auch „Preist“; jedenfalls aber ist „Lasst uns preisen“ besser, denn Raw Ada bar Ahawa sagte: Im Lehrhaus Raws sagt man: Wir haben gelernt: Sechs teilen sich, bis es zehn sind.
אף ברכו ומ"מ נברך עדיף דאמר רב אדא בר אהבה אמרי בי רב תנינא ו' נחלקין עד י'
Gut, wenn du sagst, „Lasst uns preisen“ ist besser – deshalb teilen sie sich; wenn du aber sagst, „Preist“ ist besser – warum teilen sie sich? Folgt daraus nicht, dass „Lasst uns preisen“ besser ist? Folgere es daraus.
אי אמרת בשלמא נברך עדיף מש"ה נחלקין אלא א"א ברכו עדיף אמאי נחלקין אלא לאו ש"מ נברך עדיף ש"מ
Es wird auch so gelehrt: Ob er „Preist“ sagte oder „Lasst uns preisen“ – man rügt ihn deswegen nicht; doch die Genauen rügen ihn deswegen. Und an den Segenssprüchen eines Menschen erkennt man, ob er ein Gelehrter ist oder nicht. Wie? Rabbi sagt: [Sagt er] „und durch Seine Güte“, so ist er ein Gelehrter; „und von Seiner Güte“, so ist er ein Unwissender.
תניא נמי הכי בין שאמר ברכו בין שאמר נברך אין תופסין אותו על כך והנקדנין תופסין אותו על כך ומברכותיו של אדם ניכר אם ת"ח הוא אם לאו כיצד רבי אומר ובטובו הרי זה ת"ח ומטובו ה"ז בור
Abaje sagte zu Raw Dimi: Es steht doch geschrieben: „Und von Deinem Segen werde das Haus Deines Knechtes gesegnet für immer“ (2 Sam 7,29)! – Bei einer Bitte ist es anders. – Auch bei einer Bitte steht doch geschrieben: „Öffne deinen Mund weit, und Ich will ihn füllen“ (Ps 81,11)! – Das steht in Bezug auf Worte der Tora geschrieben.
א"ל אביי לרב דימי והכתיב (ש"ב ז, כט) ומברכתך יברך (את) בית עבדך לעולם בשאלה שאני בשאלה נמי הכתיב (תהלים פא, יא) הרחב פיך ואמלאהו ההוא בד"ת כתיב
Es wird gelehrt: Rabbi sagt: „Durch Seine Güte leben wir“ – so ist er ein Gelehrter; „leben“ – so ist er ein Unwissender. Die Leute von Nehar Bel lehren es umgekehrt, doch die Halacha ist nicht wie die Leute von Nehar Bel.
תניא רבי אומר בטובו חיינו הרי זה ת"ח חיים הרי זה בור נהרבלאי מתני איפכא ולית הלכתא כנהרבלאי
Rabbi Jochanan sagte: „Lasst uns preisen, von dessen Speise wir gegessen haben“ – so ist er ein Gelehrter; „Lasst uns den preisen, von dessen Speise wir gegessen haben“ – so ist er ein Unwissender.
אמר רבי יוחנן נברך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח למי שאכלנו משלו הרי זה בור
Raw Acha, der Sohn des Rawa, sagte zu Raw Aschi: Wir sagen doch: „dem, der für unsere Väter und für uns all diese Wunder getan hat“! Er sagte zu ihm: Dort ist die Sache offenkundig: Wer tut Wunder? Der Heilige, gelobt sei Er.
אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי והא אמרינן למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הנסים האלו א"ל התם מוכחא מילתא מאן עביד ניסי קודשא ב"ה
Rabbi Jochanan sagte: „Gelobt, von dessen Speise wir gegessen haben“ – so ist er ein Gelehrter; „für die Speise, die wir gegessen haben“ – so ist er ein Unwissender.
א"ר יוחנן ברוך שאכלנו משלו הרי זה ת"ח על המזון שאכלנו הרי זה בור
Raw Huna, der Sohn des Raw Jehoschua, sagte: Das sagten wir nur bei dreien, wo der Name des Himmels nicht vorkommt; bei zehn aber, wo der Name des Himmels vorkommt, ist die Sache offenkundig, wie wir gelernt haben: Wie er den Segen spricht, so antwortet man ihm: „Gelobt sei der Ewige, der Gott Israels, der Gott der Heerscharen, der über den Keruwim thront, für die Speise, die wir gegessen haben.“
א"ר הונא בריה דרב יהושע לא אמרן אלא בג' דליכא שם שמים אבל בעשרה דאיכא שם שמים מוכחא מילתא כדתנן כענין שהוא מברך כך עונין אחריו ברוך ה' אלהי ישראל אלהי הצבאות יושב הכרובים על המזון שאכלנו:
Ob zehn oder hunderttausend. Das ist in sich schwierig: Du sagst: Ob zehn oder hunderttausend – demnach sind sie einander gleich; und dann lehrt er: Bei hundert sagt er …, bei tausend sagt er …, bei zehntausend sagt er …!
אחד עשרה ואחד עשרה רבוא: הא גופא קשיא אמרת אחד עשרה ואחד עשרה רבוא אלמא כי הדדי נינהו והדר קתני במאה אומר באלף אומר ברבוא אומר
Raw Josef sagte: Kein Widerspruch: Das eine ist Rabbi Jose der Galiläer, das andere Rabbi Akiwa; denn wir haben gelernt: Rabbi Jose der Galiläer sagt: Nach der Größe der Versammlung sprechen sie den Segen, denn es heißt: „In Versammlungen preist Gott“ (Ps 68,27).
אמר רב יוסף לא קשיא הא ר' יוסי הגלילי הא ר"ע דתנן ר' יוסי הגלילי אומר לפי רוב הקהל הם מברכין שנאמר (תהלים סח, כז) במקהלות ברכו אלהים:
Rabbi Akiwa sagte: Was finden wir im Bethaus usw. Und Rabbi Akiwa – was macht er mit diesem Vers des Rabbi Jose des Galiläers? Er braucht ihn für das, was gelehrt wird: Rabbi Meir pflegte zu sagen: Woher, dass selbst die Ungeborenen im Leib ihrer Mutter am Meer ein Lied sangen? Denn es heißt: „In Versammlungen preist Gott, den Ewigen, ihr aus dem Quell Israels“ (Ps 68,27). Und der andere? Er leitet es aus „Quell“ ab.
אר"ע מה מצינו בבית הכנסת וכו': ור"ע האי קרא דרבי יוסי הגלילי מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדתניא היה ר' מאיר אומר מנין שאפי' עוברין שבמעי אמן אמרו שירה על הים שנאמר במקהלות ברכו אלהים ה' ממקור ישראל ואידך ממקור נפקא
Rawa sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa. Rabina und Raw Chama bar Busi kamen ins Haus des Exilarchen. Raw Chama stand auf und suchte nach hundert [Leuten]. Rabina sagte zu ihm: Das brauchst du nicht; so sagte Rawa: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa.
אמר רבא הלכה כר"ע רבינא ורב חמא בר בוזי אקלעו לבי ריש גלותא קם רב חמא וקא מהדר אבי מאה א"ל רבינא לא צריכת הכי אמר רבא הלכה כר"ע
Rawa sagte: Wenn wir im Haus des Exilarchen Brot essen, sprechen wir den Segen in Gruppen zu je dreien. – Sollen sie doch in Gruppen zu je zehn segnen! – Der Exilarch würde es hören und sich ärgern. – Sollen sie doch mit dem Segen des Exilarchen ihre Pflicht erfüllen! – Da alle lärmen, hört man es nicht.
אמר רבא כי אכלינן רפתא בי ריש גלותא מברכינן ג' ג' וליברכו י' י' שמע ריש גלותא ואיקפד וניפקו בברכתא דריש גלותא איידי דאוושו כ"ע לא שמעי
Rabba Tosfaa sagte: Drei, die zusammen Brot gegessen haben, und einer von ihnen kam [den anderen] zuvor und sprach den Segen für sich – sie erfüllen ihre Pflicht durch seinen Aufruf, er aber erfüllt seine Pflicht nicht durch ihren Aufruf, weil es keinen nachträglichen Aufruf gibt.
אמר רבה תוספאה הני ג' דכרכי רפתא בהדי הדדי וקדים חד מינייהו ובריך לדעתיה אינון נפקין בזמון דידיה איהו לא נפיק בזמון דידהו לפי שאין זמון למפרע:
Rabbi Jischmael sagt. Rafram bar Papa kam in das Bethaus von Awe Gewar. Er stand auf, las aus dem Buch und sagte: „Preist den Ewigen“, schwieg und sagte nicht „den Gepriesenen“. Da riefen alle laut: „Preist den Ewigen, den Gepriesenen!“ Rawa sagte: Schwarzer Topf! Was hast du mit dem Meinungsstreit zu schaffen? Und außerdem verfährt doch alle Welt nach Rabbi Jischmael.
ר' ישמעאל אומר: רפרם בר פפא איקלע לבי כנישתא דאבי גיבר קם קרא בספרא ואמר ברכו את ה' ואשתיק ולא אמר המבורך אוושו כ"ע ברכו את ה' המבורך אמר רבא פתיא אוכמא בהדי פלוגתא למה לך ועוד הא נהוג עלמא כרבי ישמעאל:
MISCHNA: Drei, die zusammen gegessen haben, dürfen sich nicht trennen, ebenso vier und ebenso fünf. Sechs teilen sich, bis es zehn sind; und zehn teilen sich nicht, bis es zwanzig sind.
מתני׳ ג' שאכלו כאחת אינן רשאין ליחלק וכן ד' וכן חמשה ו' נחלקין עד עשרה ועשרה אין נחלקין עד כ'
Zwei Gruppen, die in einem Haus aßen – wenn ein Teil von ihnen die anderen sehen kann, werden sie zum Aufruf zusammengezählt; wenn nicht, rufen diese für sich auf und jene für sich.
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו הרי אלו מצטרפין לזמון ואם לאו אלו מזמנין לעצמן ואלו מזמנין לעצמן
Dies lässt er uns hören: wie das, was Rabbi Abba im Namen von Schmuel sagte: Drei, die sich zusammen zum Essen gesetzt und noch nicht gegessen haben, dürfen sich nicht trennen.
הא קמ"ל כי הא דאמר רבי אבא אמר שמואל ג' שישבו לאכול כאחת ועדיין לא אכלו אינן רשאין ליחלק
Eine andere Lesart: Rabbi Abba sagte im Namen von Schmuel: So lehrt er: Drei, die sich zusammen zum Essen gesetzt haben, dürfen sich nicht trennen, auch wenn jeder Einzelne von seinem eigenen Laib isst. Oder auch: wie das des Raw Huna, denn Raw Huna sagte: Drei, die aus drei Gruppen gekommen sind, dürfen sich nicht trennen.
ל"א אמר רבי אבא אמר שמואל הכי קתני ג' שישבו לאכול כאחת אע"פ שכל אחד ואחד אוכל מככרו אינן רשאין ליחלק אי נמי כי הא דרב הונא דאמר רב הונא ג' שבאו מג' חבורות אינן רשאין ליחלק
Original: Berakhot 50a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.