elieser sagt: In [dem Segensspruch über] die Danksagung. Und beim Mussaf-Gebet beginnt man mit dem des Schabbat, schließt mit dem des Schabbat und spricht die Heiligung des Tages in der Mitte.
ת"ר שבת שחל להיות בר"ח או בחולו של מועד ערבית ושחרית ומנחה מתפלל שבע ואומר מעין המאורע בעבודה ואם לא אמר מחזירין אותו רבי אליעזר אומר בהודאה ובמוספין מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע
Rabban Schimon ben Gamliel und Rabbi Jischmael, der Sohn Rabbi Jochanan ben Berokas, sagen: Überall, wo man sieben [Segenssprüche] zu sprechen hat, beginnt man mit dem des Schabbat, schließt mit dem des Schabbat und spricht die Heiligung des Tages in der Mitte. Raw Huna sagte: Die Halacha ist nicht wie dieses Paar.
רשב"ג ורבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא אומרים כל מקום שהוזקק לשבע מתחיל בשל שבת ומסיים בשל שבת ואומר קדושת היום באמצע אמר רב הונא אין הלכה כאותו הזוג
Raw Chija bar Aschi sagte im Namen Raws: Man darf am [ersten] Feiertag einen Eruw der Grenzen für den nächsten [Tag] niederlegen, unter Vorbehalt.
אמר רב חייא בר אשי אמר רב מניח אדם עירובי תחומין מיום טוב לחברו ומתנה
Rawa sagte: Man darf am [ersten] Feiertag einen Eruw-Tawschilin für den nächsten [Tag] niederlegen, unter Vorbehalt.
אמר רבא מניח אדם עירובי תבשילין מיום טוב לחבירו ומתנה
Wer einen Eruw der Grenzen [erlaubt], umso mehr einen Eruw-Tawschilin; wer aber einen Eruw-Tawschilin [erlaubt], nicht jedoch einen Eruw der Grenzen – was ist der Grund? Weil man am Schabbat [bzw. Feiertag] keinen Aufenthaltsort erwerben darf.
מאן דאמר עירובי תחומין כל שכן עירובי תבשילין ומאן דאמר עירובי תבשילין אבל עירובי תחומין לא מאי טעמא דלמקני שביתה בשבתא לא
Die Rabbanan lehrten: Man bäckt nicht an einem Feiertag für den nächsten. In Wahrheit sagten sie: Eine Frau darf den ganzen Topf mit Fleisch füllen, obwohl sie nur ein einziges Stück braucht; ein Bäcker darf ein Fass mit Wasser füllen, obwohl er nur einen einzigen Krug braucht; aber backen darf er nur, was er braucht.
תנו רבנן אין אופין מיום טוב לחברו באמת אמרו ממלאה אשה כל הקדרה בשר אע"פ שאינה צריכה אלא לחתיכה אחת ממלא נחתום חבית של מים אע"פ שאינו צריך אלא לקיתון אחד אבל לאפות אינו אופה אלא מה שצריך לו
Rabbi Schimon ben Elasar sagt: Eine Frau darf den ganzen Ofen mit Brot füllen, denn das Brot backt gut, wenn der Ofen voll ist. Rawa sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Schimon ben Elasar.
ר' שמעון בן אלעזר אומר ממלאה אשה כל התנור פת מפני שהפת נאפת יפה בזמן שהתנור מלא אמר רבא הלכה כרבי שמעון בן אלעזר
Man fragte: Wer keinen Eruw-Tawschilin niedergelegt hat – ist ihm [das Backen] verboten und ist auch sein Mehl verboten, oder ist ihm [das Backen] verboten, sein Mehl aber nicht verboten?
איבעיא להו מי שלא הניח עירובי תבשילין הוא נאסר וקמחו נאסר או דלמא הוא נאסר ואין קמחו נאסר
Was macht das für einen Unterschied? Ob er sein Mehl anderen übereignen muss. Sagst du, ihm ist es verboten und auch sein Mehl ist verboten, so muss er sein Mehl anderen übereignen; sagst du aber, ihm ist es verboten, sein Mehl jedoch nicht, so muss er sein Mehl nicht anderen übereignen. Was nun?
למאי נפקא מינה לאקנויי קמחו לאחרים אי אמרת הוא נאסר וקמחו נאסר צריך לאקנויי קמחו לאחרים ואי אמרת הוא נאסר ואין קמחו נאסר לא צריך לאקנויי קמחו לאחרים מאי
Komm und höre: „Wer keinen Eruw-Tawschilin niedergelegt hat, der darf weder backen noch kochen noch [Speisen] warm einhüllen, weder für sich noch für andere, und andere dürfen auch nicht für ihn backen und kochen. Wie verfährt er? Er übereignet sein Mehl anderen, und sie backen und kochen für ihn.“ Daraus ist zu entnehmen: Ihm ist es verboten und auch sein Mehl ist verboten. – Daraus ist es zu entnehmen.
תא שמע מי שלא הניח עירובי תבשילין הרי זה לא יאפה ולא יבשל ולא יטמין לא לו ולא לאחרים ולא אחרים אופין ומבשלין לו כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואופין לו ומבשלין לו ש"מ הוא נאסר וקמחו נאסר ש"מ
Man fragte: Hat er übertreten und gebacken, was dann? Komm und höre: „Wer keinen Eruw-Tawschilin niedergelegt hat, wie verfährt er? Er übereignet sein Mehl anderen, und die anderen backen und kochen für ihn.“
איבעיא להו עבר ואפה מאי ת"ש מי שלא הניח עירובי תבשילין כיצד הוא עושה מקנה קמחו לאחרים ואחרים אופין לו ומבשלין לו
Original: Beitzah 17a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.