Aufbau der Debatte:Baraita 2Frage 3Einwand 2Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
sollen sie mich bewahren. Rawa sagte: Wenn wir hinter Raw Nachman hergingen und er ein Buch der Aggada hielt, gab er es uns; wenn er Tefillin hielt, gab er sie uns nicht. Er sagte: Da die Rabbanan es erlaubt haben, sollen sie mich bewahren.
ננטרן אמר רבא כי הוה אזלינן בתריה דר"נ כי הוה נקיט ספרא דאגדתא יהיב לן כי הוה נקיט תפילין לא יהיב לן אמר הואיל ושרונהו רבנן ננטרן
Die Rabbanan lehrten: Man soll nicht Tefillin in der Hand und eine Torarolle im Arm halten und beten; man soll in ihnen kein Wasser lassen und in ihnen nicht schlafen, weder einen festen Schlaf noch einen kurzen Schlaf. Schmuel sagte: Ein Messer, Geld, eine Schüssel und ein Laib Brot – diese gleichen ihnen.
ת"ר לא יאחז אדם תפילין בידו וס"ת בזרועו ויתפלל ולא ישתין בהן מים ולא יישן בהן לא שינת קבע ולא שינת עראי. אמר שמואל סכין ומעות וקערה וככר הרי אלו כיוצא בהן.
Rawa sagte im Namen von Raw Scheschet: Die Halacha ist nicht nach dieser Baraita; sie ist [nach] Bet Schammai. Denn wenn [nach] Bet Hillel – wenn sie es schon bei einem festen Abort erlauben, muss man es dann bei einem behelfsmäßigen Abort noch fragen?
אמר רבא אמר רב ששת לית הלכתא כי הא מתניתא דב"ש היא דאי ב"ה השתא בית הכסא קבוע שרי בית הכסא עראי מיבעיא
Man wandte ein: Dinge, die ich dir hier erlaubt habe, habe ich dir dort verboten. Bezieht sich das nicht auf Tefillin? Recht ist es, wenn du sagst, [es ist nach] Bet Hillel: Ich habe dir hier einen festen [Abort] erlaubt, ich habe dir dort einen behelfsmäßigen Abort verboten. Wenn du aber sagst, [nach] Bet Schammai – sie erlauben doch gar nichts!
מיתיבי דברים שהתרתי לך כאן אסרתי לך כאן מאי לאו תפילין אי אמרת בשלמא בית הלל התרתי לך כאן קבוע אסרתי לך כאן בית הכסא עראי אלא אי אמרת ב"ש הא לא שרו ולא מידי
Jene [Baraita] wurde in Bezug auf eine Handbreite und zwei Handbreiten gelehrt. Denn es wurde gelehrt: Wenn er seine Notdurft verrichtet, entblößt er sich hinten eine Handbreite und vorne zwei Handbreiten. Und es wurde anderswo gelehrt: Hinten eine Handbreite und vorne gar nicht.
כי תניא ההיא לענין טפח וטפחיים דתני חדא כשהוא נפנה מגלה לאחריו טפח ולפניו טפחיים ותניא אידך לאחריו טפח ולפניו ולא כלום
Bezieht sich nicht das eine wie das andere auf einen Mann, und es ist kein Widerspruch: Das eine bei der großen [Notdurft], das andere bei der kleinen?
מאי לאו אידי ואידי באיש ולא קשיא כאן לגדולים כאן לקטנים
Wie kannst du das meinen? Wenn bei der kleinen – wozu dann hinten eine Handbreite? Vielmehr bezieht sich das eine wie das andere auf die große [Notdurft], und es ist kein Widerspruch: Das eine bei einem Mann, das andere bei einer Frau.
ותסברא אי בקטנים לאחריו טפח למה לי אלא אידי ואידי בגדולים ולא קשיא הא באיש הא באשה
Wenn so, was er dazu lehrt: „Das ist ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere, gegen den es keinen Einwand gibt“ – was heißt „es gibt keinen Einwand“? So ist doch der Lauf der Dinge!
אי הכי הא דקתני עלה זהו ק"ו שאין עליו תשובה מאי אין עליו תשובה דרכא דמילתא הכי איתא
So meint er es: Bei einem festen Abort, bei dem es keine Spritzer gibt, ist es erlaubt; bei einem behelfsmäßigen Abort, bei dem es Spritzer gibt, ist es verboten.
הכי קאמר בית הכסא קבוע דליכא ניצוצות שרי בית הכסא עראי דאיכא ניצוצות אסרי
So meint er es: Diese Sache soll man durch eine Begründung herleiten und nicht durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere; denn würde man sie durch einen Schluss vom Leichteren auf das Schwerere herleiten, so wäre das ein Schluss vom Leichteren auf das Schwerere, gegen den es keinen Einwand gibt.
הכי קאמר הא מילתא תיתי לה בתורת טעמא ולא תיתי לה בק"ו דאי אתיא לה בתורת ק"ו זהו ק"ו שאין עליו תשובה:
Die Rabbanan lehrten: Wer zu einer festen Mahlzeit gehen will, geht zehnmal vier Ellen oder viermal zehn Ellen, verrichtet seine Notdurft und geht danach hinein.
ת"ר הרוצה ליכנס לסעודת קבע מהלך עשרה פעמים ד' אמות או ד' פעמים י' אמות ויפנה ואח"כ נכנס
Rabbi Jizchak sagte: Wer zu einer festen Mahlzeit geht, legt seine Tefillin ab und geht danach hinein. Und er ist darin anderer Meinung als Rabbi Chija, denn Rabbi Chija sagte: Er legt sie auf seinen Tisch, und das ist ihm eine Zierde.
אמר ר' יצחק הנכנס לסעודת קבע חולץ תפיליו ואח"כ נכנס ופליגא דר' חייא דא"ר חייא מניחן על שלחנו וכן הדור לו
Das ist kein Widerspruch: Das eine, wenn er es [für die Tefillin] bestimmt hat, das andere, wenn er es nicht bestimmt hat. Denn Raw Chisda sagte: Ein Tuch für Tefillin, das er dazu bestimmt hat, Tefillin darin einzubinden, und in das er Tefillin eingebunden hat, darf man nicht [mehr] zum Einbinden von Münzen verwenden. Hat er es bestimmt, aber nicht [Tefillin] darin eingebunden, oder hat er [sie] darin eingebunden, es aber nicht bestimmt, so darf man Zuzim darin einbinden.
לא קשיא הא דאזמניה הא דלא אזמניה דאמר רב חסדא האי סודרא דתפילין דאזמניה למיצר ביה תפילין צר ביה תפילין אסור למיצר ביה פשיטי אזמניה ולא צר ביה צר ביה ולא אזמניה שרי למיצר ביה זוזי
Und nach Abaje, der sagt, die Bestimmung sei maßgeblich: Hat er es bestimmt, so ist es verboten, auch wenn er [sie] nicht darin eingebunden hat; hat er [sie] darin eingebunden, so ist es verboten, wenn er es bestimmt hat, wenn er es nicht bestimmt hat, nicht.
ולאביי דאמר הזמנה מילתא היא אזמניה אע"ג דלא צר ביה צר ביה אי אזמניה אסיר אי לא אזמניה לא
Raw Josef, der Sohn von Raw Nechunja, fragte Raw Jehuda: Darf ein Mensch seine Tefillin unter sein Kopfende legen? Unter das Fußende – das frage ich nicht, denn [damit] behandelt er sie verächtlich; was ich frage, ist: unter das Kopfende, wie ist es? Er sagte zu ihm: So sagte Schmuel: Es ist erlaubt, selbst wenn seine Frau bei ihm ist.
בעא מיניה רב יוסף בריה דרב נחוניא מרב יהודה מהו שיניח אדם תפיליו תחת מראשותיו תחת מרגלותיו לא קא מיבעיא לי שנוהג בהן מנהג בזיון כי קא מיבעיא לי תחת מראשותיו מאי א"ל הכי אמר שמואל מותר אפילו אשתו עמו
Man wandte ein: Man soll seine Tefillin nicht unter sein Fußende legen, weil er sie [damit] verächtlich behandelt; wohl aber legt er sie unter sein Kopfende. Ist seine Frau bei ihm, so ist es verboten. Ist da ein Platz, der drei Handbreiten höher oder drei Handbreiten tiefer liegt, so ist es erlaubt.
מיתיבי לא יניח אדם תפיליו תחת מרגלותיו מפני שנוהג בהם דרך בזיון אבל מניחן תחת מראשותיו ואם היתה אשתו עמו אסור היה מקום שגבוה ג' טפחים או נמוך ג' טפחים מותר
Rawa sagte: Obwohl eine Widerlegung Schmuels gelehrt wurde, ist die Halacha nach ihm. Was ist der Grund?
אמר רבא אע"ג דתניא תיובתא דשמואל הלכתא כוותיה מ"ט
Original: Berakhot 23b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.