Es ist [noch] für Kinder brauchbar.
דחזיא לקטנים
Bawa Mezia 8a בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Frage 2Einwand 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Und [bei] dem, was Rawa sagte: War das Gewand mit Gold bestickt, so teilen sie – teilen sie es dort etwa auch [wirklich]? Sie verderben es doch! – Das ist keine Schwierigkeit: Es ist [noch] für Königskinder brauchbar.
והא דאמר רבא אם היתה טלית מוזהבת חולקין ה"נ דפלגי לה הא אפסדוה הא לא קשיא דחזיא לבני מלכים
Und [bei] dem, was wir gelernt haben: „Ritten zwei auf einem Tier“ usw. – teilen sie es dort etwa auch [wirklich]? Sie verderben es doch! Gut, ein reines [Tier] ist [noch] für Fleisch brauchbar; aber ein unreines – das verderben sie doch! Vielmehr für den Wert; so auch hier für den Wert.
והא דתנן היו שנים רוכבין על גבי בהמה וכו' הכי נמי דפלגי לה הא אפסדוה בשלמא טהורה חזיא לבשר אלא טמאה הא אפסדוה אלא לדמי הכא נמי לדמי
Rami bar Chama sagte: Das besagt: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt.
אמר רמי בר חמא זאת אומרת המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Denn wenn du meinst, sein Nächster erwirbt nicht, so sollte diese [Hälfte] sein, als läge sie auf dem Boden, und jene, als läge sie auf dem Boden, und weder dieser noch jener sollte erwerben. Folgt daraus also nicht: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt?
דאי סלקא דעתך לא קנה חבירו תיעשה זו כמי שמונחת על גבי קרקע וזו כמי שמונחת על גבי קרקע ולא יקנה לא זה ולא זה אלא לאו ש"מ המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Rawa sagte: Tatsächlich sage ich dir: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt nicht; und hier ist dies der Grund: Da er für sich selbst erwirbt, erwirbt er auch für seinen Nächsten.
אמר רבא לעולם אימא לך המגביה מציאה לחבירו לא קנה חבירו והכא היינו טעמא מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה
Wisse [dass dem so ist]: Denn wenn einer zu seinem Beauftragten sagte: „Geh und stiehl für mich“, und er stahl, so ist er frei; Teilhaber aber, die gestohlen haben, sind verpflichtet. Was ist der Grund? Doch wohl, weil wir sagen: Da er für sich selbst erwirbt, erwirbt er auch für seinen Nächsten. Daraus folgt es.
תדע שאילו אמר לשלוחו צא וגנוב לי וגנב פטור ושותפין שגנבו חייבין מאי טעמא לאו משום דאמרינן מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה ש"מ
Rawa sagte: Jetzt, da du sagst, dass wir „da“ sagen – [wenn] ein Taubstummer und ein Vollsinniger einen Fund aufgehoben haben: Weil der Taubstumme erwirbt, erwirbt [auch] der Vollsinnige.
אמר רבא השתא דאמרת אמרינן מגו חרש ופקח שהגביהו מציאה מתוך שקנה חרש קנה פקח
Gut, der Taubstumme erwirbt, weil ein Verständiger es für ihn aufhebt; aber der Vollsinnige – wodurch erwirbt er?
בשלמא חרש קנה דקא מגבה ליה בן דעת אלא פקח במאי קנה
Sag vielmehr: Der Taubstumme erwirbt, der Vollsinnige erwirbt nicht. Und was [heißt dann] „da“? Da zwei Taubstumme gewöhnlich erwerben, erwirbt auch dieser.
אלא אימא חרש קנה פקח לא קנה ומאי מגו מגו דשני חרשין בעלמא קנו האי נמי קני
Was ist das [für ein Argument]? Wenn du sagen solltest: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt, so gilt das [nur], wo er ihn mit der Absicht für seinen Nächsten aufhebt; dieser hebt ihn mit der Absicht für sich selbst auf – er selbst erwirbt nicht, und er sollte für andere erwerben lassen?
האי מאי אם תמצא לומר המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו הני מילי היכא דקא מגבה ליה אדעתא דחבריה האי אדעתא דידיה קא מגבה ליה איהו לא קני לאחריני מקני
Sag vielmehr: Weil der Vollsinnige nicht erwirbt, erwirbt [auch] der Taubstumme nicht.
אלא אימא מתוך שלא קנה פקח לא קנה חרש
Und wenn du sagst: Was ist der Unterschied zu zwei gewöhnlichen Taubstummen? Dort haben es die Rabbanan für sie verordnet, damit sie nicht in Streit geraten; hier [aber] sagt er sich: Der Vollsinnige erwirbt nicht, und ich sollte erwerben?
וכי תימא מאי שנא משני חרשין דעלמא התם תקינו להו רבנן דלא אתי לאנצויי הכא מימר אמר פקח לא קני אנא אקני
Raw Acha, der Sohn von Raw Ada, sagte zu Raw Aschi: Woher hat Rami bar Chama seine Folgerung? Wenn man sagt, aus dem ersten Teil: „Zwei halten ein Gewand fest“ – dort sagt dieser: „Es gehört ganz mir, und ich habe es ganz aufgehoben“, und jener sagt: „Es gehört ganz mir, und ich habe es ganz aufgehoben.“
אמר ליה רב אחא בריה דרב אדא לרב אשי דיוקיה דרמי בר חמא מהיכא אי נימא מרישא שנים אוחזין בטלית התם האי קאמר כולה שלי ואנא אגבהתה כולה והאי אמר כולה שלי ואנא אגבהתה כולה
Vielmehr aus dem, was gelehrt wird: „Dieser sagt: ‚Es gehört ganz mir‘, und jener sagt: ‚Es gehört ganz mir‘“ – wozu brauche ich das noch? Vielmehr folgt aus dem überflüssigen Mischna-Satz: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt.
אלא מהא דקתני זה אומר כולה שלי וזה אומר כולה שלי הא תו למה לי אלא ממשנה יתירה שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Wir haben doch erklärt: Der erste Teil [handelt] von einem Fund und der letzte Teil von Kauf und Verkauf!
והא אוקימנא רישא במציאה וסיפא במקח וממכר
Vielmehr aus dem Schlussteil: „Dieser sagt: ‚Es gehört ganz mir‘, und jener sagt: ‚Die Hälfte gehört mir‘“ – wozu brauche ich das noch? Vielmehr folgt aus dem überflüssigen Mischna-Satz: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt.
אלא מסיפא זה אומר כולה שלי וזה אומר חציה שלי הא תו למה לי אלא ממשנה יתירה שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Und woher [weißt du], dass [es] von einem Fund [handelt]? Vielleicht von Kauf und Verkauf!
וממאי דבמציאה דלמא במקח וממכר
Und wenn du sagst: Wenn von Kauf und Verkauf, was ist [dann] zu sagen? – Es war nötig: Du könntest meinen, der, der sagt: „Die Hälfte gehört mir“, sei wie einer, der Verlorenes zurückgibt, und sei frei; darum lehrt er uns, dass dieser listig handelt; er denkt: Wenn ich sage: „Es gehört ganz mir“, muss ich schwören; ich sage so, damit ich wie einer bin, der Verlorenes zurückgibt, und frei werde.
וכי תימא אי במקח וממכר מאי למימרא איצטריך סלקא דעתך אמינא האי דקאמר חציה שלי להוי כמשיב אבידה וליפטר קמשמע לן דהאי איערומי קא מערים סבר אי אמינא כולה שלי בעינא אשתבועי אימא הכי דאהוי כמשיב אבידה ואיפטר
Vielmehr aus diesem: „Ritten zwei auf einem Tier“ – wozu brauche ich das noch? Vielmehr folgt aus dem überflüssigen Mischna-Satz: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt.
אלא מהא היו שנים רוכבין על גבי בהמה הא תו למה לי אלא ממשנה יתירה שמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Vielleicht lehrt er uns dies, dass auch der Reitende erwirbt!
ודלמא הא קמשמע לן דרוכב נמי קני
Vielmehr aus dem Schlussteil: „Wenn sie [einander] zugestehen oder wenn sie Zeugen haben, teilen sie ohne Schwur.“ Worüber? Wenn über Kauf und Verkauf – muss man das [eigens] sagen? Vielmehr doch wohl über einen Fund; und daraus folgt: Wer einen Fund für seinen Nächsten aufhebt – sein Nächster erwirbt.
אלא מסיפא בזמן שהן מודין או שיש להן עדים חולקין בלא שבועה במאי אי במקח וממכר צריכא למימר אלא לאו במציאה ושמע מינה המגביה מציאה לחבירו קנה חבירו
Und Rawa sagt dir: Da er für sich selbst erwirbt, erwirbt er auch für seinen Nächsten.
ורבא אמר לך מגו דזכי לנפשיה זכי נמי לחבריה:
„Ritten zwei“: Raw Josef sagte: Raw Jehuda sagte mir:
היו שנים רוכבין: אמר רב יוסף אמר לי רב יהודה
Original: Bava Metzia 8a auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.