aller gekochten [Gemüse].
דכולהו שלקי
Berachot 36a ברכות
Aufbau der Debatte:Frage 1Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Wenn dem so ist, ist das Anigaron die Hauptsache und das Öl das Beiwerk, und wir haben gelernt: Dies ist die Regel: Bei allem, was Hauptsache ist und bei dem ein Beiwerk ist, spricht man den Segen über die Hauptsache und befreit [damit] das Beiwerk.
א"כ הוה ליה אניגרון עיקר ושמן טפל ותנן זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה
Womit befassen wir uns hier? Mit einem, der Halsschmerzen hat. Denn es wurde gelehrt: Wer Halsschmerzen hat, soll am Schabbat nicht von vornherein mit Öl gurgeln; er darf aber viel Öl in Anigaron geben und schlucken.
הכא במאי עסקינן בחושש בגרונו דתניא החושש בגרונו לא יערענו בשמן תחלה בשבת אבל נותן שמן הרבה לתוך אניגרון ובולע
Das ist doch selbstverständlich! – Man könnte meinen, da er es auf Heilung abgesehen hat, solle er überhaupt keinen Segen darüber sprechen; daher lehrt er uns: Da er davon Genuss hat, muss er den Segen sprechen.
פשיטא מהו דתימא כיון דלרפואה קא מכוין לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:
Weizenmehl: Raw Jehuda sagte: „… der die Frucht der Erde erschafft“; Raw Nachman sagte: „… durch dessen Wort alles entsteht“.
קמחא דחיטי רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ורב נחמן אמר שהכל נהיה בדברו
Rawa sagte zu Raw Nachman: Widersprich Raw Jehuda nicht, denn Rabbi Jochanan und Schmuel stehen auf seiner Seite. Denn Raw Jehuda sagte im Namen Schmuels, und ebenso sagte Rabbi Jizchak im Namen von Rabbi Jochanan: Über Olivenöl spricht man den Segen „… der die Frucht des Baumes erschafft“. Demnach bleibt es, obwohl es sich verändert hat, bei seinem ursprünglichen Status; so bleibt es auch hier, obwohl es sich verändert hat, bei seinem ursprünglichen Status.
א"ל רבא לרב נחמן לא תפלוג עליה דרב יהודה דר' יוחנן ושמואל קיימי כוותיה דאמר רב יהודה אמר שמואל וכן א"ר יצחק א"ר יוחנן שמן זית מברכין עליו בורא פרי העץ אלמא אע"ג דאשתני במלתיה קאי ה"נ אע"ג דאשתני במלתיה קאי
Ist das denn vergleichbar? Dort hat es keine weitere Veredelung; hier hat es eine weitere Veredelung, im Brot.
מי דמי התם לית ליה עלויא אחרינא הכא אית ליה עלויא אחרינא בפת
Und wenn es eine weitere Veredelung hat, sprechen wir darüber nicht „… der die Frucht der Erde erschafft“, sondern „… durch dessen Wort alles entsteht“? Rabbi Seira sagte doch im Namen von Raw Mattana im Namen Schmuels: Über rohen Kürbis und Gerstenmehl spricht man den Segen „… durch dessen Wort alles entsteht“. Doch wohl, weil man über [Mehl] aus Weizen „… der die Frucht der Erde erschafft“ spricht?
וכי אית ליה עלויא אחרינא לא מברכינן עליה בורא פרי האדמה אלא שהכל והא"ר זירא אמר רב מתנא אמר שמואל אקרא חייא וקמחא דשערי מברכינן עלייהו שהכל נהיה בדברו מאי לאו דחיטי בורא פרי האדמה
Nein, auch über [Mehl] aus Weizen [spricht man] „… durch dessen Wort alles entsteht“.
לא דחיטי נמי שהכל נהיה בדברו
Dann sollte er uns [den Fall] mit Weizen lehren, und umso mehr [gälte es] für Gerste!
ולשמעינן דחיטי וכ"ש דשערי
Hätte er uns [den Fall] mit Weizen gelehrt, hätte ich gemeint: Das gilt nur für Weizen[mehl], über Gerstenmehl aber spricht man überhaupt keinen Segen; daher lehrt er uns [dies].
אי אשמעינן דחיטי הוה אמינא ה"מ דחיטי אבל דשערי לא לבריך עליה כלל קמ"ל
Ist es denn geringer als Salz und Salzlake? Wir haben doch gelernt: Über Salz und Salzlake sagt man „… durch dessen Wort alles entsteht“! – Es war nötig: Man könnte meinen, Salz und Salzlake pflegt ein Mensch sich in den Mund zu werfen, Gerstenmehl aber, da es Würmer [im Leib] verursacht, darüber spricht man überhaupt keinen Segen; daher lehrt er uns: Da er davon Genuss hat, muss er den Segen sprechen.
ומי גרע ממלח וזמית דתנן על המלח ועל הזמית אומר שהכל נהיה בדברו אצטריך סד"א מלח וזמית עביד אינש דשדי לפומיה אבל קמחא דשערי הואיל וקשה לקוקיאני לא לבריך עליה כלל קמ"ל כיון דאית ליה הנאה מיניה בעי ברוכי:
Palmherz: Raw Jehuda sagte: „… der die Frucht der Erde erschafft“; Schmuel sagte: „… durch dessen Wort alles entsteht“.
קורא רב יהודה אמר בורא פרי האדמה ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו
Raw Jehuda sagte „… der die Frucht der Erde erschafft“: Es ist eine Frucht. Schmuel sagte „… durch dessen Wort alles entsteht“: da es schließlich verholzt.
רב יהודה אמר בורא פרי האדמה פירא הוא ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו הואיל וסופו להקשות
Schmuel sagte zu Raw Jehuda: Du Scharfsinniger, deiner Meinung ist zuzustimmen, denn auch der Rettich verholzt schließlich, und man spricht über ihn „… der die Frucht der Erde erschafft“. – Doch dem ist nicht so: Rettich pflanzen die Menschen in der Absicht auf die Knolle; die Palme pflanzen die Menschen nicht in der Absicht auf das Palmherz.
אמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא דהא צנון סופו להקשות ומברכינן עליה בורא פרי האדמה ולא היא צנון נטעי אינשי אדעתא דפוגלא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא
Und wo immer die Menschen nicht in dieser Absicht pflanzen, spricht man darüber nicht [diesen Segen]? Siehe doch die Kaper, die die Menschen in der Absicht auf die Blütenfrucht pflanzen, und wir haben gelernt: Über die Teile der Kaper: über die Blätter und die jungen Triebe sagt man „… der die Frucht der Erde erschafft“, und über die Kapernbeeren und die Kapernhülsen sagt man „… der die Frucht des Baumes erschafft“.
וכל היכא דלא נטעי אינשי אדעתא דהכי לא מברכינן עליה והרי צלף דנטעי אינשי אדעתא דפרחא ותנן על מיני נצפה על העלין ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ
Raw Nachman bar Jizchak sagte: Die Kaper pflanzen die Menschen in der Absicht auf die Sprossen; die Palme pflanzen die Menschen nicht in der Absicht auf das Palmherz. Und obwohl Schmuel Raw Jehuda gelobt hat, ist die Halacha wie Schmuel.
אמר רב נחמן בר יצחק צלף נטעי אינשי אדעתא דשותא דקלא לא נטעי אינשי אדעתא דקורא ואע"ג דקלסיה שמואל לרב יהודה הלכתא כותיה דשמואל:
Raw Jehuda sagte im Namen Raws: Bei einer Kaper, die Orla ist, außerhalb des Landes wirft man die Kapernbeeren weg und isst die Kapernhülsen. Das heißt also: Die Kapernbeeren sind Frucht, die Kapernhülsen sind keine Frucht. Dagegen wird eingewandt: Über die Teile der Kaper: über die Blätter und die jungen Triebe sagt man „… der die Frucht der Erde erschafft“, und über die Kapernbeeren und die Kapernhülsen sagt man „… der die Frucht des Baumes erschafft“!
אמר רב יהודה אמר רב צלף של ערלה בחוצה לארץ זורק את האביונות ואוכל את הקפריסין למימרא דאביונות פירי וקפריסין לאו פירי ורמינהו על מיני נצפה על העלים ועל התמרות אומר בורא פרי האדמה ועל האביונות ועל הקפריסין אומר בורא פרי העץ
Er sagte es nach Rabbi Akiwa, denn wir haben gelernt: Rabbi Elieser sagt: Von der Kaper werden die Triebe, die Kapernbeeren und die Kapernhülsen verzehntet; Rabbi Akiwa sagt: Verzehntet werden nur die Kapernbeeren allein, weil sie Frucht sind.
הוא דאמר כר"ע דתנן רבי אליעזר אומר צלף מתעשר תמרות ואביונות וקפריסין ר"ע אומר אין מתעשר אלא אביונות בלבד מפני שהוא פרי
Dann sollte er sagen: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa! – Hätte er gesagt: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa, hätte ich gemeint: sogar im Land [Israel]; daher lehrt er uns: Wer immer im Land erleichtert, nach dem ist die Halacha außerhalb des Landes, im Land aber nicht.
ונימא הלכה כרבי עקיבא אי אמר הלכה כרבי עקיבא הוה אמינא אפי' בארץ קמ"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוצה לארץ אבל בארץ לא
Dann sollte er sagen: Die Halacha ist wie Rabbi Akiwa außerhalb des Landes, denn wer immer im Land erleichtert, nach dem ist die Halacha außerhalb des Landes! – Hätte er so gesagt, hätte ich gemeint: Das gilt nur beim Zehnten von Baumfrüchten, der im Land selbst [nur] rabbinisch ist; bei Orla aber, die im Land von der Tora her gilt, sage ich, wir verordnen [das Verbot] auch außerhalb des Landes; daher lehrt er uns [dies].
ונימא הלכה כרבי עקיבא בחוצה לארץ דכל המיקל בארץ הלכה כמותו בח"ל אי אמר הכי הוה אמינא הנ"מ גבי מעשר אילן דבארץ גופא מדרבנן אבל גבי ערלה דבארץ מדאורייתא אימא בח"ל נמי נגזור קמ"ל
Rabina traf Mar bar Raw Aschi an, wie er die Kapernbeeren wegwarf und die Kapernhülsen aß. Er sagte zu ihm: Was ist deine Meinung? [Du hältst dich] an Rabbi Akiwa, der erleichtert? Dann sollte der Meister doch wie Bet Schammai handeln, die noch mehr erleichtern! Denn wir haben gelernt: Die Kaper – Bet Schammai sagen: Sie ist Mischsaat im Weinberg; Bet Hillel sagen: Sie ist keine Mischsaat im Weinberg. Die einen wie die anderen geben zu, dass sie der Orla unterliegt.
רבינא אשכחיה למר בר רב אשי דקא זריק אביונות וקאכיל קפריסין א"ל מאי דעתך כר' עקיבא דמיקל ולעביד מר כב"ש דמקילי טפי דתנן צלף ב"ש אומרים כלאים בכרם וב"ה אומרים אין כלאים בכרם אלו ואלו מודים שחייב בערלה
Das ist in sich schwierig: Du sagtest: Die Kaper – Bet Schammai sagen: Sie ist Mischsaat im Weinberg; demnach ist sie eine Gemüseart. Und dann lehrt er: Die einen wie die anderen geben zu, dass sie der Orla unterliegt; demnach ist sie eine Baumart!
הא גופא קשיא אמרת צלף ב"ש אומרים כלאים בכרם אלמא מין ירק הוא והדר תני אלו ואלו מודים שחייב בערלה אלמא מין אילן הוא
Das ist keine Schwierigkeit: Bet Schammai sind im Zweifel und handeln hier erschwerend und dort erschwerend. Jedenfalls ist es nach Bet Schammai zweifelhafte Orla, und wir haben gelernt: Zweifelhafte Orla ist im Land Israel verboten, in Syrien erlaubt, und außerhalb des Landes geht man hinab
הא לא קשיא ב"ש ספוקי מספקא להו ועבדי הכא לחומרא והכא לחומרא מ"מ לב"ש הוה ליה ספק ערלה ותנן ספק ערלה בא"י אסור ובסוריא מותר ובח"ל יורד
Original: Berakhot 36a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.