und solche, die Hebe und Zehnten dreschen – man übertritt nicht [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“; aber wegen des Anscheins bringt man ein Bündel von derselben Art und hängt es ihr in den Futterbeutel an ihrem Maul. Rabbi Schimon ben Jochai sagt: Man bringt Wicken und hängt sie ihr an, denn Wicken sind ihr lieber als alles andere.
והדשות בתרומה ומעשר אינו עובר משום בל תחסום אבל מפני מראית העין מביא בול מאותו המין ותולה לה בטרסקלין שבפיה ר"ש בן יוחאי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל
Man wandte dagegen ein: Bei Kühen, die Getreide austreten, übertritt man nicht [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“; bei solchen, die Hebe und Zehnten dreschen, übertritt man [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“. Ein Nichtjude, der mit der Kuh eines Israeliten drischt, übertritt nicht [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“; ein Israelit, der mit der Kuh eines Nichtjuden drischt, übertritt [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“. Hebe widerspricht Hebe, Zehnt widerspricht Zehnt!
ורמינהי פרות המרכסות בתבואה אינו עובר משום בל תחסום והדשות בתרומה ומעשר עובר משום בל תחסום ונכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום וישראל הדש בפרתו של נכרי עובר משום בל תחסום קשיא תרומה אתרומה קשיא מעשר אמעשר
Und wenn du sagst, auch Zehnt gegen Zehnt ist keine Schwierigkeit: hier beim Zehnten, dort bei dem, was aus dem Zehnten gewachsen ist – gut, was aus Hebe gewachsen ist, ist Hebe; aber was aus dem Zehnten gewachsen ist, ist doch profan! Denn wir haben gelernt: Was aus Unverzehntetem gewachsen ist und was aus dem zweiten Zehnten gewachsen ist, ist profan.
וכי תימא מעשר אמעשר נמי לא קשיא כאן במעשר כאן בגידולי מעשר בשלמא גידולי תרומה תרומה אלא גידולי מעשר חולין נינהו דתנן גידולי טבל וגידולי מעשר שני חולין
Vielmehr ist es keine Schwierigkeit: Das eine beim ersten Zehnten, das andere beim zweiten Zehnten. Und wenn du willst, sage ich: Das eine wie das andere beim zweiten Zehnten, und es ist keine Schwierigkeit: Das eine nach Rabbi Meir, das andere nach Rabbi Jehuda.
אלא לא קשיא הא במעשר ראשון הא במעשר שני ואיבעית אימא הא והא במעשר שני ולא קשיא הא רבי מאיר הא רבי יהודה
Das eine nach Rabbi Meir, der sagt: Der [zweite] Zehnt ist Gut des Höchsten; das andere nach Rabbi Jehuda, der sagt: Der zweite Zehnt ist Gut des Gewöhnlichen.
הא ר"מ דאמר מעשר ממון גבוה הוא הא רבי יהודה דאמר מעשר שני ממון הדיוט הוא
Wenn du willst, sage ich: Es ist keine Schwierigkeit: Hier bei gewissem Zehnten, dort beim Zehnten von Demai. Jetzt, da du dazu gekommen bist, ist auch Hebe gegen Hebe keine Schwierigkeit: Hier bei gewisser Hebe, dort bei der Hebe von Demai.
איבעית אימא לא קשיא כאן במעשר ודאי כאן במעשר דמאי השתא דאתית להכי תרומה אתרומה נמי לא קשיא כאן בתרומת ודאי כאן בתרומת דמאי
Gut, Zehnt von Demai gibt es; gibt es aber Hebe von Demai? Es wird doch gelehrt: Auch er hob das Bekenntnis auf und verordnete über das Demai, denn er hatte in das ganze Gebiet Israels gesandt und gesehen, dass man nur die große Hebe absonderte!
בשלמא מעשר דמאי איכא אלא תרומת דמאי מי איכא והתניא אף הוא ביטל את הוידוי וגזר על הדמאי לפי ששלח בכל גבול ישראל וראה שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד
Man fragte Raw Scheschet: Wenn sie [beim Dreschen] isst und Darmbeschwerden bekommt, was dann? Ist es deshalb, weil es ihr gut tut – und hier tut es ihr nicht gut? Oder vielleicht, weil sie [das Futter] sieht und leidet – und hier sieht sie es und leidet?
בעו מיניה מרב ששת היתה אוכלת ומתרזת מהו משום דמעלי לה הוא והא לא מעלי לה או דלמא דחזיא ומצטערא והא חזיא ומצטערא
Raw Scheschet sagte zu ihnen: Ihr habt es gelernt: Rabbi Schimon ben Jochai sagt: Man bringt Wicken und hängt sie ihr an, denn Wicken sind ihr lieber als alles andere. Daraus ist zu entnehmen: Es ist deshalb, weil es ihr gut tut. Daraus ist es zu entnehmen.
אמר להו רב ששת תניתוה רבי שמעון בן יוחי אומר מביא כרשינים ותולה לה שהכרשינים יפות לה מן הכל שמע מינה משום דמעלי לה הוא שמע מינה
Man fragte sie: Darf ein Mensch zu einem Nichtjuden sagen: „Verbinde meiner Kuh das Maul und drisch mit ihr“? Sagen wir: Wenn wir sagen, eine Anweisung an einen Nichtjuden sei ein rabbinisches Verbot, so gilt das nur in Bezug auf den Schabbat, wo das Verbot [mit] Steinigung [bestraft wird]; beim Maulverbinden aber, das ein [einfaches] Verbot ist, nicht? Oder vielleicht gibt es keinen Unterschied?
איבעיא להו מהו שיאמר אדם לנכרי חסום פרתי ודוש בה מי אמרינן כי אמרינן אמירה לנכרי שבות הני מילי לענין שבת דאיסור סקילה אבל חסימה דאיסור לאו לא או דלמא לא שנא
Komm und höre: Ein Nichtjude, der mit der Kuh eines Israeliten drischt, übertritt nicht [das Verbot] „Du sollst nicht das Maul verbinden“. Er übertritt nur nicht; ein Verbot aber besteht! – Von Rechts wegen besteht auch kein Verbot; und da er im Schlusssatz lehrt: „Ein Israelit, der mit der Kuh eines Nichtjuden drischt, übertritt“, lehrt er im Anfangssatz: „übertritt nicht“.
ת"ש נכרי הדש בפרתו של ישראל אינו עובר משום בל תחסום מעבר הוא דלא עבר הא איסורא איכא בדין הוא דאיסורא נמי ליכא ואיידי דתנא סיפא דישראל הדש בפרתו של נכרי עובר תנא רישא אינו עובר
Komm und höre: Man schickte an den Vater Schmuels: Jene Rinder
תא שמע דשלחו ליה לאבוה דשמואל הלין תורי
Original: Bava Metzia 90a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.