Das eine ist [nach] Rabbi, das andere [nach]Rabbi Jose, dem Sohn Rabbi Jehudas. Denn es wird gelehrt: Hat man Ähren hereingebracht, um daraus Teig zu machen, darf man gelegentlich davon essen und ist [vom Zehnten] befreit.
הא רבי הא ר' יוסי בר' יהודה דתניא הכניס שבלין לעשות מהן עיסה אוכל מהן עראי ופטור
Und auch nach Rabbi Jose, dem Sohn Rabbi Jehudas, findest du es, etwa wenn man Ähren hereingebracht hat, um daraus Teig zu machen, und sich dann anders besonnen hat, sie am Feiertag auszureiben; dann werden sie an jenem Tag selbst zu Tewel.
ולרבי יוסי ברבי יהודה נמי משכחת לה כגון שהכניס שבלין לעשות מהן עיסה ונמלך עליהן למוללן ביום טוב דטבלא ביומיה
Sollen wir sagen, das stützt ihn: Wer Bündel Bockshornklee hatte, die Tewel sind, der zerstößt sie, berechnet, wie viel Samen darin ist, und sondert [den Zehnten] für den Samen ab, aber nicht für den Stängel. Ist das nicht Rabbi Jose, der Sohn Rabbi Jehudas, und er sagt: Dort werden sie nicht zu Tewel, hier werden sie zu Tewel?
לימא מסייע ליה מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהם ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו רבי יוסי בר' יהודה היא דאמר התם לא טבלא הכא טבלא
Vielmehr war Bockshornklee nötig. Man könnte meinen, da der Geschmack seines Stängels und seiner Frucht gleich ist, soll man auch für seinen Stängel absondern. Das lässt er uns hören.
Manche sagen: Abaje sagte: Der Streit [betrifft] Ähren; aber bei Hülsenfrüchten werden die Bündel nach aller Meinung nicht zu Tewel. Man wandte ein: Wer Bündel Bockshornklee hatte, die Tewel sind, der zerstößt sie, berechnet, wie viel Samen darin ist, und sondert für den Samen ab, aber nicht für den Stängel. Ist das nicht Tewel, das mit [der Pflicht zur] Teruma behaftet ist?
איכא דאמרי אמר אביי מחלוקת בשבלין אבל בקטניות דברי הכל אסורייתא לא טבלא מיתיבי מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל הרי זה כותש ומחשב כמה זרע יש בהן ומפריש על הזרע ואינו מפריש על העץ מאי לאו טבל טבול של תרומה
So wird auch gelehrt: Ein Levit, dem man Ähren als seinen Zehnten gegeben hat, macht sie zu gedroschenem Korn; Trauben – macht sie zu Wein; Oliven – macht sie zu Öl, sondert von ihnen die Teruma vom Zehnten ab und gibt sie dem Kohen. Denn wie die große Teruma nur
תניא נמי הכי בן לוי שנתנו לו שבלין במעשרותיו עושה אותן גורן ענבים עושה אותן יין זיתים עושה אותן שמן ומפריש עליהם תרומת מעשר ונותנן לכהן שכשם שתרומה גדולה אינה ניטלת
Original: Beitzah 13a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.