Rabbi Seira war krank. Rabbi Abbahu ging zu ihm hinein und gelobte: Wenn der Kleine mit den versengten Beinen gesund wird, mache ich einen Festtag für die Rabbanan. Er wurde gesund, und er machte ein Mahl für alle Rabbanan. Als es an das Anschneiden [des Brotes] ging, sagte er zu Rabbi Seira: Möge der Meister für uns anschneiden. Er sagte zu ihm: Hält der Meister nicht das, was Rabbi Jochanan sagte: Der Hausherr bricht das Brot? Da schnitt er für sie an.
ר' זירא חלש על לגביה ר' אבהו קביל עליה אי מתפח קטינא חריך שקי עבידנא יומא טבא לרבנן אתפח עבד סעודתא לכולהו רבנן כי מטא למשרי אמר ליה לר' זירא לישרי לן מר א"ל לא סבר לה מר להא דר' יוחנן דאמר בעל הבית בוצע שרא להו
Als es an das Segnen ging, sagte er zu ihm: Möge der Meister für uns den Segen sprechen. Er sagte zu ihm: Hält der Meister nicht das, was Raw Huna aus Babylonien sagte: Wer das Brot bricht, spricht den Segen?
כי מטא לברוכי אמר ליה נבריך לן מר אמר ליה לא סבר לה מר להא דרב הונא דמן בבל דאמר בוצע מברך
Nach dem, was Rabbi Jochanan im Namen von Rabbi Schimon ben Jochai sagte: Der Hausherr bricht das Brot, und der Gast spricht den Segen. Der Hausherr bricht, damit er mit wohlwollendem Auge breche, und der Gast spricht den Segen, damit er den Hausherrn segne.
כי הא דאמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחי בעל הבית בוצע ואורח מברך בעל הבית בוצע כדי שיבצע בעין יפה ואורח מברך כדי שיברך בעל הבית
Und Rabbi fügte noch Worte hinzu: „Und er möge sehr erfolgreich sein mit all seinen Gütern, und seine Güter und unsere Güter mögen erfolgreich und der Stadt nahe sein; und der Satan möge weder über das Werk seiner Hände noch über das Werk unserer Hände herrschen; und weder vor ihm noch vor uns möge sich irgendetwas von sündigem Gedanken, Übertretung und Schuld einstellen, von nun an bis in Ewigkeit.“
ורבי מוסיף בה דברים ויצלח מאד בכל נכסיו ויהיו נכסיו ונכסינו מוצלחים וקרובים לעיר ואל ישלוט שטן לא במעשי ידיו ולא במעשי ידינו ואל יזדקר לא לפניו ולא לפנינו שום דבר הרהור חטא ועבירה ועון מעתה ועד עולם:
Sollen wir sagen, dies ist wie [der Streit] der Tannaim? Denn eine [Baraita] lehrt: Der Tischsegen [besteht aus] zwei und drei, und eine andere lehrt: drei und vier. Man nahm an, dass nach allen „der Gute und Gutes Tuende“ nicht von der Tora ist. Streiten sie nicht etwa darin: Wer sagt „zwei und drei“, meint: bis „…der ernährt“; und wer sagt „drei und vier“, meint: bis „Lasst uns preisen“?
נימא כתנאי דתני חדא ברכת המזון שנים ושלשה ותניא אידך שלשה וארבעה סברוה דכולי עלמא הטוב והמטיב לאו דאורייתא היא מאי לאו בהא קמיפלגי מאן דאמר שתים ושלש קסבר עד הזן ומאן דאמר שלש וארבע קסבר עד נברך
Raw Nachman erklärt es nach seiner Ansicht: Nach allen [reicht er] bis „Lasst uns preisen“. Wer sagt „drei und vier“ – gut; und wer sagt „zwei und drei“, sagt dir: Hier geht es um den Segen der Arbeiter, denn der Meister sagte: Er beginnt mit „…der ernährt“ und schließt „…der Jerusalem baut“ in den Segen über das Land ein.
רב נחמן מתרץ לטעמיה דכ"ע עד נברך מאן דאמר שלש וארבע שפיר ומ"ד שתים ושלש אמר לך הכא בברכת פועלים עסקינן דאמר מר פותח בהזן וכולל בונה ירושלים בברכת הארץ
Raw Scheschet erklärt es nach seiner Ansicht: Nach allen [reicht er] bis „…der ernährt“. Wer sagt „zwei und drei“ – gut; und wer sagt „drei und vier“, meint, „der Gute und Gutes Tuende“ sei von der Tora.
רב ששת מתרץ לטעמיה דכ"ע עד הזן מ"ד שתים ושלש שפיר ומ"ד שלש וארבע קסבר הטוב והמטיב דאורייתא היא
Raw Jizchak bar Schmuel bar Marta sagte im Namen von Raw: Wisse, dass „der Gute und Gutes Tuende“ nicht von der Tora ist, denn man beginnt ihn mit „Gelobt“ und schließt ihn nicht mit „Gelobt“, wie gelehrt wird: Alle Segenssprüche beginnt man mit „Gelobt“ und schließt sie mit „Gelobt“, außer dem Segen über Früchte, dem Segen über Gebote, einem Segen, der an einen anderen anschließt, und dem letzten Segen beim Schma-Lesen. Manche von ihnen beginnt man mit „Gelobt“ und schließt nicht mit „Gelobt“,
אמר רב יצחק בר שמואל בר מרתא משמיה דרב תדע דהטוב והמטיב לאו דאורייתא שהרי פותח בה בברוך ואין חותם בה בברוך כדתניא כל הברכות כולן פותח בהן בברוך וחותם בהן בברוך חוץ מברכת הפירות וברכת המצות וברכה הסמוכה לחברתה וברכה אחרונה שבקריאת שמע יש מהן שפותח בהן בברוך ואין חותם בברוך
Original: Berakhot 46a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.