Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 1Einwand 1Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Dort ist die Sache nicht offenkundig, weil sie tauglich ist, um darauf zu liegen. Hier [aber] käme man zu sagen: Warum haben die Rabbanan es mir erlaubt? Damit sie nicht verderben. Was macht es mir aus, sie auszubreiten, was macht es mir aus, sie zu salzen?
התם לא מוכחא מלתא משום דחזי למזגא עליה הכא אתי למימר מאי טעמא שרו לי רבנן כי היכי דלא לסרח מה לי למשטחינהו מה לי לממלחינהו
Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels: Ein Mensch darf mehrere Fleischstücke auf einmal salzen, obwohl er nur ein Stück braucht. Raw Ada bar Ahawa wandte eine List an und salzte Knochen um Knochen.
אמר רב יהודה אמר שמואל מולח אדם כמה חתיכות בשר בבת אחת אף על פי שאינו צריך אלא לחתיכה אחת רב אדא בר אהבה מערים ומלח גרמא גרמא:
Ulla sagte: Drei Dinge hat man um ihres Anfangs willen auch an ihrem Ende erlaubt, und diese sind es: die Haut vor dem Tretenden, die Bretter von Verkaufsständen,
אמר עולא שלשה דברים התירו סופן משום תחלתן ואלו הן עור לפני הדורסן ותריסי חנויות
Die Haut vor dem Tretenden haben wir [doch schon] gelernt! – Man könnte meinen, der Grund von Bet Hillel ist, dass sie tauglich ist, um darauf zu liegen, und [es gilt] sogar am Vorabend des Feiertags. Das lässt er uns hören: Man hat um ihres Anfangs willen auch ihr Ende erlaubt – am Feiertag ja, am Vorabend des Feiertags nicht.
עור לפני הדורסן תנינא מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דחזי למזגא עלייהו ואפילו מערב יום טוב נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דיום טוב אין דערב יום טוב לא
Die Bretter von Verkaufsständen haben wir auch [schon] gelernt: [Und Bet Hillel erlauben sogar, sie wieder einzusetzen.] – Man könnte meinen, der Grund von Bet Hillel ist, dass es bei Geräten kein Bauen und kein Niederreißen gibt, und [es gilt] sogar bei denen von Häusern. Das lässt er uns hören: Man hat um ihres Anfangs willen auch ihr Ende erlaubt – bei Verkaufsständen ja, bei Häusern nicht.
תריסי חנויות נמי תנינא [ובית הלל מתירין אף להחזיר] מהו דתימא טעמייהו דבית הלל משום דאין בנין בכלים ואין סתירה בכלים ואפילו דבתים נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דחנויות אין דבתים לא
Das Wiederauflegen eines Pflasters im Heiligtum haben wir auch [schon] gelernt: Man legt ein Pflaster im Heiligtum wieder auf, aber nicht in der Provinz. – Man könnte meinen, was ist der Grund? Weil es im Heiligtum keine rabbinischen Schabbatverbote gibt – [also] sogar bei einem Kohen, der nicht zum Dienst befugt ist. Das lässt er uns hören: Man hat um seines Anfangs willen auch sein Ende erlaubt – wer zum Dienst befugt ist, ja; wer nicht zum Dienst befugt ist, nicht.
חזרת רטיה במקדש נמי תנינא מחזירין רטיה במקדש אבל לא במדינה מהו דתימא טעמא מאי משום דאין שבות במקדש אפילו כהן דלאו בר עבודה הוא קמ"ל התירו סופן משום תחלתן דבר עבודה אין דלאו בר עבודה לא
Wer sein Fass öffnet – das haben wir auch [schon] gelernt: Wer sein Fass öffnet oder seinen Teig anschneidet im Hinblick auf das Fest – Rabbi Jehuda sagt: Er soll es vollenden; und die Weisen sagen: Er soll es nicht vollenden.
פותח את חביתו נמי תנינא הפותח את חביתו ומתחיל בעיסתו על גב הרגל רבי יהודה אומר יגמור וחכמים אומרים לא יגמור
Man könnte meinen, die Unreinheit des Am ha-Arez haben die Rabbanan am Fest wie Reinheit behandelt, und zwar auch, wenn er nicht angefangen hat. Das lässt er uns hören: Man hat um seines Anfangs willen auch sein Ende erlaubt – hat er angefangen, ja; hat er nicht angefangen, nicht.
מהו דתימא טומאת עם הארץ ברגל כטהרה שויוה רבנן ואף על גב דלא התחיל נמי קמ"ל התירו סופן משום תחלתן התחיל אין לא התחיל לא
Und Ulla – warum sagt er dies nicht? Er spricht nicht von einem strittigen [Fall]. – Jene sind doch auch strittig! – [Eine Ansicht von] Bet Schammai neben Bet Hillel gilt nicht als Mischna.
ועולא מאי טעמא לא אמר הא בפלוגתא לא קא מיירי הנך נמי פלוגתא נינהו בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה
Unsere Mischna ist nicht wie dieser Tanna. Denn es wird gelehrt: Rabbi Schimon ben Elasar sagte: Bet Schammai und Bet Hillel stimmen überein, dass man die Ladenbretter am Feiertag abnehmen darf. Sie streiten nur über das Wiedereinsetzen: Bet Schammai sagen, man setzt sie nicht wieder ein; und Bet Hillel sagen, man setzt sie auch wieder ein. Wovon ist die Rede? Wenn sie eine Angel haben; haben sie aber keine Angel, ist es nach aller Meinung erlaubt.
מתניתין דלא כי האי תנא דתניא אמר רבי שמעון בן אלעזר מודים בית שמאי ובית הלל שמסלקין את התריסין ביום טוב לא נחלקו אלא להחזיר שבית שמאי אומרים אין מחזירין ובית הלל אומרים אף מחזירין במה דברים אמורים בשיש להן ציר אבל אין להן ציר דברי הכל מותר
Es wird doch [aber] gelehrt: Wovon ist die Rede? Wenn sie keine Angel haben; haben sie aber eine Angel, ist es nach aller Meinung verboten! – Abaje sagte: Haben sie eine Angel an der Seite, ist es nach aller Meinung verboten; haben sie überhaupt keine Angel, ist es nach aller Meinung erlaubt. Wo sie streiten, ist, wenn sie eine Angel in der Mitte haben.
והתניא במה דברים אמורים בשאין להן ציר אבל יש להן ציר דברי הכל אסור אמר אביי בשיש להן ציר מן הצד דברי הכל אסור אין להן ציר כל עיקר דברי הכל מותר כי פליגי בשיש להן ציר באמצע
Original: Beitzah 11b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.