streiten sie, wenn der Darleiher das Pfand braucht. Der eine Meister meint: Er tut ein Gebot, indem er ihm geliehen hat, und ist ein bezahlter Hüter; und der andere Meister meint: Er tut kein Gebot, denn er hat seinen eigenen Vorteil im Sinn, und ist ein unbezahlter Hüter.
במלוה צריך למשכון קמיפלגי מר סבר מצוה קא עביד שהלוהו והוי שומר שכר ומר סבר לאו מצוה קא עביד שלהנאתו מתכוין והוי שומר חנם
„Abba Schaul sagt: Ein Mensch darf das Pfand eines Armen vermieten, um [die Schuld] fortlaufend zu vermindern.“ Raw Chanan bar Ami sagte im Namen Schmuels: Die Halacha ist nach Abba Schaul. Und auch Abba Schaul sagte es nur bei Hacke, Meißel und Axt, da ihr Mietpreis hoch und ihre Abnutzung gering ist.
אבא שאול אומר מותר לאדם להשכיר משכונו של עני להיות פוחת והולך: אמר רב חנן בר אמי אמר שמואל הלכה כאבא שאול ואף אבא שאול לא אמר אלא במרא ופסל וקרדום הואיל ונפיש אגרייהו וזוטר פחתייהו:
MISCHNA: Wer ein Fass von einem Ort zu einem anderen bringt und es zerbricht, schwöre, ob er ein unbezahlter Hüter oder ein bezahlter Hüter ist. Rabbi Elieser sagt: Dieser wie jener schwöre; doch ich wundere mich, ob dieser wie jener schwören können.
מתני׳ המעביר חבית ממקום למקום ושברה בין ש"ח בין שומר שכר ישבע רבי אליעזר אומר זה וזה ישבע ותמיה אני אם יכולין זה וזה לישבע:
GEMARA: Die Rabbanan lehrten: Wer für einen anderen ein Fass von einem Ort zu einem anderen bringt und es zerbricht, schwöre, ob er ein unbezahlter Hüter oder ein bezahlter Hüter ist – Worte Rabbi Meirs. Rabbi Jehuda sagt: Ein unbezahlter Hüter schwöre, einer, der Lohn empfängt, bezahle. Rabbi Elieser sagt: Dieser wie jener schwöre; doch ich wundere mich, ob dieser wie jener schwören können.
גמ׳ תנו רבנן המעביר חבית לחבירו ממקום למקום ושברה בין שומר חנם בין שומר שכר ישבע דברי ר' מאיר רבי יהודה אומר שומר חנם ישבע נושא שכר ישלם: רבי אליעזר אומר זה וזה ישבע ותמיה אני אם יכולין זה וזה לישבע:
Soll das heißen, dass Rabbi Meir meint, wer strauchelt, sei nicht fahrlässig? Es wird doch gelehrt: Zerbrach sein Krug und er räumte ihn nicht weg, stürzte sein Kamel und er stellte es nicht auf – Rabbi Meir verurteilt ihn [zum Ersatz] für ihren Schaden, und die Weisen sagen: Er ist frei nach menschlichem Recht und schuldig nach himmlischem Recht. Und wir halten fest, dass sie darüber streiten, ob, wer strauchelt, fahrlässig ist!
למימרא דסבר ר' מאיר נתקל לאו פושע הוא והתניא נשברה כדו ולא סילקו נפלה גמלו ולא העמידה רבי מאיר מחייב בהזיקן וחכמים אומרים פטור מדיני אדם וחייב בדיני שמים וקיימא לן דבנתקל פושע פליגי
Rabbi Elasar sagte: Zerbrich [die Baraita]! Wer diese gelehrt hat, hat jene nicht gelehrt. Und Rabbi Jehuda kommt, um zu sagen: Ein unbezahlter Hüter schwöre, einer, der Lohn empfängt, bezahle – dieser nach seinem Recht und jener nach seinem Recht. Und Rabbi Elieser kommt, um zu sagen: Ja, die Überlieferung ist wie Rabbi Meir; doch ich wundere mich, ob dieser wie jener schwören können.
אמר ר' אלעזר תברה מי ששנה זו לא שנה זו ואתא ר' יהודה למימר שומר חנם ישבע נושא שכר ישלם האי כי דיניה והאי כי דיניה ואתא רבי אליעזר למימר אין גמרא כר' מאיר ומיהו תמיה אני אם יכולין זה וזה לישבע
Gut, ein unbezahlter Hüter schwört, dass er damit nicht fahrlässig war; aber warum schwört ein bezahlter Hüter? Auch wenn er nicht fahrlässig war, muss er doch bezahlen! Und selbst der unbezahlte Hüter – das ist gut an einem abschüssigen Ort; kann er nicht an einem abschüssigen Ort etwa schwören, dass er damit nicht fahrlässig war?
בשלמא שומר חנם משתבע דלא פשע בה אלא שומר שכר אמאי משתבע כי לא פשע נמי שלומי בעי ואפילו שומר חנם נמי התינח במקום מדרון שלא במקום מדרון מי מצי משתבע דלא פשע בה
Original: Bava Metzia 82b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.