denn er bewirkt für sich selbst einen Segensspruch.
דגורם ברכה לעצמו
Berachot 42a ברכות
Aufbau der Debatte:Mischna 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Raw Huna aß dreizehn Brote, von denen je drei auf ein Kaw gingen, und sprach keinen Segen. Raw Nachman sagte zu ihm: Das [reicht] gegen Hunger? Vielmehr: Über alles, worauf andere eine Mahlzeit gründen, muss man den Segen sprechen.
רב הונא אכל תליסר ריפתי בני תלתא תלתא בקבא ולא בריך א"ל רב נחמן עדי כפנא אלא כל שאחרים קובעים עליו סעודה צריך לברך
Raw Jehuda war mit der Hochzeit seines Sohnes im Haus von Raw Jehuda bar Chawiwa beschäftigt. Man brachte ihnen Gebäck, das als Knabberwerk kommt. Als er kam, hörte er, wie sie „… der hervorbringt“ sprachen. Er sagte zu ihnen: Was ist das für ein Zirpen, das ich höre? Sprecht ihr etwa „… der Brot aus der Erde hervorbringt“? Sie sagten zu ihm: Ja, denn es wurde gelehrt: Rabbi Mona sagte im Namen von Rabbi Jehuda: Über Gebäck, das als Knabberwerk kommt, spricht man „… der hervorbringt“; und Schmuel sagte: Die Halacha ist wie Rabbi Mona.
רב יהודה הוה עסיק ליה לבריה בי רב יהודה בר חביבא אייתו לקמייהו פת הבאה בכסנין כי אתא שמעינהו דקא מברכי המוציא אמר להו מאי ציצי דקא שמענא דילמא המוציא לחם מן הארץ קא מברכיתו אמרי ליה אין דתניא רבי מונא אמר משום רבי יהודה פת הבאה בכסנין מברכין עליה המוציא ואמר שמואל הלכה כרבי מונא
Er sagte zu ihnen: Es wurde gesagt: Die Halacha ist nicht wie Rabbi Mona. Sie sagten zu ihm: Aber der Meister selbst hat doch im Namen Schmuels gesagt: Mit Brötchen darf man einen Eruw machen, und man spricht über sie „… der hervorbringt“! – Dort ist es anders, denn er gründet seine Mahlzeit auf sie; wo er aber seine Mahlzeit nicht auf sie gründet, nicht.
אמר להו אין הלכה כרבי מונא אתמר אמרי ליה והא מר הוא דאמר משמיה דשמואל לחמניות מערבין בהן ומברכין עליהן המוציא שאני התם דקבע סעודתיה עלייהו אבל היכא דלא קבע סעודתיה עלייהו לא
Raw Papa kam in das Haus von Raw Huna, dem Sohn von Raw Natan. Nachdem sie ihre Mahlzeit beendet hatten, brachte man ihnen etwas zu essen. Raw Papa nahm und aß. Sie sagten zu ihm: Ist der Meister nicht der Meinung, dass es nach Beendigung verboten ist zu essen? Er sagte zu ihnen: Es wurde gesagt: [erst] nach dem Abräumen.
רב פפא איקלע לבי רב הונא בריה דרב נתן בתר דגמר סעודתייהו אייתו לקמייהו מידי למיכל שקל רב פפא וקא אכיל אמרי ליה לא סבר לה מר גמר אסור מלאכול אמר להו סלק אתמר
Rawa und Rabbi Seira kamen in das Haus des Exilarchen. Nachdem man den Tisch vor ihnen abgeräumt hatte, schickte man ihnen aus dem Haus des Exilarchen eine Portion. Rawa aß, Rabbi Seira aß nicht. Er sagte zu ihm: Ist der Meister nicht der Meinung, dass es nach dem Abräumen verboten ist zu essen? Er sagte zu ihm: Wir verlassen uns auf den Tisch des Exilarchen.
רבא ורבי זירא איקלעו לבי ריש גלותא לבתר דסליקו תכא מקמייהו שדרו להו ריסתנא מבי ריש גלותא רבא אכיל ורבי זירא לא אכיל א"ל לא סבר לה מר סלק אסור מלאכול א"ל אנן אתכא דריש גלותא סמכינן:
Raw sagte: Wer an Öl gewöhnt ist, den hält das Öl zurück. Raw Aschi sagte: Als wir im Lehrhaus von Raw Kahana waren, sagte er uns: Uns zum Beispiel, die wir an Öl gewöhnt sind, hält das Öl zurück. Doch die Halacha ist nicht wie all diese Lehren, sondern wie das, was Rabbi Chija bar Aschi im Namen Raws sagte: Es gibt drei unmittelbare Folgen: Unmittelbar auf das Aufstemmen [der Hände] folgt das Schlachten; unmittelbar auf [den Segensspruch der] Erlösung folgt die Tefilla; unmittelbar auf das Händewaschen folgt der Segensspruch.
אמר רב הרגיל בשמן שמן מעכבו אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא אמר לן כגון אנן דרגילינן במשחא משחא מעכבא לן ולית הלכתא ככל הני שמעתתא אלא כי הא דאמר רבי חייא בר אשי אמר רב שלש תכיפות הן תכף לסמיכה שחיטה תכף לגאולה תפלה תכף לנטילת ידים ברכה
Abaje sagte: Auch wir wollen sagen: Unmittelbar auf Toragelehrte folgt Segen, denn es heißt: „Der Ewige hat mich um deinetwillen gesegnet“ (Gen 30,27). Wenn du willst, sage ich: von hier, denn es heißt: „Und der Ewige segnete das Haus des Ägypters um Josefs willen“ (Gen 39,5).
אמר אביי אף אנו נאמר תכף לתלמידי חכמים ברכה שנאמר (בראשית ל, כז) ויברכני ה' בגללך איבעית אימא מהכא שנאמר (בראשית לט, ה) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף:
MISCHNA: Hat er den Segen über den Wein vor der Mahlzeit gesprochen, hat er [damit] den Wein nach der Mahlzeit befreit. Hat er den Segen über die Vorspeise vor der Mahlzeit gesprochen, hat er die Nachspeise nach der Mahlzeit befreit. Hat er den Segen über das Brot gesprochen, hat er die Vorspeise befreit; über die Vorspeise, hat er das Brot nicht befreit. Bet Schammai sagen: Auch nicht das Topfgericht.
מתני׳ ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון ברך על הפרפרת שלפני המזון פטר את הפרפרת שלאחר המזון ברך על הפת פטר את הפרפרת על הפרפרת לא פטר את הפת בש"א אף לא מעשה קדרה
Saßen sie, spricht jeder für sich den Segen; lagen sie zu Tisch, spricht einer den Segen für alle.
היו יושבין כל אחד מברך לעצמו הסבו אחד מברך לכולן
Original: Berakhot 42a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.