Wer eine Urkunde zugibt, die er geschrieben hat, braucht sie nicht zu bestätigen, und [der Gläubiger] treibt von verpflichteten Gütern ein.
מודה בשטר שכתבו אינו צריך לקיימו וגובה מנכסים משועבדים
Bawa Mezia 72b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Mischna 1Frage 2
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa sagte zu ihm: Ist das denn gleich? Dort war sie dazu bestimmt, geschrieben zu werden; hier war sie nicht dazu bestimmt, geschrieben zu werden.
אמר ליה רבא מי דמי התם ניתן להכתב הכא לא ניתן להכתב
Meremar saß und trug diese Lehre vor. Rabina sagte zu Meremar: Aber das, was Rabbi Jochanan sagte: „Eine Verordnung, damit er nicht vom ersten Datum an eintreibe“ – sollen wir sagen: [Weil] sie nicht dazu bestimmt war, geschrieben zu werden? Er sagte zu ihm: Wie kann man das vergleichen? Dort war sie zwar nicht dazu bestimmt, mit dem ersten Datum geschrieben zu werden, aber sie war dazu bestimmt, mit dem zweiten Datum geschrieben zu werden; hier war sie überhaupt nicht dazu bestimmt, geschrieben zu werden.
יתיב מרימר וקאמר להא שמעתא אמר ליה רבינא למרימר אלא הא דאמר ר' יוחנן גזירה שמא יגבה מזמן ראשון נימא לא ניתן ליכתב א"ל הכי השתא התם נהי דלא ניתן ליכתב מזמן ראשון אבל ניתן ליכתב מזמן שני הכא לא ניתן ליכתב כלל
Aber das, was gelehrt wurde: „Für die Wertsteigerung von Grundstücken“ – wie? Wer seinem Nächsten ein Feld geraubt und es einem anderen verkauft hat, und [dieser] hat es verbessert, und es wird ihm [nun] abgenommen: Wenn er eintreibt, treibt er das Kapital von verpflichteten Gütern ein und die Wertsteigerung von freien Gütern. Sollen wir sagen: [Weil die Urkunde] nicht dazu bestimmt war, geschrieben zu werden?
אלא הא דתניא לשבח קרקעות כיצד הרי שגזל שדה מחבירו ומכרה לאחר והשביחה והרי היא יוצאה מתחת ידו כשהוא גובה גובה את הקרן מנכסים משועבדים ושבח גובה מנכסים בני חורין נימא לא ניתן ליכתב
Wie kann man das vergleichen? Dort – sei es nach dem, der sagt, es ist ihm lieb, dass man ihn nicht Räuber nennt, sei es nach dem, der sagt, es ist ihm lieb, dass er bei seiner Vertrauenswürdigkeit bleibt – besänftigt er den Eigentümer und bestätigt seine Urkunde; hier will er ihm [das Feld] entziehen, und die Urkunde bestätigt er ihm?
הכי השתא התם אי למ"ד ניחא ליה דלא ניקרייה גזלנא אי למ"ד ניחא ליה דליקום בהימנותיה מפייס ליה למריה ומוקים ליה לשטריה הכא לאברוחי מיניה קמכוין שטרא מקיים ליה:
MISCHNA: Man schließt keinen [Lieferungs-]Vertrag über Früchte ab, bevor der Marktpreis herausgekommen ist. Ist der Marktpreis herausgekommen, schließt man ab, und obwohl dieser [der Verkäufer] nichts hat, hat jener [ein anderer] etwas.
מתני׳ אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין ואע"פ שאין לזה יש לזה
War er der Erste unter den Schnittern, so schließt er mit ihm ab über den Garbenhaufen, über den Korb mit Trauben, über den Bottich mit Oliven, über die Tonklumpen des Töpfers und über den Kalk, sobald er im Ofen versenkt ist.
היה הוא תחילה לקוצרים פוסק עמו על הגדיש ועל העביט של ענבים ועל המעטן של זיתים ועל הביצים של יוצר ועל הסיד מששקעו בכבשן
Und er schließt mit ihm über Dünger das ganze Jahr ab. Rabbi Jose sagt: Man schließt über Dünger nur ab, wenn er Dünger auf dem Misthaufen hatte; die Weisen aber erlauben es.
ופוסק עמו על הזבל כל ימות השנה רבי יוסי אומר אין פוסקין על הזבל אלא אם כן היתה לו זבל באשפה וחכמים מתירים
Und er schließt mit ihm zum höchsten Preis ab. Rabbi Jehuda sagt: Selbst wenn er mit ihm nicht zum höchsten Preis abgeschlossen hat, kann er sagen: „Gib mir wie diesem [zum günstigeren Preis], oder gib mir mein Geld [zurück].“
ופוסק עמו בשער הגבוה רבי יהודה אומר אע"פ שלא פסק עמו בשער הגבוה יכול לומר תן לי כזה או תן לי את מעותי:
GEMARA: Rabbi Assi sagte im Namen Rabbi Jochanans: Man schließt nicht zum Marktpreis ab. Rabbi Seira sagte zu Rabbi Assi: Sagte Rabbi Jochanan das sogar [bei einem Markt] wie diesem Hauptmarkt? Er sagte zu ihm: Rabbi Jochanan sagte es nur vom Markt der Dörfer, deren Preise nicht feststehen.
גמ׳ אמר ר' אסי אמר ר' יוחנן אין פוסקין על שער שבשוק אמר ליה ר' זירא לר' אסי אמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אמר ליה לא אמר ר' יוחנן אלא בשוק של עיירות דלא קביעי תרעייהו
Und nach dem, was wir anfangs dachten, dass Rabbi Jochanan es sogar [bei einem Markt] wie diesem Hauptmarkt sagte – aber die Mischna, die lehrt: „Man schließt keinen Vertrag über Früchte ab, bevor der Marktpreis herausgekommen ist; ist der Marktpreis herausgekommen, schließt man ab“ – wie findest du sie? – Die Mischna [handelt] von Weizen aus Akalbe und Arbe, dessen Preis länger anhält.
ולמאן דסליק אדעתין מעיקרא דאמר ר' יוחנן אפי' כדורמוס הזה אלא מתני' דקתני אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין היכי משכחת לה מתניתין בחיטי דאכלבי וארבי דמשוך תרעיה טפי
Die Rabbanan lehrten: Man schließt keinen Vertrag über Früchte ab, bevor der Marktpreis herausgekommen ist; ist der Marktpreis herausgekommen, schließt man ab, und obwohl dieser nichts hat, hat jener etwas. Waren die neuen zu vier [Sea für einen Sela] und die alten zu drei, schließt man nicht ab, bevor der Preis für die neuen und die alten herausgekommen ist.
ת"ר אין פוסקין על הפירות עד שיצא השער יצא השער פוסקין אע"פ שאין לזה יש לזה היו חדשות מארבע וישנות משלש אין פוסקין עד שיצא השער לחדש ולישן
War [der Preis für] die Nachlese zu vier und für jedermann zu drei, schließt man nicht ab, bevor der Preis für den Nachleser und für den Verkäufer herausgekommen ist.
היו לקוטות מארבע ולכל אדם משלש אין פוסקין עד שיצא השער ללוקט ולמוכר
Raw Nachman sagte: Man schließt [mit Nachlesern] über Nachlese zum Preis der Nachlese ab. Rawa sagte zu Raw Nachman: Was ist beim Nachleser anders? Dass er, wenn er nichts hat, von der Nachlese seines Gefährten borgen kann? Auch ein Hausherr kann von der Nachlese borgen! Er sagte zu ihm: Für einen Hausherrn ist es eine Schande, von der Nachlese zu borgen. Wenn du willst, sage: Wer einem Hausherrn Geld gibt, gibt es für schöne Früchte.
אמר רב נחמן פוסקין ללקוטות כשער הלקוטות א"ל רבא לרב נחמן מ"ש לוקט דאי לית ליה יזיף מלקוט חבריה בעל הבית נמי יזיף מלקוט א"ל בעל הבית זילא ביה מילתא למיזף מלקוט איבעית אימא מאן דיהב זוזי לבעל הבית אפירי שפירי יהיב
Raw Scheschet sagte im Namen Raw Hunas: Man borgt nicht nach dem Marktpreis. Raw Josef bar Chama sagte zu Raw Scheschet, und manche sagen, Raw Jose bar Abba zu Raw Scheschet: Hat Raw Huna das wirklich gesagt? Diese Schüler des Lehrhauses fragten doch Raw Huna: Ist es erlaubt oder verboten, im Tischri zu borgen und im Tewet zurückzuzahlen? Er sagte zu ihnen: Hier ist Weizen in Hine, und dort ist Weizen in Schile; wenn er will, kauft er und zahlt ihm zurück!
אמר רב ששת אמר רב הונא אין לוין על שער שבשוק אמר ליה רב יוסף בר חמא לרב ששת ואמרי לה רב יוסי בר אבא לרב ששת ומי א"ר הונא הכי והא בעי מיני' מרב הונא הני בני בי רב דיזפי בתשרי ופרעי בטבת שרי או אסיר אמר להו הא חיטי בהיני והא חיטי בשילי אי בעי זבני ופרעי ליה
Anfangs meinte Raw Huna, man borgt nicht; als er das hörte, was Rabbi Schmuel bar Chija im Namen Rabbi Elasars sagte: „Man borgt“, sagte auch er: Man borgt.
מעיקרא סבר רב הונא אין לוין כיון דשמעה להא דא"ר שמואל בר חייא א"ר אלעזר לוין אמר איהו נמי לוין
Die Rabbanan lehrten: Wer ein Warenbündel von Ort zu Ort bringt, und sein Nächster trifft ihn und sagt zu ihm: „Gib es mir, und ich zahle dir so viel, wie man dir an jenem Ort zahlt“ –
תנו רבנן המוליך חבילה ממקום למקום מצאו חבירו ואמר לו תנה לי ואני אעלה לך כדרך שמעלין לך באותו מקום
Original: Bava Metzia 72b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.