der Entleiher sagte zu ihm: Bei der einen war nie etwas [zwischen uns]; die eine, ja, eine entliehene ist verendet; bei der anderen weiß ich nicht, ob die gemietete verendet ist und die übrige eine entliehene ist, oder ob eine entliehene verendet ist und die übrige die gemietete ist – da er nicht schwören kann, bezahlt er.
שואל חדא להד"מ וחדא אין דשאלה מתה ואידך לא ידענא אי דשכירות מתה ודקיימא דשאלה או דשאלה מתה ודקיימא דשכירות דמתוך שאינו יכול לישבע משלם:
Warum denn? Was jener behauptete, hat er ihm nicht zugegeben, und was er ihm zugegeben hat, hat jener nicht behauptet! Ulla sagte: durch Ausdehnung [des Schwurs].
ואמאי מה שטענו לא הודה לו ומה שהודה לו לא טענו אמר עולא על ידי גלגול
Denn er sagt zu ihm: Schwöre mir wenigstens, dass sie auf natürliche Weise verendet ist; und da er schwört, dass sie auf natürliche Weise verendet ist, schwört er auch, dass die gemietete verendet ist.
„Sagt dieser: Ich weiß es nicht, und jener sagt usw.“: Wessen [Lehre] ist das? Es ist die des Symmachos, der sagt: Geld, dessen Zugehörigkeit zweifelhaft ist, teilt man.
זה אומר איני יודע וזה אומר כו': הא מני סומכוס היא דאמר ממון המוטל בספק חולקין
Sagen wir: Das Entleihen besteht für sich, und das Mieten besteht für sich; oder vielleicht: Das Mieten hängt mit dem Entleihen zusammen, denn [bei beiden] haftet er für Diebstahl und Verlust?
מי אמרינן שאילה לחודה קיימא ושכירות לחודה קיימא או דלמא שכירות בשאלה מישך שייכי דהא מיחייב בגניבה ואבידה
Wenn du sagen willst, das Mieten hängt mit dem Entleihen zusammen – mietete er sie mit dem Eigentümer und entlieh sie [dann] ohne den Eigentümer, was gilt?
Wenn du sagen willst, wir sagen nicht: Da es teilweise zusammenhängt, gleicht es dem, was ganz zusammenhängt – entlieh er sie mit dem Eigentümer, mietete sie ohne den Eigentümer und entlieh sie dann wieder, was gilt?
את"ל לא אמרינן כיון דשייכא במקצת כמאן דשייכא בכולה דמי שאלה בבעלים ושכרה שלא בבעלים וחזר ושאלה מהו
Mietete er sie mit dem Eigentümer, entlieh sie und mietete sie dann wieder, was gilt? Sagen wir: Das Mieten kehrt an seine Stelle zurück; oder hat das Entleihen es dazwischen unterbrochen?
שכרה בבעלים ושאלה וחזר ושכרה מהו מי אמרינן אתיא לה שכירות לדוכתה או דלמא אפסיקא לה שאלה ביני וביני
MISCHNA: Wer die Kuh entleiht, und [der Verleiher] schickte sie ihm durch seinen Sohn, durch seinen Knecht, durch seinen Boten, oder durch den Sohn, den Knecht, den Boten des Entleihers, und sie verendete – so ist er frei.
מתני׳ השואל את הפרה ושלחה לו ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו או ביד בנו ביד עבדו ביד שלוחו של שואל ומתה פטור
Sagte der Entleiher zu ihm: Schick sie mir durch meinen Sohn, durch meinen Knecht, durch meinen Boten, oder durch deinen Sohn, durch deinen Knecht, durch deinen Boten; oder sagte der Verleiher zu ihm: Siehe, ich schicke sie dir durch meinen Sohn, durch meinen Knecht, durch meinen Boten, oder durch deinen Sohn, durch deinen Knecht, durch deinen Boten, und der Entleiher sagte zu ihm: Schick sie – und er schickte sie, und sie verendete, so ist er schuldig.
אמר לו השואל שלחה לי ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך או שאמר לו המשאיל הריני משלחה לך ביד בני ביד עבדי ביד שלוחי או ביד בנך ביד עבדך ביד שלוחך וא"ל השואל שלח ושלחה ומתה חייב
Und ebenso zur Zeit, wenn er sie zurückbringt. GEMARA:
וכן בשעה שמחזירה גמ׳
Original: Bava Metzia 98b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.