dass ihr Knoten verrottet.
דמתעכל קטרייהו:
Beza 11a ביצה
Aufbau der Debatte:Mischna 1Baraita 2Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Im Nest [bestimmt] und vor dem Nest gefunden – so sind sie verboten. Sollen wir sagen, das stützt Rabbi Chanina? Denn Rabbi Chanina sagte: [Stehen] Mehrheit und Nähe [gegeneinander], richte dich nach der Mehrheit.
בתוך הקן ומצא לפני הקן אסורין: לימא מסייע ליה לר' חנינא דאמר ר' חנינא רוב וקרוב הלך אחר הרוב
Abaje sagte: Auf einem Brett. Rawa sagte: Wir befassen uns mit zwei Nestern, eines über dem anderen. Und es ist nicht nötig [zu sagen]: Hat man im unteren bestimmt und im oberen nicht bestimmt, und hat man [Tauben] im unteren gefunden und im oberen keine gefunden, dass sie verboten sind; denn wir sagen: Jene sind weggeflogen, und diese sind [aus dem oberen] herabgeglitten und heruntergekommen.
אמר אביי בדף רבא אמר בשני קנין זו למעלה מזו עסקינן ולא מבעיא זמן בתחתונה ולא זמן בעליונה ומצא בתחתונה ולא מצא בעליונה דאסירן דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך אשתרבובי אשתרבוב ונחות
Sondern selbst wenn man im oberen bestimmt hat und im unteren nicht bestimmt hat, und man kam und fand [Tauben] im oberen und fand keine im unteren, sind auch diese verboten; denn wir sagen: Jene sind weggeflogen, und diese sind [aus dem unteren] hinaufgeklettert.
אלא אפילו זמן בעליונה ולא זמן בתחתונה ובא ומצא בעליונה ולא מצא בתחתונה הנך נמי אסירי דאמרינן הנך אזלו לעלמא והנך סרוכי סריך וסליקו:
Und wenn dort nur sie sind, so sind sie erlaubt. Wie ist der Fall? Wollte man sagen, bei flüggen, so ist zu sagen: Jene sind weggeflogen, und diese sind andere.
ואם אין שם אלא הן הרי אלו מותרין: היכי דמי אילימא במפורחין איכא למימר הנך אזלו לעלמא והני אחריני נינהו
Vielmehr bei hüpfenden. Wenn es ein Nest innerhalb von fünfzig Ellen gibt – sie sind [von dort] herübergehüpft! Und wenn es kein Nest innerhalb von fünfzig Ellen gibt, ist es selbstverständlich, dass sie erlaubt sind; denn Mar Ukwa bar Chama sagte: Jedes [Junge], das hüpft, hüpft nicht weiter als fünfzig Ellen.
אלא במדדין אי דאיכא קן בתוך חמשים אמה אדדויי אדדו ואי דליכא קן בתוך חמשים אמה פשיטא דמותרין דאמר מר עוקבא בר חמא כל המדדה אין מדדה יותר מחמשים אמה
Tatsächlich, wenn es ein Nest innerhalb von fünfzig Ellen gibt, und etwa wenn es in einem Winkel steht. Man könnte meinen, sie sind herübergehüpft. Das lässt er uns hören: Überall, wo es hüpft und sein Nest wieder sieht, hüpft es; und wenn nicht, hüpft es nicht.
לעולם דאיכא קן בתוך חמשים אמה וכגון דקיימא בקרן זוית מהו דתימא אדדויי אדדו קמ"ל כל היכא דמדדה והדר חזי לקניה מדדה ואי לא לא מדדה:
MISCHNA: Bet Schammai sagen: Man nimmt den Mörserstößel nicht, um darauf Fleisch zu zerhacken; und Bet Hillel erlauben es. Bet Schammai sagen: Man legt die Haut nicht vor den Tretenden hin, und man hebt sie nur auf, wenn eine Olivengröße Fleisch daran ist; und Bet Hillel erlauben es.
מתני׳ בית שמאי אומרים אין נוטלים את העלי לקצב עליו בשר ובית הלל מתירין בית שמאי אומרים אין נותנין את העור לפני הדורסן ולא יגביהנו אלא אם כן יש עמו כזית בשר ובית הלל מתירין:
GEMARA: Es wird gelehrt: Und sie stimmen überein, dass man ihn, wenn man darauf Fleisch zerhackt hat, nicht [mehr] tragen darf.
גמ׳ תנא ושוין שאם קצב עליו בשר שאסור לטלטלו
Abaje sagte: Der Streit [betrifft] einen Mörserstößel; aber bei einem Knochenhackklotz ist es nach aller Meinung erlaubt. – Das ist doch selbstverständlich, wir haben doch „Mörserstößel“ gelernt!
אמר אביי מחלוקת בעלי אבל בתברא גרמי דברי הכל מותר פשיטא עלי תנן
Man könnte meinen, dasselbe gilt sogar für einen Knochenhackklotz, und dass er „Mörserstößel“ lehrt, ist, um dir die Stärke von Bet Hillel kundzutun, dass sie sogar eine Sache erlauben, deren Arbeit für Verbotenes ist. Das lässt er uns hören.
מהו דתימא הוא הדין דאפילו תברא גרמי נמי והאי דקתני עלי להודיעך כחן דבית הלל דאפילו דבר שמלאכתו לאיסור נמי שרו קמ"ל
Manche sagen: Abaje sagte: Es ist nur nötig [für den Fall], selbst [bei] einem neuen Knochenhackklotz. Man könnte meinen, er besinnt sich anders und zerhackt nicht darauf. Das lässt er uns hören.
איכא דאמרי אמר אביי לא נצרכא אלא אפילו תברא גרמי חדתי מהו דתימא ממלך ולא תבר עלה קמ"ל
Und Bet Schammai befürchten nicht, dass man sich anders besinnen könnte? Es wird doch gelehrt: Bet Schammai sagen: Man bringt nicht den Schlachter und das Messer zum Vieh, und nicht das Vieh zum Schlachter und dem Messer; und Bet Hillel sagen: Man bringt das eine zum anderen.
ובית שמאי לא חיישי לאמלוכי והתניא בית שמאי אומרים אין מוליכין טבח וסכין אצל בהמה ולא בהמה אצל טבח וסכין ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
Bet Schammai sagen: Man bringt nicht die Gewürze und den Stößel zum Mörser, und nicht den Mörser zu den Gewürzen und dem Stößel; und Bet Hillel sagen: Man bringt das eine zum anderen.
בית שמאי אומרים אין מוליכין תבלין ומדוך אצל מדוכה ולא מדוכה אצל תבלין ומדוך ובית הלל אומרים מוליכין זה אצל זה
Wie ist das vergleichbar? Einleuchtend ist es beim Vieh, dass man sich anders besinnen könnte, indem man sagt: Ich lasse dieses magere Vieh und hole ein anderes Vieh, das fetter ist als dieses. Auch beim Topf könnte man sich anders besinnen, indem man sagt: Ich lasse diesen Topf, der Gewürze braucht, und hole einen anderen, der keine Gewürze braucht. Was ist hier zu sagen – er besinnt sich anders und zerhackt nicht? Da er [das Tier] geschlachtet hat, steht es zum Zerhacken bereit.
הכי השתא בשלמא בהמה אתי לאמלוכי דאמר נשבק האי בהמה כחושה ומייתינא בהמה אחריתי דשמינה מינה קדרה נמי אתי לאימלוכי דאמר נשבק האי קדרה דבעיא תבלין ומייתינא אחריתי דלא בעיא תבלין הכא מאי איכא למימר ממלך ולא תבר כיון דשחטה לתבירא קיימא:
Bet Schammai sagen: Man legt die Haut nicht hin. Es wird gelehrt: Und sie stimmen überein, dass man darauf Fleisch zum Braten salzen darf. Abaje sagte: Das hat man nur für das Braten gelehrt, aber für den Topf nicht.
בית שמאי אומרים אין נותנין את העור: תנא ושוין שמולחין עליו בשר לצלי אמר אביי לא שנו אלא לצלי אבל לקדרה לא
Das ist doch selbstverständlich, wir haben doch „zum Braten“ gelernt! – Das lässt er uns hören: dass es sogar zum Braten, wenn es dem für den Topf ähnlich ist, verboten ist.
פשיטא לצלי תנן הא קמ"ל דאפילו לצלי כעין קדרה אסור
Die Rabbanan lehrten: Man salzt die Fettstücke nicht und wendet sie auch nicht. Im Namen Rabbi Jehoschuas sagte man: Man breitet sie im Wind auf Pflöcken aus.
תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום ר' יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות
Raw Matana sagte: Die Halacha folgt Rabbi Jehoschua. Manche sagen: Raw Matana sagte: Die Halacha folgt nicht Rabbi Jehoschua. Einleuchtend ist es nach dem, der sagt, die Halacha folgt Rabbi Jehoschua, dass es nötig war; man könnte meinen, [bei] einem Einzelnen und einer Mehrheit folgt die Halacha der Mehrheit – das lässt er uns hören: Die Halacha folgt dem Einzelnen.
אמר רב מתנה הלכה כר' יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כר' יהושע בשלמא למאן דאמר הלכה כר' יהושע אצטריך סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד
Aber nach dem, der sagt, die Halacha folgt nicht [Rabbi Jehoschua] – das ist doch selbstverständlich: [Bei] einem Einzelnen und einer Mehrheit folgt die Halacha der Mehrheit! – Man könnte meinen, der Grund Rabbi Jehoschuas ist einleuchtend, denn wenn du es ihm nicht erlaubst, enthält er sich und schlachtet nicht. Das lässt er uns hören.
אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא יחיד ורבים הלכה כרבים מהו דתימא מסתבר טעמיה דר' יהושע דאי לא שרית ליה ממנע ולא שחיט קא משמע לן
Und was ist der Unterschied zur Haut vor dem Tretenden?
ומאי שנא מעור לפני הדורסן
Original: Beitzah 11a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.