wie bei volljährigen.
כגדולים
Bawa Mezia 67b בבא מציעא
Aufbau der Debatte:Frage 1
Automatisch anhand der einleitenden Formeln erkannt. Unterstrichene Begriffe und Namen öffnen eine Erklärung.
Rawa, der Sohn Raw Josefs, sagte im Namen Rawas: Bei einem Pfandgut an einem Ort, wo man [den Gläubiger] auslöst, soll er nur mit Abzug [nutzen und] essen; und ein Gelehrtenschüler soll nicht einmal mit Abzug essen. Womit soll er dann essen? Mit fester Pacht.
אמר רבא בריה דרב יוסף משמיה דרבא האי משכנתא באתרא דמסלקי לא ניכול אלא בנכייתא וצורבא מדרבנן אפילו בנכייתא לא ניכול אלא במאי ניכול בקיצותא
Das ist gut nach dem, der sagt, feste Pacht ist erlaubt; was aber lässt sich sagen nach dem, der sagt, feste Pacht ist verboten? Denn es wurde gesagt: Über die feste Pacht streiten Raw Acha und Rabina; einer sagt, feste Pacht ist erlaubt, und einer sagt, feste Pacht ist verboten. Wie sieht feste Pacht aus? Dass er ihm sagt: „Bis fünf Jahre esse ich [die Früchte] ohne Abzug; von da an rechne ich dir alle Früchte an.“
הניחא למאן דאמר קיצותא שריא אלא למאן דאמר קיצותא אסירא מאי איכא למימר דאתמר קיצותא פליגא בה רב אחא ורבינא חד אמר קיצותא שריא וחד אמר קיצותא אסירא היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא לה בלא נכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי
Manche sagen: Alles ohne Abzug ist verboten; wie sieht aber feste Pacht aus? Dass er ihm sagt: „Bis fünf Jahre esse ich mit Abzug; von da an rechne ich dir alle Früchte an.“
איכא דאמרי כל בלא נכייתא אסור אבל היכי דמי קיצותא דאמר ליה עד חמש שנין אכילנא בנכייתא מכאן ואילך שיימנא לך כולהו פירי
Wer [es] im ersten Fall verbietet, erlaubt es im letzten; wer es im letzten verbietet – wie ist es ihm erlaubt zu essen? Es ist erlaubt wie bei dem Pfandgut von Sura, in [dessen Urkunde] man so schreibt: „Bei Vollendung dieser Jahre geht dieses Land ohne Geld hinaus.“
מאן דאסר בקמייתא שרי בבתרייתא מאן דאסר בבתרייתא היכי שרי למיכל שרי כי משכנתא דסורא דכתבי בה הכי במשלם שניא אילין תיפוק ארעא דא בלא כסף
Raw Papa und Raw Huna, der Sohn Raw Jehoschuas, sagten beide: Ein Pfandgut an einem Ort, wo man auslöst – ein Gläubiger [des Pfandnehmers] treibt daraus nicht ein, der Erstgeborene nimmt daran nicht den doppelten Anteil, und das Siebtjahr erlässt es.
רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע אמרי תרוייהו האי משכנתא באתרא דמסלקי אין בעל חוב גובה הימנה ואין הבכור נוטל בה פי שנים ושביעית משמטתה
Und an einem Ort, wo man nicht auslöst, treibt ein Gläubiger daraus ein, der Erstgeborene nimmt daran den doppelten Anteil, und das Siebtjahr erlässt es nicht.
ובאתרא דלא מסלקי בעל חוב גובה הימנו ובכור נוטל בו פי שנים ואין שביעית משמטתה
Und Mar Sutra sagte im Namen Raw Papas: Ein Pfandgut an einem Ort, wo man auslöst – man löst ihn aus, und sogar von den Datteln auf der Matte; hat er sie aber in Körbe gehoben, so hat er sie erworben. Und nach dem, der sagt, die Geräte des Käufers im Bereich des Verkäufers erwerben für den Käufer, hat er sie, selbst wenn er sie nicht in Körbe gehoben hat, [durch die Körbe] erworben.
ואמר מר זוטרא משמיה דרב פפא האי משכנתא באתרא דמסלקי מסלקי ליה ואפילו מתמרי דאבודיא ואי אגבהנהו בסיסני קננהו ולמאן דאמר כליו של לוקח ברשות מוכר קנה לוקח אפילו דלא אגבהנהו בסיסני קננהו:
Das ist selbstverständlich: An einem Ort, wo man auslöst, und er sagt: „Ich lasse mich nicht auslösen“ – er sagt ja, dass er sich nicht auslösen lässt! Vielmehr: An einem Ort, wo man nicht auslöst, und er sagt: „Ich lasse mich auslösen“ – was [gilt]? Muss man es formell von ihm erwerben oder nicht?
פשיטא באתרא דמסלקי ואמר לא מסתלקנא הא קאמר דלא מסתלקנא אלא באתרא דלא מסלקי ואמר מסתלקנא מאי צריך למקנא מיניה או לא
Raw Papa sagte: Man muss es nicht formell von ihm erwerben; Raw Scheschet, der Sohn Raw Idis, sagte: Man muss es formell von ihm erwerben. Und die Halacha ist: Man muss es formell von ihm erwerben.
רב פפא אמר לא צריך למקנא מיניה רב ששת בריה דרב אידי אמר צריך למקנא מיניה והלכתא צריך למקנא מיניה
Sagte er: „Ich gehe und bringe Geld“, so isst er nicht [mehr die Früchte]; [sagte er:] „Ich gehe, mühe mich und bringe Geld“ – Rabina sagt: Er isst; Mar Sutra, der Sohn Raw Maris, sagt: Er isst nicht. Und die Halacha ist: Er isst nicht.
אמר איזיל ואייתי זוזי לא אכיל איזיל ואטרח ואייתי זוזי רבינא אמר אכיל ומר זוטרא בריה דרב מרי אמר לא אכיל והלכתא לא אכיל
רב כהנא ורב פפא ורב אשי לא אכלי בנכייתא רבינא אכיל בנכייתא
Mar Sutra sagte: Was ist der Grund dessen, der mit Abzug isst? Es ist wie beim Erbfeld. Beim Erbfeld – obwohl er viele Früchte isst, hat der Allbarmherzige nicht gesagt,
אמר מר זוטרא מאי טעמא דמאן דאכיל בנכייתא מידי דהוה אשדה אחוזה שדה אחוזה לאו אע"ג דקא אכיל פירי טובא אמר רחמנא
Original: Bava Metzia 67b auf Sefaria, Version „Wikisource Talmud Bavli“ (hebräisches Wikisource), Lizenz CC BY-SA. Das Original wird inhaltlich unverändert übernommen und nur in Segmente geteilt. Die deutsche Übersetzung ist ein abgeleitetes, maschinell (Modell Claude) erstelltes Werk und steht unter der Lizenz CC BY-SA 4.0.
Original mit Vokalzeichen (Kästchen „Mit Vokalzeichen“): Vokalisierung von Sefaria, Fassung „William Davidson Edition – Vocalized Aramaic“ (Koren), Lizenz CC BY-NC 4.0, dem hiesigen Original zugeordnet.